אושו חברים אושו

אושו חברים אושו

חשבתי לעשות פינה שבועית שנעלה בה קלף אושו יומי
וכל אחד יוכל למצוא שאלה לשאול את הקלף,
לחשוב עליו, לשוחח
או כל מה שבא...
אז קדימה נתחיל
הקלף הפותח את הפינה הוא

49. ידידות


קודם תמדוט, הייה מאושר, ואז אהבה רבה תתרחש מאליה. להיות עם אחרים הוא דבר נהדר, אך גם להיות לבד, הוא יפהפה. זה גם פשוט. אינך צריך להיות תלוי באחרים ואינך צריך לגרום לאחרים להיות תלויים בך. אז, זו תמיד חברות, ידידותיות. זה לעולם אינו הופכת למערכת-יחסים, ועם זאת זה תמיד מקושר. אתה מתייחס, אולם אינך יוצר 'נישואין'. נישואין הם מתוך פחד, שיוך הוא מתוך אהבה. אתה משתייך, מתייחס; כל עוד העניינים מתרחשים באופן יפה, אתה חולק. כאשר אתה רוצה שמגיע רגע להיפרד, משום שהשבילים שלכם נפרדים בצומת-דרכים, אתה נפרד לשלום, בהוקרת-תודה עמוקה על כל מה שהיווה האחר עבורך, על כל ההנאות והשמחות, וכל הרגעים היפים שחלקתם יחד. בלא סבל אומללות, בלי כאב, אתה פשוט נפרד.

אושו, הלוטוס הלבן, פרק 10
הסבר:
ענפיהם של שני העצים הפורחים הללו שזורים זה בזה, ועלי-הכותרת הנושרים שלהם מתמזגים יחד על הקרקע, בצבעיהם מרהיבי-העין. כאילו מגושרים השמיים והארץ, בגשר של אהבה. אולם כל אחד מהם ניצב בגפו, באופן אינדיבידואלי, כל אחד שולח שורשיו בתוך הקרקע, ויוצר קשר משלו עם האדמה. בדרך זו, הם מייצגים את מהותה של חברות-אמת, חברים בוגרים, קלים זה עם זה, טבעיים. אין דחיפות בקשר ביניהם, אין הזדקקות, אין תשוקה לשנות את האחר, להפוך אותו למשהו שונה. קלף זה מצביע על מוכנות לחדור אל תכונתה ואופייה של ידידותיות. במעבר הזה, אתה עשוי להבחין ששוב אינך מעוניין בדרמות ורומנים, בהם מעורבים אנשים אחרים. זהו אינו אובדן או הפסד. זוהי לידתו של משהו נעלה, אוהב יותר, שבא מתוך המלאות של חוויה וניסיון. זו לידתה של אהבה שבאמת אינה תלויה בדבר, נעדרת-ציפיות או דרישות.
מתוך נמסטה
לינק-
http://www.namaste.co.il/

 
שאלתי היא-

האם אכן נישואין הם מתוך פחד?
האין סיבות אחרות לזוגיות מתמשכת
המוסכמת בברית?
ומה עם התמודדות משותפת עם מכשולים?
בלי לעזוב כל פעם שקשה?
מה דעתכם?
 

ינוקא1

New member
אני בעד קשר זוגי

רק כאשר שני בני הזוג יודעים שהם יכולים לעזוב בכל רגע , ושזה נתון לבחירתם המליאה.

אני חושב שדווקא הידיעה הזו גורמת לכך שהם ירצו להישאר ביחד , ולעבור מכשולים ביחד.

ההסכמים והבריתות למינהם , באים ליצור איזושהיא הרגשת ביטחון מזויפת.
כך אני רואה זאת.

אולי לזה (גם) התכווין הנביא הושע כשאמר :
"וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, תִּקְרְאִי אִישִׁי; וְלֹא-תִקְרְאִי-לִי עוֹד, בַּעְלִי. "

שלעתיד הקשר יהיה ממקום מאוד שיוויוני , ממקום של בחירה להישאר ביחד , ולא ממקום של בעלות והסכמים.
 
אני מבינה את הרציונל מאחורי נישואין מתוך פחד

אבל הרגש שלי לא מסכים עם זה.

מצד אחד, יש בזה אלמנט של פחד מהמקום של מה יגידו אחרים?
אם לא נתחתן אז אן לזוגיות שלנו תוקף... חשש שמא אחד פשוט יקום ויילך.

אבל...
אותו אחד יכול לקום וללכת גם בתוך מסגרת הנישואין..

