לקח זמן אבל עבר לי
זה היה עוד גבול שנמתח.
זה היה סוג של... קו צהוב. לא שלילה מוחלטת, אבל פחדתי מזה ולא התחברתי. לא חשבתי שארצה לנסות.
בלי לפרט מדי (לפחות לא בלי רשות
) - יום אחד קיבלתי הוראה להביא אטבים.
פחדתי מוות (ואני מדברת על עיניים פעורות באימה ממש) - אבל אני סומכת עליו. הרשיתי לו.
ו... זה שלח אותי לספייס
אבל - זה גם הבהיר לי שאנחנו צריכים משהו מתכוונן. עם אטבים אין שום שליטה על רמת הכאב וואטסואבר. וכך הגיעו הפעמונים
הזמנתי אותם כהפתעה, ובפעם הבאה הם חיכו לו בתיבת האוצרות שלי
הכוונון מאוד קריטי - אפשר לשים את זה כ"כ חלש שבקושי מרגישים. אם כבר להתחיל למרות הפחד - אז מזה, לא מאטבים