ברגע שאתה מתחיל לחיות לפי כללים,אתה סובל.אתה סובל משום שאינך יכול לאהוב באופן
ספונטני.אתה לא יכול להינות,אתה לא יכול לרקוד,אתה לא יכול לשיר,ברגע שהתחלת לחיות לפי
הכללים,עליך לנוע לפי מודל קבוע,והחיים הם אף פעם לא מודל קבוע.הם בזרימה.ואיש אינו
יודע לאן הם זורמים.ברגע שהתחלת לחיות לפי הכללים,אז אתה יודע בדיוק לאן אתה הולך,
אבל עמוק בפנים הזרימה פסקה כבר.עכשיו אתה פשוט מתנוון.אתה פשוט מת,כי אתה כלוא.
וקשה מאד להבחין בכלא...זה כמו שיריון בילתי נראה סביבך....חיה,אבל אל תעשה מהחיים שלך הצגה.
כל הצגות הראווה הן שקרים.מה שאחרים אומרים הוא חסר ערך...חיה לפי הטבע שלך.כל מה שאחרים
חושבים עליך הוא הבעיה שלהם.אינך צריך להיות טרוד מכך...אם אתה רוצה להיות צייר,וזהו רצון מהתת מודע,
הייה צייר והשאר עני,אל תהיה רופא ועשיר...המימוש, ההגשמה,באים דרך הטבע,אתה נושא את גורלך איתך,
אולי לא תקבל פרס נובל,כי זה מעולם לא ניתן לאדם שמימש את עצמו-לא בודהה,לא ישוע,אבל גם בעתיד
זה לא יקרה,כי פרס נובל ניתן למי שציית לחברה בדבקות גדולה ואשר השיג את מטרות החברה-לא את
המטרות שלו עצמו.
ספונטני.אתה לא יכול להינות,אתה לא יכול לרקוד,אתה לא יכול לשיר,ברגע שהתחלת לחיות לפי
הכללים,עליך לנוע לפי מודל קבוע,והחיים הם אף פעם לא מודל קבוע.הם בזרימה.ואיש אינו
יודע לאן הם זורמים.ברגע שהתחלת לחיות לפי הכללים,אז אתה יודע בדיוק לאן אתה הולך,
אבל עמוק בפנים הזרימה פסקה כבר.עכשיו אתה פשוט מתנוון.אתה פשוט מת,כי אתה כלוא.
וקשה מאד להבחין בכלא...זה כמו שיריון בילתי נראה סביבך....חיה,אבל אל תעשה מהחיים שלך הצגה.
כל הצגות הראווה הן שקרים.מה שאחרים אומרים הוא חסר ערך...חיה לפי הטבע שלך.כל מה שאחרים
חושבים עליך הוא הבעיה שלהם.אינך צריך להיות טרוד מכך...אם אתה רוצה להיות צייר,וזהו רצון מהתת מודע,
הייה צייר והשאר עני,אל תהיה רופא ועשיר...המימוש, ההגשמה,באים דרך הטבע,אתה נושא את גורלך איתך,
אולי לא תקבל פרס נובל,כי זה מעולם לא ניתן לאדם שמימש את עצמו-לא בודהה,לא ישוע,אבל גם בעתיד
זה לא יקרה,כי פרס נובל ניתן למי שציית לחברה בדבקות גדולה ואשר השיג את מטרות החברה-לא את
המטרות שלו עצמו.