מה שיפה בנישואין, בעיני, זה בדיוק המקום הזה, שכדי להיפרד אתה צריך לעשות אקט מסויים, מעבר ליציאה מהבית.
והאקט הזה הוא משמעותי, הוא קשה, כי אתה צריך להקשיב לאחרים.
ומהמקום הזה לפעמים אתה מעדיף לעבוד על הקשר. על הזוגיות. לפעמים בעזרת יועץ חיצוני .
וזו ההתמודדות האמיתית בעיני.
וזו גם למידת הידידות, לכבד אחד את המקום של השני, להצמיח שורשים בקרבת מקום ולפרוח ביחד...
 

חני2222

New member
כל אחד וסיבותיו

כל אחד רואה זאת מזוית אחרת אין תשובה על כך חד משמעית
אני בעד זוגיות אבל לא לוחצת ולא תלותית
אני בעד הביחד וגם בעד הלבד
אני בעד שכל אחד יתפתח בכוון שטוב לו בלי שפיטה ביקורת ושליטה ..
האמת לא מסוגלת להיות עם האדם 24 שעות אוהבת גם את הלבד ..
 
לדעתי בכל זאת יש משהו

בהצהרה מול הבריאה ומול העולם
על זוגיות משותפת,
יש הצהרה יותר מחייבת,
והנישואין עצמם יוצרים חיבור נשמתי בין בני הזוג,
והרי אנו יודעים את כוחה של המילה,
ואם הטקס היה חסר משמעות,
לא הייתה הבריאה והבורא מייחסים לו
משמעות כה גדולה,
אני מנסה לחשוב על נושא הממזרות
כלומר אישה נשואה יולדת ילד לגבר אחר
מדוע זה כה משמעותי?
אולי בגלל שקשר הנישואין יוצר מבנה ד.נ.א. יקומי מיוחד,
שחיבור למישהו אחר
יוצר פגימה או ליקוי חמור בתינוק?
מעין קצרים פיזיים עקב חוסר הרמוניה בין החלקים?
יש לי תחושה שיש משהו חזק מבחינה מיסטית
בקשר נישואין, מעבר לרק הסכם ארצי.
 

חני2222

New member
לדעתי

יש חוזה נשמתי בן בני הזוג בלי שום קשר לטקס הנישואין .או לא .
ככה זה המנהג לערוך טקס נישואין .בארצי בלבד טוב זאת לדעתי .
גם עם יש חיבור למשהו אחר
זה לא במקרה לדעתי היה צריך להיות חיבור גם חוזה נשמתי ושיעור של שניהם
בגדול התינוק גם בוחר את ההורים שאמורים להיות לו ...
 
לא מסכימה עד הסוף

חושבת שיש אנשים שיועדו לנו לשיעורים אבל לפעמים מוצאים זוגיות
גם עם אנשים שלא המיועדים אבל הם בהחלט אנשים טובים ונעימים ולכן
מתאהבים בהם.
 

חני2222

New member
לדעתי יש מעבר

לא סתם מתאהבים לדעתי יש מעבר
הנשמה נזכרת בגלגולים הקודמים עם אותו האדם גם מבלי שהאדם מודע לכך ..
 
גם כאשר יש לאדם היסטוריה גלגולית עם האדם מולו

לא תמיד האדם הזה יועד לו לגלגול הנוכחי...
אבל כן יש סיכוי שהוא יחוש קרוב אליו עקב ההיסטוריה המשותפת...
 

ינוקא1

New member
בואי נניח

ויש זוג שאוהבים אחד את השני , ללא נישואין.
הם יודעים שברגע בו אחד מהם ירצה לפרק את החבילה , הוא יכול לעשות זאת בלי בעיה.
והם נאמנים זה לזו וההיפך - בלי בגידות וכדומה.

מה חסר להם לדעתך , שיש לזוגות נשואים ?
 

חני2222

New member
ההבדל היחיד הוא הדף

בסך הכל דף
הכתוב בו
דף הכתובה זה הדף שחסר להם שיש לזוגות נישואים
ככה אין בכלל הבדל ..
 

ינוקא1

New member
אני מאמין שיש משמעות להצהרות

אומנם תלוי מאוד מי מצהיר אותן , אך בגדול - יש משמעות.
וכאן ההצהרה באה לתת איזושהיא תחושה של ביטחון , במיוחד לאשה :
שהיא תרגיש שיש כאן "קן" בטוח ושאפשר לגדל כאן גוזלים , בלי שהשותף "יתעופף" לו.

אני רואה את זה כמו "קביעות בעבודה" , "ביטוח" ושאר הסכמים אנושיים שבאים לתת ביטחון.
אז גם מוסד הנישואין זה סוג של "ביטוח" , כדי לשמור על הסדר החברתי , וליצור ביטחון "אנושי".
זה נכון עבור רוב האנשים אבל זה לא נכון עבור אדם שהולך "בדרך".

