יונה כחולה
New member
אושר וחיים
לא זוכרת אם הכנסתי אותו פעם- אם לא אז הנהו לפניכם: איש אחד תעה ביער עד שהגיע לכפר אחד. בכניסה ראה לפניו בית קברות והתפלא, שכן לא מקובל לקבור את המתים בכניסה. עבר בין המציבות וראה כי על מציבה אחת כתוב שם הנפטר ולידו- 8 חודשים, יומיים, שלוש שעות וארבע דקות. אחר -כך ניגש למציבה אחרת וראה שוב כי רשום ליד השם: יומיים , שבע שעות וחמש דקות. לא שנת לידה, לא פטירה, רק הזמנים המשונים הללו. המשיך אל הכפר והנה פגש שלושה ילדים ועל צווארם לוח ועפרון תלוי בחוט. התכופף וראה כי רשומים על כ"א קווים וסיכום מספרי. תמיהתו גדלה כאשר ראה גם מבוגר עם לוח שכזה רק לילדון פעוט שאחז בידו לא היה לוח בצווארו. כעת לא יכול היה האיש להתאפק וניגש לשאול- מה פירוש הנוהג הזה בכפר- לקבור את המתים בכניסה, לרשום זמנים על מצבתם וללכת מילדות עם לוח מוזר ועליו קווים ומספרים. ענה לו בן הכפר כך :" כאשר לומד כל אחד מאיתנו לרשום קוים, הריהו מקבל לוח כזה בו עליו לרשום את רגעים המשמעותיים בחייו. כאשר הוא מת, נוטלים את הלוח ומציינים על המציבה את סיכום הזמן שנרשם בלוח. " "אבל," הקשה האיש, " מדוע אין רושמים תאריך לידה ופטירה ולמה קוברים את המתים בכניסה ? " חייך המקומי ואמר: " מה ערך למשך חיי האדם על האדמה, אם אין בהם משמעות ? ! הרי רק כאשר מילא חייו ומעשיו במשמעות, רק אז חי באמת- ולכן זהו משך חייו ואותו נציין. ולמה בכניסה ? כדי שלא נשכח בכל יום, בעוברינו על-פני מציבות אחינו, למלא חיינו במשמעות ואושר- כל רגע ורגע מחדש. "
לא זוכרת אם הכנסתי אותו פעם- אם לא אז הנהו לפניכם: איש אחד תעה ביער עד שהגיע לכפר אחד. בכניסה ראה לפניו בית קברות והתפלא, שכן לא מקובל לקבור את המתים בכניסה. עבר בין המציבות וראה כי על מציבה אחת כתוב שם הנפטר ולידו- 8 חודשים, יומיים, שלוש שעות וארבע דקות. אחר -כך ניגש למציבה אחרת וראה שוב כי רשום ליד השם: יומיים , שבע שעות וחמש דקות. לא שנת לידה, לא פטירה, רק הזמנים המשונים הללו. המשיך אל הכפר והנה פגש שלושה ילדים ועל צווארם לוח ועפרון תלוי בחוט. התכופף וראה כי רשומים על כ"א קווים וסיכום מספרי. תמיהתו גדלה כאשר ראה גם מבוגר עם לוח שכזה רק לילדון פעוט שאחז בידו לא היה לוח בצווארו. כעת לא יכול היה האיש להתאפק וניגש לשאול- מה פירוש הנוהג הזה בכפר- לקבור את המתים בכניסה, לרשום זמנים על מצבתם וללכת מילדות עם לוח מוזר ועליו קווים ומספרים. ענה לו בן הכפר כך :" כאשר לומד כל אחד מאיתנו לרשום קוים, הריהו מקבל לוח כזה בו עליו לרשום את רגעים המשמעותיים בחייו. כאשר הוא מת, נוטלים את הלוח ומציינים על המציבה את סיכום הזמן שנרשם בלוח. " "אבל," הקשה האיש, " מדוע אין רושמים תאריך לידה ופטירה ולמה קוברים את המתים בכניסה ? " חייך המקומי ואמר: " מה ערך למשך חיי האדם על האדמה, אם אין בהם משמעות ? ! הרי רק כאשר מילא חייו ומעשיו במשמעות, רק אז חי באמת- ולכן זהו משך חייו ואותו נציין. ולמה בכניסה ? כדי שלא נשכח בכל יום, בעוברינו על-פני מציבות אחינו, למלא חיינו במשמעות ואושר- כל רגע ורגע מחדש. "