אור וחושך

[אביה02]

אור וחושך

שלום אני בתקופה לא פשוטה בחיי-שילוב של שמחה ועצב בחיי האישיים. מנגד עומד הקימה בבוקר למקום עבודה מאוס,שוחק ומעייף. ואילו החזרה הביתה עם הרגשה של חייל השב הביתה ממלחמה. תחושה המלווה אותי 5 ימים בשבוע והיא הורסת אותי. אני נלחמת בעבודה על עצמי ושפיותי, התגוננות תמידית בלהיות אני. ההמתנה ליום המיוחל שישים קץ, היא ארוכה ללא תאריך ושם. וזו בעצם ההגנה שלי בלהיות ולא ללכת לאיבוד בתוך כוך קטן וחשוך. אני מרגישה שאני צריכה יום,שעה ודקה שהעבודה הזו תגמר, תתפוגג ותעלם. ואז אוכל לנשום לרווחה. אף פעם לא מתרגלים לחוסר הערכה ויחס של זיזול. אף פעם!!!

 

[אביה02]

זיזול=זילזול

 

[ramib6]

את מזל דלי כמוני..

ואני מבין אותך לגמרי את בטח הטאד יצירתית וחושבת בצורה שונה ולא שבלונית וקשה לך להבין למה לא כולם רואים את מה שאת רואה. השינוי שלך יבוא אם לא תפחדי את לא חייבת להצדיק כלום. את מפרנסת ילדים שאת לא יכולה לקחת סיכון?? לפי הכרטיס והגיל נראה לי שלא. אז אם המצב האוביקטיבי נותן לך לקחת סיכון וללכת על מה שאת רוצה תעשי את זה אל תפחדי אני שומע הרבה פחד מתוך הכתיבה שלך כלומר את רוצה לעזוב אבל מה ההורים יגידו מה אומר בראיון עבודה חדש תביאי את עצמך כפי שאת ותגיעי הרבה יותר רחוק מאשר מצב בו את שמה על עצמך מסגרת ומכריחה את עצמך להיות בתוך המסגרת. בהצלחה

 

[אמירדרור]

אור בחושך

ובכל אופן, מבלי להמאיט בקושי ובמצוקה, האם יתכן שיש שם עבורך איזו שהיא מטרה חשובה. ללמוד על עצמך ? לעזור לאחרים ? להביא לא רק לעצמך אלא לסובבים אותך שפיות ויושר ? לפעמים אנו נדרשים לעבור במסדרון ארוך וחשוך כדי לגלות שיש לנו מחושים בריאים, בזמן שאנו מגששים את דרכנו קשה לנו להעריך עד כמה המחושים טובים וחשובים. אם דברי לא פגשו אותך נסי למקד אותי במטרה או בשאלה שלך. מקווה שאוכל להיות לך לעזר יום טוב, אמיר דרור

 

[אביה02]

לצערי לא.

אני מודעת לעצמי. הענין שאני רוצה לסיים זאת. אני מכירה ויודעת מי ומה אני ומה מפריע לי ופוגע בי. פשוט אני רוצה לחתוך לסיים. אבל הדילמה האם זה יפגע בי להמשך התפתחות שלי?, ולמציאת מקום עבודה אחר?. עולות הרבה שאלות. תודה רבה.

 

[אמירדרור]

מיקוד

היכן הסיכון ? במה את חוששת שזה יכול לפגוע ? אם את מרגישה שהפורום לא מפשר לך לדבר פתוח, לחשוף ולחשוב בקול רם כנראה שאת זקוקה למרחב אחר. אל תתפשרי ! בהצלחה, אמיר דרור

 

[אביה02]

בוקר טוב

שלום מצד אחד. הסיכון=פחד הוא לשבת בבית ולא לעשות כלום. ואחרי כן מה הלאה? הישיבה בבית מרתיעה. ואיך אני אתרץ את עזיבתי מקום עבודה בראיונות עתידיים. מצד שני. מרגישה לא ממומשת מספיק בעבודה. חוסר שקט. הכל מתנהל תחת 9 שעות ביום של גלגל חוזר ולא מגיעה לשום מקום. בגדול עשיתי הרבה ועבדתי קשה להגיע לנקודה זו בחיי (לימודים, מימון הלימודים, שעות נוספות...) והנקודה הזו לא משביעת רצון. היא מאמללת, שוחקת ומעייפת. אני לא יודעת אם התעייפתי מהמקצוע או המקום שאינו מפרגן לי. או שזה עירבוב של השניים.

 

[אמירדרור]

ראייה חדשה של המציאות

עכשיו זה נשמע ברור יותר, נדרשת יצירת בהירות חדשה. פרספקטיבת הסתכלות חדשה, כלים חדשים לבחון את המציאות. הרבה גורמים מחוללים את הרעש וצריך להבחין בהם. האם המקצוע קשה ולא מתאים ? המקום - האנשים, האווירה, התקשורת, השכר . . . הרבה גורמים יכולים להשפיע. את כנראה נדרשת לראות בפרספקטיבה חדשה את המקום הסוער והטעון בו את נמצאת. אני לא בטוח, אבל רוצה להציע לך לקרוא את המאמר - תקיעות היא רק תחילת הסיפור אסטרטגיית שינוי קריירה. תבדקי האם זה לוקח אותך למקום ברור יותר. בהצלחה ! למאמר. יום טוב, אמיר

 

[אביה02]

המקום - האנשים, האווירה, התקשורת

שלום זו הסיבה שצצה לי במידית. אבל תמיד יש את החשש שאולי, גם מציתי את המקצוע שאני עוסקת בו כיום. ולברר זאת לפי דעתי: הוא רק ע"י מקום חדש שהרעשים הסביבתיים הללו לא יתקימו. מה דעתך? תודה על תשובתיך המהירות והמכוונות.

