חופשי ומאושר 1
New member
"אור, את מלאך".
יש לי הרגשה שלא תאהבו את הסיפור...אבל אשמח אם תקראו, כתבתי אותו אני וידידה שלי. היא הייתה בת 12, ילדה מיוחדת וחכמה. שמה היה אור, "אור מהמם כמו הזריחה" אמרו לה הוריה שכך החליטו על שמה. אור אהבה לרקוד, לצייר, לכתוב, ולשיר אבל הכי אבל הכי אהבה- לחלום. כן, אור הייתה חולמנית, שקעה בחלומותיה על עולם יפה, בלי עוני, בלי מלחמות, בלי מחלות, בלי רשע... עולם ללא סבל, פשוט מקום מושלם-מן עולם דמיוני שנמצא רק באגדות עולם שכל אחד יכול לתאר לעצמו...אבל רק בחלומות. יום אחד, בשעות הזריחה כשאור עוד הייתה ישנה ושקועה בחלומה, היא שמעה קול שאומר לה:" אור, את מלאך... אור, את מלאך...". אור לא הבינה, מאיפה מגיע הקול? היא ענתה לקול: "אני מאמינה שיש מלאכים, אבל אני... אני בת-אדם. לא יתכן שאני מלאך!" אך הקול המשיך והמשיך והמשיך ללא הפסק: "את מלאך... את מלאך...". אור קמה מחלומה והקול פסק. היא הלכה לשרותים כדי לשטוף פנים ולהתעורר, היא הסתכלה בראי ולפתע ראתה ניצוץ קטן בעינייה שהאיר כמו שני כוכבים. היא הביטה במחזה המוזר והיפה למספר שניות וכמעט נפלה מרוב הלם! היא לא ידעה מה קורה לה... האם היא באמת מלאך?....אז מה זה הניצוף הזה בעיניים?מה זה הברק הזה,זה לא היה אף-פעם,הוא הרגישה שונה..הריגשה טוב! בערב, כשנכנסה למיטה ושקעה בחלום, שמעה שוב את הקול "אור, את מלאך" היא שאלה: "ומה עליי לעשות?" והקול ענה באיטיות ובברור: "עלייך להחליט. בן-אדם או מלאך". "ומה אם אבחר במלאך, אמשיך לחיות כרגיל? עם משפחתי וחבריי?" והקול ענה: "לא. ביתך יהיה בעננים, בשמש, בכוכבים ובקשת בענן." ואור שאלה: "ואוכל לבקר את משפחתי וחבריי?" הקול ענה: "כן, אך לא תזכרי אותם והם לא יוכלו לראות אותך." אור כל כך התרגשה, היא מאוד רצתה לקבל את המתנה שניתנה לה ולדעת איך זה להיות מלאך אך לא רצתה לעזוב את משפחתה ואת ביתה. זאת אכן הייתה החלטה קשה! ולא ידעה במה לבחור...בת אדם הוא מלאך?! בת אדם או מלאך?! אור חשבה שעות על גבי שעות, מלאך או בת אדם? מה לבחור? מה כדאי?! עד שלפתע צץ במוחה רעיון גאוני! תקופת ניסיון! אור שקעה בחלומה והקול שאל: "בת אדם או מלאך?" והיא ענתה: "האם אוכל להיות מלאך רק לתקופת ניסיון?" הקול שתק לדקה וענה: "אחשוב על זה ואענה לך מחר." אור הייתה כל כך מאושרת, שיש סיכוי! שהיא תוכל להתנסות בתפקיד המלאכים! שהיא תוכל לעבור לעולם אחר! למקום אחר! היא לא הפסיקה להתפלל, שמי שהיא דיברה איתו יסכים לרעיון שלה. למחרת, שקעה בחלומה,ובשינה עם ניצוץ וברק של קסם- חיכתה וחיכתה שהקול יענה ואז כעבור שעה, הוא ענה: "הצעתך התקבלה. תהיי מלאך לשבוע ימים, אחרי השבוע הזה, תעני על שאלתי." אור קרנה מרוב אושר! לפתע רוח חזקה התחילה לנשוב, העננים שינו את צורתם לצורות ארוכות ויפות, קרניים של אור בצבעים רבים עטפו את גופה והילה צהובה קרנה ממנה, עייניה נצצו, כנפיים גדולות צמחו מגבה ועיגול קטן וזהוב ריחף מעל לראשה-פשוט מלאך. הינה, אור המלאך. "ומה עליי לעשות עכשיו?" שאלה אור. הקול ענה: "עלייך לרדת לעולם ולעזור לאנשים שזכאים לעזרתך." וכיצד אעזור להם?" שאלה. "יש ביכולתך לחולל נס. לא נס גדול מידיי! רק לבני אדם אחדים.. לא לעמים או מדינות..." אור נגשה מיד לעבודה. וכך עברו הימים ואור עזרה למאות אנשים. ביום שבת, כששבוע הנסיון הסתיים, הקול שאל, בפעם השלישית והאחרונה: "בת-אדם או מלאך?" ואור ענתה בעצב:"בת-אדם. ברצוני לשוב למשפחתי ולכל האנשים שאוהבים אותי." הקול התפלא ואמר: "כל הכבוד, בחרת בהחלטה הכי נכונה בשבילך. אל תדאגי כשיגיע זמנך, את עוד תהיי מלאך!." לאט לאט היא צנחה חזרה לעולם, ונחתה בדיוק במיטתה. בבוקר כשקמה, חזרה להראות כמו בן-אדם. הכל נעלם. הכל, מלבד הניצוץ בעיניים. www.cloud.boyz.co.il
