אור

[שירז לב]

אור

במשך שנים, הבטתי בחלון בחוץ השמש לא זרחה במשך שנים, חיכיתי לך כשהגעת, האדמה רעדה במבט עינייך, פתחת לי צוהר אל תוך נבכי נשמתי ומתוך עומק לבך גיליתי את עומק ליבי במבט עינייך נתת לי דרך אל עולם של אור, שם מחוץ לחדרי כאן, בתוך החדר, הקירות מגינים החושך והביטחון היה לי מוכר וחמים אך נתתי ידי בידך והובלת אותי החוצה אל השמש החמה, אל האור ועל אף הכל אהבתך, הרגשתי נבגדת ועכשיו החושך כל כך קר הקירות שבחדר כבר לא מגינים אני בחוץ, ואני קוראת לך עכשיו כשאתה לא כן כל כך חשוך לי כאן בחדר הבטתי בחלון, והבוקר, השמש לא זרחה.

 

[יערית 1]

נטיפי אור

תוגה אילמת מעיקה על יומך, רגבי כאב מכסים את ליבך. כאובד חלום ותקוות מתעטף בשלכת זועקת. בנגיעות קטנות ארקום לך אהבה, בנפש חפצה אשקיט בך ערגה. בנטיפי אור אפלס אליך דרכי, לפרוש כנף ולעוף, איתך.

 

[טאKילה]

ברוכה הבאה שירז לב../images/Emo140.gif

ב"שירה מעת לעט" מותר לפרסם יצירה אחת ביום. את האחרות אמחק תוכלי להוסיף כל יום אחת מהן. את מוזמנת להגיב לשירים אחרים ללא הגבלה. שבת שלום

 

[שמים1]

היית לי חלום ../images/Emo79.gif

היית לי חלום כרית רכה בה אוכל להניח ראשי לגעת בלב פועם להנציח במילים רכות מלטפת של גלי תשוקה המרפרפים בין משאלות וסבך החיים נוגעים בלאט בחול הרך ומטביעים עקבות בלב. אתה לי חבר הלוחש לי מתוך הדממות מילים שלא ידענו איך לאמר כמו גחלים רוחשות נוגעות באלם במהווים כמוסים לילך היה לילי יומי שלך הוא פרוש לפניך ביריעות קטנות של כיסופים . ברוכה הבאה שירז לפורום שירה מעת לעט .

 

[אביאורי1]

חלום

חלום פרוש על משעולים המוליכים אלייך, והוא צובע בצבעי יקוד עולמות נסערים ומציף במראות חומדים את האישה שבך. ועל דעת הצלילים המבקשים רטט מגעים, מתנגנת ערגה גולשת הנישאת כגל בטרם התפצחו. חלום שהוא שלך והוא שלי ואין מי שיצפה בו זולתנו.

 

[יערית 1]

רוקמת חלום

רוקמת חלומי בחלומך, במחלפות ערגתך נקלעת, נסערת בכבלי אהבתך, דמותך עוטפת בתשוקה. אורגת לי חלום יוצקת דמותך בליבי.

 

[deerman]

אור ../images/Emo42.gif

אור הבוקר החורפי מבליח דרך עננים על המיטה שרועים זוג אוהבים מיוזעים תחת שמיכה חמה וניחוח השמן על גופם מנעים. אור השמש המבליח מקרין מגופם אור לבנבן וצובע קירות החדר בגוון צהבהב אדמדם. הוא מביט בגופה הרך והנעים שאמש ניהל עימו מחול אוהבים משוח עדיין העור בשמן ואגלים עדיין בפינותיה חבואים. נושק על גופה,יונק הוא מפטמתה לוקק הוא מדדיה ומחליק ראשו עד לפיתחה. טועם הוא ממנו והטעם מדהים מצייר בלשונו שובלים רטובים באגנה המשול לפרח מדהים. והיא מניעה אגנה בשקיקה ומבקשת חיבור שלו לתוכה לא לפני שירווה צימאונו מתוכה והיא תהיה מוכנה באמת לקולטו לתוכה.

 

[גדעון היחידי]

להיוולד מחדש מבלי לבחור מילים יפות ללא התהדרות בספונטניות. מהלב, ישירות אל המיקלדת. הנה המילה לעולם מגיחה בתוכי מחדש, את נולדת. כבר איני מבחין בין טיפות הגשם לדמעות מחוץ לחלון ובתוכו, הן ניגרות. רכות אופפת, אווירה זכוחה , עכשיו, אהבה.

 

[מטבע הדברים]

מילה נולדת

מילה נולדת, בלתי מעובדת ישר מהלב לך האוהב. ולמה נפלו פניך ודאב ליבך אמחה דמעתך בלשון רכה, ישירה ולא מהודרה, והיא ניגרת כמו ניגררת לאורך עצבותך נימהלת מיטשטשת בטיפות הגשם.