 

[אביה02]

אחרי קריאת המאמר

יש שם משהו. שיכול לכוון ולעזור. אז אולי ההמתנה למקום עבודה חדש ואידאלי לא פתרון חכם. אנסה לעבור שלב שלב במאמר וללמןד מכך. שבת שלום ותודה

 

[ראובן הטכנאי]

לא קל לענות על זה

כי אף אחד לא יכול להכנס לנעלייך לי תמיד היה הסכם עם אשתי שאם אחד מאיתנו לא מרוצה מעבודתו-יתפטר מיד ואף עשינו את זה כמה פעמים. אבל כיום המצב התעסוקתי קשה. וקשה לייעץ על צעד כזה אם יש לך קצה אפשרות לעזוב ולהתחיל מחדש-תעשי זאת בהצלחה

 

[אילנהחלפ1111]

ממה שאני קוראת ממך...

נשמע שעברת כברת דרך להגיע לאן שהגעת בעבודה הנוכחית והיום את כבר מיצאת ואף השיגרה משעממת אותך בין היתר האוירה הפכה להיות עכורה ולעוסה ויחד עם זאת את לי נראה שהמקום הזה כבר מימש את עצמו ועליך לפנות למקום אחר אך מאחר ואינך מוכנה עדיין כלומר לא יודעת לאן לפנות ואגם אינך שלמה עם כך תצטרכי להמתין במצבך עד אשר משהו באמת יבער ויפרוץ אז גם תפעלי זה יהיה רק וכאשר תהיי מוכנה נפשית לצעד הבא לבינתיים היי איתך בידקי אותך ולימדי מה? איך? ולאן היית רוצה לפעול כדי לממש את עצמך עם סיפוק ועשייה הסימנים שעולים לך = חוסר השקט מעיד על שלב מתקדם לקראת שינוי האחל לך סובלנות והצלחה להשלמה

 

[אביה02]

../images/Emo51.gif

 

[אביה02]

העלת משהו בזכרוני.

שלום "שהמקום הזה כבר מימש את עצמו ועליך לפנות למקום אחר" משפט זה מלווה אותי מהרגע שקראתי אותו. והוא הצית בי זכרון- מהי הסיבה האמיתי אשר בחרתי את מקצועי כיום. להראות "להם" ולראות לעצמי שגם אני יכולה- והם לא חכמים כל כך גדולים. היום גליתי שאני חכמה, יכולה הכל, אבל לא עם טיפוסי האנשים המתלווים לתחום עבודתי. מחוויות מקומות העבודה שלי נתקלתי בכאלה וגם אחרים שונים- אבל מעטי מעט. הדומננטים, הם אלא שבאתי להוכיח להם אבל גם האגרסיבים והמאמללים. בקיצור

כיוונת אותי למשהו. באמת ותמים בפנים, אני יודעת מה אני אוהבת, אבל אין לי את הכוחות להתחיל ללמוד. מלבד שהכל סוער סביבי (חיים אישיים ומקצועיים) שזה כנראה תירוץ

או כפי שהבנתי דחייה.

 

[מנפנף]

ועל עצמי:

אני גם מרגיש באופן דומה בצורה זאת או אחרת. אני מודה שזה גם נובע ממצב בחיי האישיים ולא רק המקצועיים. מה דורש טיפול ממוקד יותר??? .... זה כנראה החיים האישיים. מה יותר קל לטפל? זה החיים המקצועיים ושינוי המקום עבודה (מאחר שזה גשמי וקל לגעת בו) והנה אני ממשיך לדחות את מה שצריך.....בכל זאת השגתי במקום הנוכחי משהו כמו מעמד, מקום והערכה מסוימת - אבל לא התקדמתי!!! בהצלחה גם לך

 

[אמירדרור]

דחיינות

תופעה מוכרת, נטייה משותפת לכולנו, ברמה כזאת או אחרת, ועדיין, ניתנת להכחדה ושינוי. אם זה מעניין אותך - קבל מאמר בנושא. כלים להתמודדות עם דחיינות. בהצלחה, אמיר דרור

 

[אביה02]

אני מקווה עבורך

אני מוצאת את הדחייה הזו או בעצם אצלי זה הפוך. קשה לי לדחות- זאת אומרת אם הדברים היו רק תלויים בי היתי מחליפה מקום עבודה. ("רק אני צריכה מעסיק"-פשוט לא.) לא המעמד ולא גובה המשכורת גורמים להשאר אלה המחשבה לטווח ארוך. מכוון שעזיבת מקום העבודה אולי תקשה למצוא אחרת. אני מקווה עבורך שתוכל להתמודד ותשליך את המעכבים. אני רואה אצלי בעבודה "דחיינים" אומללים מתוסכלים וזה משליך ומקרין על שאר העובדים. אני סובלת מדחייןכזה- לא נהנית לעבוד איתו בורחת ממנו כמו מאש. ואני בשום פנים ואופן לא רוצה להיות שם!!! וזה המדרבן אותי לחפש ולמצוא פתרון. בהצלחה לך.