אוקיי אז נמאס לי

אוקיי אז נמאס לי

ללכת לבית של בעלי! החיים שם הם טלנובלה אחת ארוכה ומתמשכת (הפרקים במספרם לא יורדים ממספר הפרקים ב-"היפים והאמיצים" רק ששם אף אחד לא יפה ואמיץ..) ואני באמת לא מנסה להגזים. כל פעם קורה איזה משהו שלוחץ ומוציא כ"כ הרבה כוחות נפש (גם דברים כלפי) שכבר ההצתברות "גדולה עלי" והגעתי למצב שאם בעלי לא יקבל את זה שאני לא רוצה ללכת לשם כרגע הוא מסוגל להגיד לי שהוא עוזב ואני חושבת שאני פשוט אקבל את זה. יש כאן בעלים שהיו צריכים להגן על נשותיהם מהמשפחה או כאלו שההפך, העדיפו את משפחתם על פני האישה שלהם? אני חושבת שבעלי יעדיף את משפחתו על פני. אני קוראת את עצמי ומרגישה פאטית כי אני ממש לא מתכוונת להפריד בינו לבינם אבל הבריאות הנפשית שלי והמחשבה שמגיעים לי קצת יותר הערכה וכבוד ממה שניתן לי, הם בראשי כרגע. אין לי כח יותר שהם יהוו חוצץ או מקור לכ"כ הרבה לחץ וכעס של בעלי והרבה מתחים מיותרים ביני לבינו. למה אני צריכה לעבור את כל זה? יש איזה סעיף בכתובה שכתוב שהכלה היא מחצלת עליה מנגבים רגליים? אני לא חושבת שישנה אהבה הכי גדולה שיכולה להיות אשר שווה את כאבי הלב והבכי שלי. תודה ששמעתם
 

נונה17

New member
רוצה לספר קצת?

איך בדיוק מתבטא היחס שלהם? והאם בעלך מתייצב תמיד לצד הוריו, לא משנה מה?
 
קשה

לספר על כל הבעיות המשפחתיות שמן הסתם אני נגררת אליהם. לבעלי אין אבא. הוא הבכור והוא הבן היחיד. מה שגורם לו להרגיש שהוא צריך להיות דמות דומיננטית בביתו. הבעיות המשפחתיות מורכבות מאוד וקשה לי לדבר עליהם. לגבי היחס שלהם: יש לבעלי אחות שקטנה ממני ב-10 שנים ופשוט מנהלת לכולם את החיים. רבתי איתה פעם אחת בצורה מאוד רצינית (אני חושבת שאולי אפילו שיתפתי פה בפורום את מה שחוויתי איתה). היא פתחה עלי פה מאוד מלוכלך והדבר היחיד שאמרתי לה זה שהיא מתנהגת כמו ערסית דבר שגרם לחמותי (אמא שלה) להתקשר לאמא שלי ולהגיד שקראתי לבת שלה פרוצה. בעלי תמך בי פחות או יותר כשכל זה קרה ובאמת שכמעט התמוטטתי לגמרי שם בבית. העניין היה שהוא התעקש שאני אמשיך לנסוע איתו לשבתות. וממש מחלתי על כבודי והלכתי. הפעם אני לא מוכנה. יש לבעלי (כחלק מכל הבעיות שאני אמרתי שקיימות) אחיינית קטנה ומתוסבכת שמרביצה וזורקת עלי חפצים כל הזמן. הם סוגדים לאדמה שהיא הולכת עליה. אחותו של בעלי והבת הזו גרים בבית של חמותי יחד עם האחות שכתבתי שרבתי איתה כבר בעבר (ודרך אגב מחלתי על כבודי שוב כשפניתי אליה בעבר וביקשתי שנשים את הכל מאחורינו וכך, לפחות חשבתי, היה). פניתי מזמן לאמה של האחיינית ואמרתי לה מה אני מרגישה ושאני לא מתכוונת להמשיך להבליג להתנהגות ביתה. בינתיים היא חזרה לגרוש שלה התחתנה ושוב חזרה הביתה (לחמותי). עכשיו העיניינים ממשיכים עם האחיינית ואני החלטתי שאני לא שותקת זאת לאחר ששאלתי ודיברתי עם בעלי לגבי זה והוא פשוט אמר לי להחזיר לה. אז זה מה שעשיתי. היא זרקה עלי בובה צעקתי עליה שתפסיק וזרקתי עליה חזרה. בזמן האוכל, היא התחילה לצרוח שאני מסתכלת עליה אמרתי לה שתרגע. אז שוב האחות שקטנה ממני ב-10שנים חייבת לפתוח את הפה ואומרת לי שאני אתחיל להרגע עם הצעקות שלי. לא עניתי. בבוקר כשקמנו חמותי אמרה לבעלי שיעזוב את האחיינית (הוא הציק לה) כי היא מספיק מסוייטת ואז האחות אומרת "היא ילדה קטנה לא אישה בת 30" - כפניה אלי. נכנסתי אל החדר ולא יצאתי.זה היה בשבת. במוצאי שבת עמדנו ללכת האחות אומרת לבעלי "תודה על השבת" בציניות. ואז אני יצאתי מהחדר וחמותי אומרת לי בציניות "תודה על השבת". לא עניתי והלכנו. לא האמנתי שהיא פונה אלי ובכלל שיש לה טענות כלפי. וכל זה על קצה המזלג כמובן. מצטערת שזה ארוך...
 
