אושו -משחק החיים ,-

[ארונצלה]

 

[ברצלוזיס]

אושו -משחק החיים ,-

"החיים הם התחדשות בלתי פוסקת .בכל רגע הם מתים,בכל רגע הם נולדים מחדש.אך אתה ממשיך לסחוב את השכל הישן:לעולם לא תתאים לשום מקום.החיים הם תנועה,זרם תמידי.בכל רגע הם חדשים והשכל:השכל אף פעם אינו חדש.הוא תמיד משתרך מאחור.מעצם טבעו.השכל אינו יכול להתאחד עם החיים.החיים ממשיכים,השכל משתרך מאחור.תמיד קיים חוסר התאמה בין החיים לבין השכל ."

 

[ינוקא1]

אם

האדם פתוח ללמוד ואיננו מקובע , אז שכלו מתחדש כל הזמן.
וממילא במצב כזה אין סתירה בין השכל לבין החיים.
הבעיה איננה השכל , הבעיה היא קיבעון - קיבעון שכלי וחוסר יכולת ללמוד מהחיים ולהשתנות , זה מה שתוקע את האדם. לא השכל.
השכל הוא מתנה יקרה שקיבלנו ,לא פחות מאור העיניים , וראוי להתייחס אליו כך.

 

[ברצלוזיס]

לא הבנת .לא מדובר על השכל

 

[Mist2]

שכל או לא שכל

קפוץ למרפאה הקרובה וקבע תור לניתוח להסרת האיבר שכה מפריע לך.
גם אם לא מדובר באיבר עצמו, הרי שהאחראי לאותו שכל עליו אתה מדבר יעלם אף הוא בהסרתו המבורכת של האיבר.
כך, תוכל להמשיך לחיות באושר ואושר, ואולי לשמחתי גם תפסיק לצטט את אושו.

 

[ברצלוזיס]

עוד לא הבנת שזה מה שמפריע לך

 

[Mist2]

אני לא דואג

גם אם לא הבנתי, אני תמיד יכול לשאול אותך (לפני שתעבור את הניתוח), או מקסימום אני תמיד יכול לקרוא ספר של אושו...

 

[ברצלוזיס]

הרופא חיפש אותך

 

[ינוקא1]

בקטע כתובה המילה "שכל"

ואליה אני מתייחס.
אם הוא גם כן איננו מתכווין ל"שכל" אלא לקבעונות מחשבתיים שונים , אז אני מסכים איתו.
&nbsp
אני מאוד מעריך את אושו כגאון בעל הבנה מעמיקה , אם כי כנראה שמצד שני הוא היה רודף בצע , תאוותן , ומושחת.
מה לעשות , החיים ובני האדם מלאי סתירות

&nbsp

 

[ארונצלה]

כל אחד והאושו שלו

השכל אף פעם אינו חדש, הכוונה כאן היא לחלק המנטאלי המפרשן את המציאות שכבר התרחשה לפני רגע. הוא מתעסק עם זיכרון או דימיון. כך מחשבות עושות. יחד עם המימד האישי בו כל חויה מפורשת, מקבלים פער בין ההווה למחשבות האישיות. המחשבות הללו משתרכות מאחור והופכות למשא. אמנם הן משתרכות מאחור בהווה, אין דבר פרט להווה. אבל מכיון שהן מדברות על מחוץ להווה נוצר חוסר התאמה.

 

[ינוקא1]

אני מבין שאתה מתייחס

לפער שבין חוויה לבין פרשנות (=שכל)
&nbsp
קודם כל אהבתי את ההסבר.
ועם זאת , אני חושב שלא צריך להפוך את החוויה ואת השכל לאוייבים.
&nbsp
זה נכון שהחוויה מרוכזת בהווה והשכל כולל בתוכו גם עבר ועתיד , אך הם אינם סותרים זה את זה.
פשוט כי לכל אחד יש מקום משלו.
&nbsp
כשאתה חווה את החוויה , תחווה אותה - תהיה בהווה.
כשאתה עסוק בפרשנות העולם , לצורך הישרדותך וחייך היומיומיים , אז תעסוק בפרשנות העולם , ובין השאר תחשוב על עברך ועל עתידך.
&nbsp
אני אישית צריך גם את היכולת לחוות וגם את היכולת לחשוב , אני משתמש בשתיהן , ואינני רואה בזה סתירה כלשהיא.
&nbsp
&nbsp

 

[ארונצלה]

הם לא יכולים להיות אויבים

החשיבה הזו, יכולת הדימוי, היא חלק קסום ממש מהחויה, היא מאפשרת דברים רבים. חלום בתוך חלום.