אני מאמין שאדם שהולך בדרך צריך להתיידד עם "אי הוודאות".
לדעת ששום דבר לא בטוח בעולם הזה (חוץ ממס הכנסה והמוות
)
לדעת שהכל יכול להתהפך ולהשתנות ברגע אחד , ולא לראות שום דבר כ"בטוח" וכמובן מאליו.
כולל לא בן זוג - גם הוא לא מובן מאליו , וגם הוא לא "בטוח" ולא "בכיס שלנו" - אף פעם.

מה שקורה אצל אנשים רגילים זה "ההתמכרות למוכר".
בן הזוג הופך להיות מובן מאליו , העבודה הופכת להיות מובנת מאליה , החיים הופכים להיות מובנים מאליהם , אלהים (וגם מה שהוא רוצה) הופך להיות מובן מאליו ..... וכך מתים מרוב שעמום.
מרוב "הסכמים" ו"בטחונות" מתקבעים יותר ויותר , והאדם מוצא את עצמו לכוד - פעמים רבות.
לכוד במה שהוא מכיר , לכוד במה שהוא יודע , לכוד בתוך משבצות והגדרות וחסר יכולת אמיתית להשתנות.

לרוב האנשים אני חושב שזה נכון , וכאמור - זה מה ששומר על הסדר החברתי.
אנשים נולדים , מתקבעים לתוך הגדרות , ומתים.
אבל ככל שהאדם הולך "בדרך" , עליו להקטין את "התחייבויותיו" ואת ההסכמים שלו עם אנשים למינימום ההכרחי.
להיות חופשי ומשתנה ככל יכולתו - לא "להתמכר" למה שהוא מכיר

מידי פעם לדעת לשבור הכל ולהתחיל מחדש.
להיות מסוגל לצאת מאיך שהוא או אחרים הגדירו אותו , ולהגדיר את עצמו מחדש.
לא לראות כלום כ"מובן מאליו".
לא "לסחוב" עליו הרבה משקל ומחויבויות - כי משקל רב מאט ומסבך אותו ומעכב את התקדמותו.
להיות קל תנועה ומשתנה ככל האפשר , ולא להתמכר לסדרים החברתיים ולהגדרות.

זה לא אומר "לא לקחת מחויבויות בכלל" , זה כן אומר לוותר על כל מה שלא הכרחי.
לשקול בכובד ראש כל מחויבות.
 
להקטין את התחיבויותיו

זה כאשר כוח הסבל לא סוחב מספיק (מקצוע סבל).
והיחס הוא המרבה מרבה והממעיט ממעיט ,
והאפשרויות הטבעיות הם לפי הסבל .
בל =אות ראשונה ואחרונה בתורה
ס= סובב .
הכוח הפנימי המתייחס לסובב החיצוני , ועד כמה המנסרה של אדם נקייה ומלאת מאור ואור ,
והתפלגות ותרגום לענייני דיומא , והיכן יישוב הדעת , ועד לצדיק היודע נפש בהמתו ,
ואז לראות זאת בבהירות .
דוד
 

ינוקא1

New member


דויד יקירי , אינני יכול להגיד שאני מבין אותך.

אך להקטין התחייבויות למינימום הנדרש , זה כלל פשוט בכל דבר.

בדיוק כמו בענינים הגשמיים -
מי שיודע לחסוך זמן כסף וכוחות , יהיה לו זמן פנוי , כסף פנוי וכוחות פנויים.
ועוצמה של אדם או מדינה , נמדדת בכמות האנרגיה הפנויה העומדת לרשותו.

החוכמה בכל דבר היא לראות מה הצרכים , ולראות כיצד ניתן למלא את הצורך היטב במינימום השקעה.
זו הכוונה ב"להקטין התחייבויות למינימום הנדרש".

כך גם בענינים הרוחניים -
החוכמה הגדולה היא החיסכון באנרגיה.
מה שנותן לנו אנרגיה רוחנית פנויה.
כאשר יש אנרגיה רוחנית פנויה , באופן טבעי האדם מתחבר אל האל - כי האנרגיה בעצמה מראה את הדרך.
ובדיוק כפי שכסף פנוי יכול לייצר כסף , כך אנרגיה רוחנית פנויה יכולה לייצר עוד אנרגיה רוחנית.

ומי ששואף לאנרגיה רוחנית פנויה , יקטין את התחייבויותיו למינימום הנדרש.
 
מתי כסף פנוי ייצר עוד כסף ולא ירד לטמיון

זה בדיוק לפי הסבל , שהוא תרגום המאור לסובב .
(סבל מלשון לסחוב משקל).
משקל= מל + שק , חיתוך מאור או מילים =מל , שק - עבר נמשך של התחלפות העולם ,
שלב בניהם וזה המשקל הרוחני שאתה סוחב , (ועד כמה אתה מתעייף )
חיסכון באנרגיה הוא שכלול המשקל , לעומת כוח ה-"סבל" , ומשם תרגום לעסקים כספיים .
דוד
 
למעלה