יש לי הרגשה שלא תאהבו את הסיפור...אבל אשמח אם תקראו, כתבתי אותו אני וידידה שלי. היא הייתה בת 12, ילדה מיוחדת וחכמה. שמה היה אור, "אור מהמם כמו הזריחה" אמרו לה הוריה שכך החליטו על שמה. אור אהבה לרקוד, לצייר, לכתוב, ולשיר אבל הכי אבל הכי אהבה- לחלום. כן, אור הייתה חולמנית, שקעה בחלומותיה על עולם יפה, בלי עוני, בלי מלחמות, בלי מחלות, בלי רשע... עולם ללא סבל, פשוט מקום מושלם-מן עולם דמיוני שנמצא רק באגדות עולם שכל אחד יכול לתאר לעצמו...אבל רק בחלומות. יום אחד, בשעות הזריחה כשאור עוד הייתה ישנה ושקועה בחלומה, היא שמעה קול שאומר לה:" אור, את מלאך... אור, את מלאך...". אור לא הבינה, מאיפה מגיע הקול? היא ענתה לקול: "אני מאמינה שיש מלאכים, אבל אני... אני בת-אדם. לא יתכן שאני מלאך!" אך הקול המשיך והמשיך והמשיך ללא הפסק: "את מלאך... את מלאך...". אור קמה מחלומה והקול פסק. היא הלכה לשרותים כדי לשטוף פנים ולהתעורר, היא הסתכלה בראי ולפתע ראתה ניצוץ קטן בעינייה שהאיר כמו שני כוכבים. היא הביטה במחזה המוזר והיפה למספר שניות וכמעט נפלה מרוב הלם! היא לא ידעה מה קורה לה... האם היא באמת מלאך?....אז מה זה הניצוף הזה בעיניים?מה זה הברק הזה,זה לא היה אף-פעם,הוא הרגישה שונה..הריגשה טוב! בערב, כשנכנסה למיטה ושקעה בחלום, שמעה שוב את הקול "אור, את מלאך" היא שאלה: "ומה עליי לעשות?" והקול ענה באיטיות ובברור: "עלייך להחליט. בן-אדם או מלאך". "ומה אם אבחר במלאך, אמשיך לחיות כרגיל? עם משפחתי וחבריי?" והקול ענה: "לא. ביתך יהיה בעננים, בשמש, בכוכבים ובקשת בענן." ואור שאלה: "ואוכל לבקר את משפחתי וחבריי?" הקול ענה: "כן, אך לא תזכרי אותם והם לא יוכלו לראות אותך." אור כל כך התרגשה, היא מאוד רצתה לקבל את המתנה שניתנה לה ולדעת איך זה להיות מלאך אך לא רצתה לעזוב את משפחתה ואת ביתה. זאת אכן הייתה החלטה קשה! ולא ידעה במה לבחור...בת אדם הוא מלאך?! בת אדם או מלאך?! אור חשבה שעות על גבי שעות, מלאך או בת אדם? מה לבחור? מה כדאי?! עד שלפתע צץ במוחה רעיון גאוני! תקופת ניסיון! אור שקעה בחלומה והקול שאל: "בת אדם או מלאך?" והיא ענתה: "האם אוכל להיות מלאך רק לתקופת ניסיון?" הקול שתק לדקה וענה: "אחשוב על זה ואענה לך מחר." אור הייתה כל כך מאושרת, שיש סיכוי! שהיא תוכל להתנסות בתפקיד המלאכים! שהיא תוכל לעבור לעולם אחר! למקום אחר! היא לא הפסיקה להתפלל, שמי שהיא דיברה איתו יסכים לרעיון שלה. למחרת, שקעה בחלומה,ובשינה עם ניצוץ וברק של קסם- חיכתה וחיכתה שהקול יענה ואז כעבור שעה, הוא ענה: "הצעתך התקבלה. תהיי מלאך לשבוע ימים, אחרי השבוע הזה, תעני על שאלתי." אור קרנה מרוב אושר! לפתע רוח חזקה התחילה לנשוב, העננים שינו את צורתם לצורות ארוכות ויפות, קרניים של אור בצבעים רבים עטפו את גופה והילה צהובה קרנה ממנה, עייניה נצצו, כנפיים גדולות צמחו מגבה ועיגול קטן וזהוב ריחף מעל לראשה-פשוט מלאך. הינה, אור המלאך. "ומה עליי לעשות עכשיו?" שאלה אור. הקול ענה: "עלייך לרדת לעולם ולעזור לאנשים שזכאים לעזרתך." וכיצד אעזור להם?" שאלה. "יש ביכולתך לחולל נס. לא נס גדול מידיי! רק לבני אדם אחדים.. לא לעמים או מדינות..." אור נגשה מיד לעבודה. וכך עברו הימים ואור עזרה למאות אנשים. ביום שבת, כששבוע הנסיון הסתיים, הקול שאל, בפעם השלישית והאחרונה: "בת-אדם או מלאך?" ואור ענתה בעצב:"בת-אדם. ברצוני לשוב למשפחתי ולכל האנשים שאוהבים אותי." הקול התפלא ואמר: "כל הכבוד, בחרת בהחלטה הכי נכונה בשבילך. אל תדאגי כשיגיע זמנך, את עוד תהיי מלאך!." לאט לאט היא צנחה חזרה לעולם, ונחתה בדיוק במיטתה. בבוקר כשקמה, חזרה להראות כמו בן-אדם. הכל נעלם. הכל, מלבד הניצוץ בעיניים. www.cloud.boyz.co.il
