אני נכנסת לתפוז מפעם לפעם
כדי להזכר באמא שלי.
. בסוף י"ב היא שאלה אותי "נו, מתי את התכוונת להתחתן?". חבר לא היה באופק, על מאהבים לא סיפרתי לה, והיא, כמוך כנראה, דאגה.
אין הרבה מה לעשות. אנחנו אמהות. אנחנו דואגות. אולי הילדה היא late bloomer? אולי היא אוהבת את בנות מינה? ואולי היא רוצה אבל אין גברבר מתאים לדעתה בסביבה.
עצתי: מותר לדאוג, אסור להוציא את זה החוצה לילדה. אם היא נורא רוצה אבל לא הולך, הדבר האחרון שהיא צריכה זה אמא מנג'סת. תמצאי חברה שלך (או אולי בעלך?) שאת יכולה להתלונן אצלה חופשי ולהשיח את הדאגות.