אושפיזין
"שבעה מאושפזין שנוהגים לשוטט ברחובות ולהכנס לסוכותיהם של ישראל. ולא די בכך, אלא שחושבים עצמם לאברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד ונפוליאון. ואין אדם מישראל מסלקם מן הסוכה, שהרי זה לא חכמה להתעסק עם מאושפזים" (לקט מושגים לחג הסוכות, Zoo ארץ Zoo)
הגענו לישרות האחרונה. אנחנו בעיצומם של שלושה ימי חול שמפרידים בין מועד ב' למועד ג'. אלו הם שלושה ימים שנועדו למטרת הצטיידות, לפני ההסתערות הגדולה על אחד משני חגי הענק היהודיים: סוכות (השני הוא פסח, כמובן).
מה בתפריט? אוכל, כמובן. וגם: סוכות, טיולים, מינים (4+7), תפוח על דגל, הקפות, ואורחים, או "אושפיזין" כמו שהיהדות נוהגת לקרוא להם (אלוהים יודע למה).
אז לכבוד החג המתקרב, וברוח מסורת החג של פורום "אגדות רוק" סבא- מיהם המאושפזין שהייתם אתם רוצים לצרף לסוכתנו? מיהם המוזיקאים שאחראים למילה "הנופלת" בביטוי "סוכת דוד הנופלת"? הם יכולים להיות פסיכים עלי במה, או פסיכים עם רשיון מרופא, או סתם בעלי שריטה כלשהי, שבאה לידי ביטוי במהלך היצירה שלהם.
אני אתחיל, ברשותכם:
- איאן אנדרסון, המנהיג הבלתי מעורער של ג'ת'רו טול. הנה הוא בהופעה חיה, מעניק נפח וחיים לשיר "Songs From the Wood" במו רגלו, קולו, וחלילו. חובת צפיה, אל תסתפקו בפסקול בלבד:
http://youtu.be/KgUw6t3b6oE
- שמוליק קראוס הלחין כמה מהשירים היפים ביותר בעברית. הענין הוא, שברגע שהפסיק להלחין או לשיר היה נוהג להכות את סביבתו הקרובה. הטריק במקרה שלו היה להעסיק אותו במוזיקה עד כמה שאפשר, טריק שבוצע ברמות שונות של הצלחה:
http://youtu.be/nNX-LysBgW8
- אלטון ג'ון. בחרתי בו לא בגלל הרגלי הסמים, או אוסף המשקפיים המופרך (האוסף. וגם המשקפיים, בעצם), אלא בגלל ההספק הפסיכי שלו בתחילת דרכו: 17 אלבומים בתשע שנים! משאיר אבק לביטלס, או לכל מוזיקאי אחר על פני הפלנטה. הסוד הוא די פשוט: להקליט גם בשירותים. בכל מקרה, הוא הלחין גם כמה שירים מצוינים ממש, למלים של ידידו הטוב, ברני טאופין. הנה אחד מהם:
http://youtu.be/qt7xtcD40Dg
- אחרונים חביבים כרגע הם פליטווד מק. יש לי חברים בעבודה שהם חובבי מטאל לסוגיו. פעם אמרתי להם שפליטווד מק היא להקת הרוק הפסיכית ביותר אי פעם, והם הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. קמתי, וסיפרתי להם על חלק מהאנשים שעברו בלהקה הזאת בדרך לאבדון האישי, איש איש ופסיכוזתו הוא. איפה הם ואיפה פקידי המטאל בסגנון עדות המטאליקה.
יש לא מעט סקירות על הלהקה הזו באגף המאמרים של הפורום, והן מומלצות מאד. אני אתמקד בפאזה הסופר מצליחה שלהם, תקופת באקינגהאם-ניקס מאמצע שנות השבעים. האלבום Rumors שיצא ב 1977 הוא סוג של נס: אף אחד בעולם לא היה מנחש שמשילוב של יחסים בינאישיים מעורערים וקוקאין יכול לצאת אחד האלבומים הנמכרים ביותר בעולם, ואיכשהו גם לא להישמע לעוס ומאוס מדי עם השנים. סטיבי ניקס ולינדזי באקינגהאם, הצמד בחיים ועל הבמה שהצטרף ללהקה ב 1975, בדיוק נפרד בכסאח, אבל ניקס הביאה לשולחן העבודה המשותפת את שיר הפרידה שלה מבאקינגהאם, בגלל ש"לינדזי ידע לעבד את המוזיקה של סטיבי יותר טוב מכולם":
http://youtu.be/mVuhWA8EVMo
"שבעה מאושפזין שנוהגים לשוטט ברחובות ולהכנס לסוכותיהם של ישראל. ולא די בכך, אלא שחושבים עצמם לאברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד ונפוליאון. ואין אדם מישראל מסלקם מן הסוכה, שהרי זה לא חכמה להתעסק עם מאושפזים" (לקט מושגים לחג הסוכות, Zoo ארץ Zoo)
הגענו לישרות האחרונה. אנחנו בעיצומם של שלושה ימי חול שמפרידים בין מועד ב' למועד ג'. אלו הם שלושה ימים שנועדו למטרת הצטיידות, לפני ההסתערות הגדולה על אחד משני חגי הענק היהודיים: סוכות (השני הוא פסח, כמובן).