האצבעות אינן האויב של הגוף, הן חלק ממנו, הן הגוף עצמו, בשר מבשרו. ועם זאת, כאשר האצבעות יתחילו לסטור לך, כנראה משהו דפוק

 

[ארונצלה]

בתור דוגמא

בשביל לענות לך, עליי להניח שיש אני, יש אתה, אכן אתה כתבת את ההודעה אותה קראתי לפני רגע במו עיניי, וכאשר אכתוב תגובה אתה תהיה זה שיקרא אותה ותבין אותה. כל זה נעשה באמצעות אותן מחשבות קסם. הן גורמות לי להאמין שאכן כל זה התרחש ויתרחש. חלום מופלא

 

[ארונצלה]

לכן צינתי את המימד האישי

ככל שהחויה נצבעת אישית בחרטות, דאגות, ניתוחים מיותרים, אשמה, כאב על מה שאין לי או על מה שיש לי, פנטזיה, יעדים, ועוד צבעים רבים, כך המשא כבד יותר. כל אלה סובבים סביב דמות בידיונית, בניסיון להגן עליה או להרחיב את זהותה. הדמות הזו מתקיימת בזכות המחשבות והתגובות הפנימיות שהן מייצרות.

אם נחזור שוב לשרי רמנה מהרשי כפי שצוטט
What is called 'mind' is a wondrous power residing in the Self. It causes all thoughts to arise. Apart from thoughts, there is no such thing as mind. Therefore, thought is the nature of mind. Apart from thoughts, there is no indepedent entity called the world.

 

[ינוקא1]

בסדר.

אז ברובד מסוים "אין עולם" , ברובד אחר "יש עולם".

אתה עדיין חי ומתפקד כאן , מה שאומר שמבחינתך העולם אמיתי.
תקרא לזה "חלום" או "אשליה" עד מחר , אך אם יכאיבו לך זה יכאב , אם תאכל משהו טעים תהנה , יש לך גוף פיזי שאתה מטפל בו וכו' וכו'.

כך שגם אם זה חלום ,הוא אמיתי מבחינתך.

אולי נגיד שאין דבר כזה "אמיתי" ו"לא אמיתי" באופן מוחלט , אלא נגיד שיש "אמיתי עבורך".
חוויה שאתה חווה ברגע זה , היא אמיתית עבורך.
זה לא משנה האם העולם אמיתי או לא , אם אני חי ומתפקד בתוכו וחווה אותו ומושפע ממנו , הוא אמיתי עבורי.

אני חושב שהמשא הכבד עליו אתה מדבר נובע דווקא מהתכחשות לעולם. דווקא כשאתה מקבל את העולם על כל מה שיש בתוכו , סבל , מוות , מחלות ..... כשאינך מנסה לברוח ממנו ולטעון שהוא "חלום" , אלא מוכן לקבל כל אפשרות הקיימת בו בעיניים פתוחות , אינך מפחד ממנו.
וכשאינך מפחד , אינך סובל

 

[ארונצלה]

אותו אחד אשר חושב עצמו בתור הבעלים של החויה

הבעלים של הסבל או ההנאה, הפחד, הכוונה, הרצון, הטעם, הכאב; אותו אחד אשר חושב עצמו לבעלים של המחשבות והגוף; אותו אחד אשר רואה עצמו כבוחר ושולט בעצמו וסביבתו; אפילו אותו אחד אשר מקבל את העולם או מתכחש לו --- הוא דמות בידיונית. Aham Vritty

 

[ינוקא1]

זה נכון -

מנקודת מבט מסוימת.
כשתהיה באינסוף , תראה שהעולם לא קיים באמת.
אך מנקודת מבט אחרת , המציאותית , זה לא נכון. מבחינה זו העולם קיים ואתה קיים.
החוכמה היא הכלת שתי נקודות המבט בו זמנית.
כבד את אביך ואת אימך.

 

[ברצלוזיס]

הוא מתכוון שכאשר אנו נמצאים ברגע הזה

וברגע הזה יש סרטים שרצים לנו על העבר והעתיד ומתח וחרדה .זה הנטל של השכל -מחשבות -וזה הסבל האנושי .

 

[ינוקא1]

יש מחשבות כאלו

ויש גם מחשבות של שלווה , רגיעה , והרמוניה.
זו בחירה של האדם באילו מחשבות וגישה לבחור.
&nbsp
&nbsp

 

[ברצלוזיס]

כל מחשבה אינה אמיתית כי היא משתנה

הוא מדבר על להיות מעבר למחשבות ,ומעבר לשכל .המחשבות מצביעות על מה שאנחנו באמת .אך אתה עסוק במחשבות ומפספס את השעור .