בת כמה אחיינית של בעלך ?

לא יכולת לבקש בנועם מאמא שלה שתורה לה להפסיק ?
 
היא בת 5 וחצי

וזה כך מאז שהיא בת שנתיים היא היתה גם יורקת עלי עכשיו היא התפתחה לכיוונים של להתחיל לצרוח ולבכות שהסתכלתי עליה, להשפך על הרצפה בבכי ולצרוח עד שהיא מקבלת מה שהיא רוצה דיברתי בעבר עם האם ..הם כמעט ולא מעירים לילדה אלא להפך, צוחקים מההתנהגות שלה...היא כמו האחות הקטנה שלהם ואני הזרה שלקחה את האח וממש לא מרגישה ולא מקבלת הרגשה שאני חלק..
 
לא הוא לא יושב

בשקט הוא מעיר לילדה רוב הזמן וממש כועס על אחותו אבל אני חושבת שבסיכומו של דבר המשפחה שלו זה מה שחשוב לו
 
מכיון

שהוא לא כועס על אמא שלו על כל מה שקורה והוא ממשיך להתנהג אליהם כרגיל ומצפה שאני גם אמשיך כך. הוא לא רואה באמת שפגעו בי כ"כ, שהמשפחה שלו זו המעמסה הכי גדולה שלנו ושאין לי יותר אנרגיות להתמודד עם המילים שנשלחות כלפי ועם כל הדרמות שיש שם.
 
../images/Emo201.gif

ניסית לדבר איתו על זה ? אם כן , מה הוא ענה לך ? אמרת לו שאת לא רוצה ללכת לשם ?
 
עוד

לא דיברנו על זה הפעם. אני לא יודעת בדיוק איך יגיב מה שבטוח זה שהוא ממש לא יאהב את זה והוא מסוגל להגיד לי שהוא עוזב.
 
עוזב ?????

למה ? בגלל שאחיינית שלו יורקת עליך וזורקת בובה ? ואף אחד לא עושה כלום חוץ מלהסתכל מהצד ? ממה את מפחדת ? מאיפה החוסר בטחון הזה ???????????? מה עוד יש שם חוץ מזה ??? למה את כל כך חושבת שהוא יעזוב ? יש משהו שאת לא מספרת פה ? מצטערת לא נשמע לי הגיוני.
 
אני לא פוחדת

פשוט אני חושבת שהוא יעדיף את המשפחה שלו עלי ובשבילו שאני אומר לו עכשיו שאני לא מוכנה ללכת איתו לשם בכלל לא בשבתות ולא בחגים ושאני לא רוצה להיות איתם בקשר זה אומר שאני זו שלא בסדר..ובכלל זה לא משנה המשפחה שלו קדושה בכל מקרה
 
קודם תאמרי לו בנחת את מה

שאת מרגישה ושאם הוא לא יטפל בזה את לא תלכי לשם יותר. אם זה לא עובד - תציבי לו עובדה ובאמת אל תלכי לשם יותר. ואני לא מעודדת גירושין חס וחלילה אבל - מי שלא מכבד אותנו לא צריך להיות בחיים שלנו. ועדיף שעה אחת קודם מאשר לסבול מהשפלה ודיכאון כל החיים. הגבול בין אהבה ושנאה הוא דק מאוד ואת לא רוצה לצבור רעלים ולקום באיזה בוקר ולהבין שאת חיה עם בן אדם שאת שונאת.
 
אני

ממש ממש לא רוצה ללכת לשם ואין משהו שהוא יכול לעשות כדי לשנות את זה כי אני מרגישה שם רע. ואני מתכוונת להגיד לו שאני לא רוצה ללכת לשם ואני פשוט מקווה שדברים יסתדרו לטובה וכמה שיותר מהר.
 

נונה17

New member
אם הוא מעדיף את הוריו עלייך

לא משנה מה, ועומד מנגד כשהם פוגעים בכבודך - האם כך את רוצה להמשיך לחיות?
 

פרצלה

New member
בעלך הציק לאחיינית שלו ואמא שלו היתהצריכה

להתערב? בן כמה בעלך? כי אפילו הבן של ילד בן 13 ולא רב עם האחיינים הקטנים שלו. נראה לי שהתחתנת עם ילד ומפה כל הבעיות שלך.
 

תמר36

New member
כלום לא שווה שתאבדי בגללו את השפיות שלך!

גם אני הייתי במריבות בלתי פוסקות עם בעלי לשעבר, משפחתו התערבה וחמותי לא סבלה אותי. באיזהו שלב אמרתי לעצמי, או שאני בורחת מהנישואין האילו או שאני מתאשפזת באברבנל. מהר מאוד הגעתי למסקנה שאני רוצה את החופש שלי ושלחתי אותו בחזרה לאמא שלו. מה יצא לו מזה? כלום! הילד אצלי, הוא בקושי רואה אותו ובינתיים חיי לבד עם אבא שלו (אמא שלו נפתרה). חיי עליבות. אמרי לבעלך שאם הנישואין יתפרקו אז הוא המפסיד הגדול. ישלם מזונות ומדור והילדים יהיו אצלך. שיעשה מאמץ ותצילו את הנישואין לפניי שיהיה מאוחר מדיי.
 
אין ילדים..

ואני מתה לילדים.. יש לי סרט בראש שאני יולדת ומביאה את התינוק/ת לשם ואז באה האחיינית ומביאה לו/ה כזאת כאפה כמו שהיא אוהבת אוף..
 
למעלה