Just לובלו
New member
אור בתוך עור
זה חודר פנימה, עמוק, חזק, חד. כ"כ כואב ואני לא יכולה לעצור. חום אימים בחוץ, השמש מחלישה את הגוף, הראייה מטשטשת ואני חושבת עלייך. נזכרת בטעמים שלנו. כמה מפחיד להכיר מישהו כך. כמה מפחיד יותר זה להיות מוכר כ"כ ע"י מישהו. להרגיש שמישהו שולט בכל תגובה שלך. לדעת וגם להפנים שאי אפשר להילחם בזה. יושבת עם חברה לקפה וסיגריה, למרות שאינני מעשנת, השם שלך עולה בשיחה כ"בדרך אגב" ואני מבינה עד כמה זה לא סתם. כמה המשיכה הזאת מזכירה את מתקן הלופ בלונה פארק למבוגרים בלבד, מקום שגם שם אינם מרגישים בטוח. וזה חודר פנימה, חותך בבשר החי, מקפיא את הלב ומחמם אותו בתחושות שלא הכיר מעולם. זה מזוייף, ואמיתי, וזה נכון וכ"כ לא נכון. לפעמים אני חושבת על הקשר איתך, בעיקר מרחוק, כמה מסוכן הוא. כמה זה מרגיש כמו לטפס על הר גבוה ולהביט לתהום העמוקה. איך זה מרגיש ליפול לתוכה. ותמיד אתה שם, אוחז בי חזק עד שגעון, שורט את נשמתי ברובד הנסתר שלה, זה שאף אחד לא רואה. אור הנוכחות שלך חודר לתוכי, מפיץ בי חיים ושמחה, אך גם שגעון והרבה תחושת לבד. יודעת שאני לא, זה הרי אבסורד. עור גופך מתמזג עם שלי ואנחנו אחד לרגעים קסומים, רגעים גנובים. אור בתוך עור, כמה שזה שורט לפעמים. כמה שזה שורט.
זה חודר פנימה, עמוק, חזק, חד. כ"כ כואב ואני לא יכולה לעצור. חום אימים בחוץ, השמש מחלישה את הגוף, הראייה מטשטשת ואני חושבת עלייך. נזכרת בטעמים שלנו. כמה מפחיד להכיר מישהו כך. כמה מפחיד יותר זה להיות מוכר כ"כ ע"י מישהו. להרגיש שמישהו שולט בכל תגובה שלך. לדעת וגם להפנים שאי אפשר להילחם בזה. יושבת עם חברה לקפה וסיגריה, למרות שאינני מעשנת, השם שלך עולה בשיחה כ"בדרך אגב" ואני מבינה עד כמה זה לא סתם. כמה המשיכה הזאת מזכירה את מתקן הלופ בלונה פארק למבוגרים בלבד, מקום שגם שם אינם מרגישים בטוח. וזה חודר פנימה, חותך בבשר החי, מקפיא את הלב ומחמם אותו בתחושות שלא הכיר מעולם. זה מזוייף, ואמיתי, וזה נכון וכ"כ לא נכון. לפעמים אני חושבת על הקשר איתך, בעיקר מרחוק, כמה מסוכן הוא. כמה זה מרגיש כמו לטפס על הר גבוה ולהביט לתהום העמוקה. איך זה מרגיש ליפול לתוכה. ותמיד אתה שם, אוחז בי חזק עד שגעון, שורט את נשמתי ברובד הנסתר שלה, זה שאף אחד לא רואה. אור הנוכחות שלך חודר לתוכי, מפיץ בי חיים ושמחה, אך גם שגעון והרבה תחושת לבד. יודעת שאני לא, זה הרי אבסורד. עור גופך מתמזג עם שלי ואנחנו אחד לרגעים קסומים, רגעים גנובים. אור בתוך עור, כמה שזה שורט לפעמים. כמה שזה שורט.