לא מישהוא חשוב
New member
אושר...
אחד הדברים שאני אוהב זה להביט באנשים... לא יודע למה... מן הסתם, זה להביט בבחורות, לא המבטים לאיברים אינטימיים, לא מבטים מפשיטים... להביט במישהי סתם שותה את הקפה וקוראת עיתון, סתם מעבירה יד בשיערה, סתם יושבת וכותבת, מדברת עם חברותיה... לא בכל אחת, לא כל הזמן... יש רגעים מעטים שבהם אכן אני יכול להביט מוקסם במישהי בלי שאגש לדבר איתה, בלי שאנסה ליצור קשר עין... סתם מתבונן... חברים שלי (כאשר אנו יושבים בפאב או בית קפה) לא מבינים למה אני מתנתק פתאום מן השיחה ופשוט מביט לאנשהו עם חיוך... אבל לא על זה אני רוצה לספר... בשבוע שעבר הייתי בפארק המים בשפיים במין ערב כיף שאורגן על ידי מקום עבודתו של אבי... לא, שם אני לא נהנה להביט בבחורות בביקיני... לא שאני לא נהנה מזה באופן כללי אלא אין בזה אין הקסם של הדברים הקטנים וזו סתם וולגריות לשמה לבהות במקום שכזה... מה שכן קרה, באותו ערב משום מה ניתקלתי שוב ושוב בזוג... היא בת 17 והוא בן 18 או 19 (הערכה שלי...) לא חיפשתי אותם, הם פשוט הופיעו מולי כמה פעמים... ומה שמשך את עיני והסב לי אושר הוא האהבה שלהם... הצורה בה היא הביטה בו, הנשיקות הקטנות שנישקה אותו והוא אותה, הליטופים הקטנים... מה שהיה מקסים בעיני הוא שכל המגע בינהם חף מתחושה של סקס או תשוקה... אלא היה מלא תמימות ואהבה אמיתית... העדינות שבה הוא הניח את ידיו עליה, הנשיקות שלה, המבטים שלו... לא היה בהם משהו אירוטי, לא היה בהם משהו חושני... אלא נגיעות של אהבה, נשיקות של אהבה, מבטים של אהבה... מן הסתם רובכם לא מבינים מה אני בכלל רוצה ולמה אני בכלל כותב את כל הדברים האלה... הסיבה היא שזה פשוט מילא אותי אושר... אושר כל כך גדול שלא יכולתי להכיל והייתי חייב לחלוק ואתן ואתם הם האנשים המתאימים לחלוק זאת... לסיכום, יש אהבה.
אחד הדברים שאני אוהב זה להביט באנשים... לא יודע למה... מן הסתם, זה להביט בבחורות, לא המבטים לאיברים אינטימיים, לא מבטים מפשיטים... להביט במישהי סתם שותה את הקפה וקוראת עיתון, סתם מעבירה יד בשיערה, סתם יושבת וכותבת, מדברת עם חברותיה... לא בכל אחת, לא כל הזמן... יש רגעים מעטים שבהם אכן אני יכול להביט מוקסם במישהי בלי שאגש לדבר איתה, בלי שאנסה ליצור קשר עין... סתם מתבונן... חברים שלי (כאשר אנו יושבים בפאב או בית קפה) לא מבינים למה אני מתנתק פתאום מן השיחה ופשוט מביט לאנשהו עם חיוך... אבל לא על זה אני רוצה לספר... בשבוע שעבר הייתי בפארק המים בשפיים במין ערב כיף שאורגן על ידי מקום עבודתו של אבי... לא, שם אני לא נהנה להביט בבחורות בביקיני... לא שאני לא נהנה מזה באופן כללי אלא אין בזה אין הקסם של הדברים הקטנים וזו סתם וולגריות לשמה לבהות במקום שכזה... מה שכן קרה, באותו ערב משום מה ניתקלתי שוב ושוב בזוג... היא בת 17 והוא בן 18 או 19 (הערכה שלי...) לא חיפשתי אותם, הם פשוט הופיעו מולי כמה פעמים... ומה שמשך את עיני והסב לי אושר הוא האהבה שלהם... הצורה בה היא הביטה בו, הנשיקות הקטנות שנישקה אותו והוא אותה, הליטופים הקטנים... מה שהיה מקסים בעיני הוא שכל המגע בינהם חף מתחושה של סקס או תשוקה... אלא היה מלא תמימות ואהבה אמיתית... העדינות שבה הוא הניח את ידיו עליה, הנשיקות שלה, המבטים שלו... לא היה בהם משהו אירוטי, לא היה בהם משהו חושני... אלא נגיעות של אהבה, נשיקות של אהבה, מבטים של אהבה... מן הסתם רובכם לא מבינים מה אני בכלל רוצה ולמה אני בכלל כותב את כל הדברים האלה... הסיבה היא שזה פשוט מילא אותי אושר... אושר כל כך גדול שלא יכולתי להכיל והייתי חייב לחלוק ואתן ואתם הם האנשים המתאימים לחלוק זאת... לסיכום, יש אהבה.