מה בתפריט? אוכל, כמובן. וגם: סוכות, טיולים, מינים (4+7), תפוח על דגל, הקפות, ואורחים, או "אושפיזין" כמו שהיהדות נוהגת לקרוא להם (אלוהים יודע למה).
אז לכבוד החג המתקרב, וברוח מסורת החג של פורום "אגדות רוק" סבא- מיהם המאושפזין שהייתם אתם רוצים לצרף לסוכתנו? מיהם המוזיקאים שאחראים למילה "הנופלת" בביטוי "סוכת דוד הנופלת"? הם יכולים להיות פסיכים עלי במה, או פסיכים עם רשיון מרופא, או סתם בעלי שריטה כלשהי, שבאה לידי ביטוי במהלך היצירה שלהם.
אני אתחיל, ברשותכם:
- איאן אנדרסון, המנהיג הבלתי מעורער של ג'ת'רו טול. הנה הוא בהופעה חיה, מעניק נפח וחיים לשיר "Songs From the Wood" במו רגלו, קולו, וחלילו. חובת צפיה, אל תסתפקו בפסקול בלבד:
http://youtu.be/KgUw6t3b6oE
- שמוליק קראוס הלחין כמה מהשירים היפים ביותר בעברית. הענין הוא, שברגע שהפסיק להלחין או לשיר היה נוהג להכות את סביבתו הקרובה. הטריק במקרה שלו היה להעסיק אותו במוזיקה עד כמה שאפשר, טריק שבוצע ברמות שונות של הצלחה:
http://youtu.be/nNX-LysBgW8
- אלטון ג'ון. בחרתי בו לא בגלל הרגלי הסמים, או אוסף המשקפיים המופרך (האוסף. וגם המשקפיים, בעצם), אלא בגלל ההספק הפסיכי שלו בתחילת דרכו: 17 אלבומים בתשע שנים! משאיר אבק לביטלס, או לכל מוזיקאי אחר על פני הפלנטה. הסוד הוא די פשוט: להקליט גם בשירותים. בכל מקרה, הוא הלחין גם כמה שירים מצוינים ממש, למלים של ידידו הטוב, ברני טאופין. הנה אחד מהם:
http://youtu.be/qt7xtcD40Dg
- אחרונים חביבים כרגע הם פליטווד מק. יש לי חברים בעבודה שהם חובבי מטאל לסוגיו. פעם אמרתי להם שפליטווד מק היא להקת הרוק הפסיכית ביותר אי פעם, והם הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. קמתי, וסיפרתי להם על חלק מהאנשים שעברו בלהקה הזאת בדרך לאבדון האישי, איש איש ופסיכוזתו הוא. איפה הם ואיפה פקידי המטאל בסגנון עדות המטאליקה.
יש לא מעט סקירות על הלהקה הזו באגף המאמרים של הפורום, והן מומלצות מאד. אני אתמקד בפאזה הסופר מצליחה שלהם, תקופת באקינגהאם-ניקס מאמצע שנות השבעים. האלבום Rumors שיצא ב 1977 הוא סוג של נס: אף אחד בעולם לא היה מנחש שמשילוב של יחסים בינאישיים מעורערים וקוקאין יכול לצאת אחד האלבומים הנמכרים ביותר בעולם, ואיכשהו גם לא להישמע לעוס ומאוס מדי עם השנים. סטיבי ניקס ולינדזי באקינגהאם, הצמד בחיים ועל הבמה שהצטרף ללהקה ב 1975, בדיוק נפרד בכסאח, אבל ניקס הביאה לשולחן העבודה המשותפת את שיר הפרידה שלה מבאקינגהאם, בגלל ש"לינדזי ידע לעבד את המוזיקה של סטיבי יותר טוב מכולם":
http://youtu.be/mVuhWA8EVMo