אוקיי, חזרתי

[imagine]

אוקיי, חזרתי

חזרתי ממחנה 3 ימים עם החניכים שלי. אני חצי מתה, הגרון שלי זקוק להחייאה דחוף (כי לטלפונים אני לא יכולה לענות), הייתי מפרטת לכם מה היה, פה, שם. אבל אני יודעת שזה לא מי יודע מה מעניין אתכם וגם אין לי מספיק כוח בשביל זה. אבל בקיצור, מחנה, חניכים, 2 מדריכות, 1 חולה עזבה, 1 נשארה לבד, הצליחה לתפקד ולהרוג לעצמה את הגרון! טוב, אני הולכת לחפש את הקול שלי מאחורי הספה או משהו, כי אני זקוקה לו נואשות. good day

 

[הצל של הירח]

בעע!!! אוף אני מבינה אותך

לצערי. גם אני הייתי במחנה עם החניכים. אוף. רוב הזמן סבלתי, חוץ מבליילה שהיה לי נורא מגניב עם שאר המדריכים שהיו חייבים ל``שמור`` כל אחד על המחנה של המושב שלו, נגד ``פולשים`` שרוצים לצבוע את החניכים, לפרק את המחנה שךנו, למרוח לנו משחת שיניים על הדגל וכו`. אז ישנתי רק שעה וחצי. לא משנה. ירח

 

[ביאנה]

מאחת ששונאת מחנות

לצערי אני שונאת מחנות. מעולם לא יצאתי למחנות, ולכן אולי אין לי זכות להביע דעה. אבל אני אוהבת לקבל זכות להיות בראש של קבוצה כמו שאתם קיבלתם. אני חייבת לומר: כל הכבוד לכן!!! אני אישית לא הייתי סובלת יותר מיום אחד במחנה. בהצלחה!!!

 

[imagine]

אני לא סבלתי חצי יום

אבל הייתי חייבת להישאר. אתם יודעים, במחנה היה טיול קצר ושעשינו אותו בהכנה העליות היו לנו ממש קשות, אבל שהייתי עם החניכים ודחפתי שניים, סחבתי עוד שניים, לא הרגשתי כמה זה קשה לי וכמה אני מתה. אחר כך הרגשתי את זה טוב טוב על הגב שלי.

 

[PsiChO]

טראומות...

יש לפסיכי טראומה ממחנות קיץ (אולי בגלל זה הוא כזה פסיכי...). שפסיכי עלה לכיתה ו היה לו בחופש מחנה קיץ של הצופים! איזה אושר חמישה ימים לבד ביער עם עוד צופיפניקים!!! ביום הרביעי העירו אותנו אנשים שישנו לידנו... לא היו שום מדריכים באופק... מסתבר שאחד המדריכים (שהכרתי) קיבל דום לב באמצע הלילה ומת... באמצע המחנה קיץ. היה בן 16 במותו, זאת אומרת בכיתה י``א... הטראומה הזאת הרחיקה אותי מכל הצופים\נוער עובד\השומר הצעיר למיניהם. פסיכי*לא במצב רוח הכי טוב היום....