שני שליש מהתבוסות של דנבר בבית הגיעו מולם, הפעם בבלואאוט.
אולי ההסבר הכי טוב מתחיל במשחק הקודם, מול הניקס ג'יילן וויליאמס סיים עם סקור גבוה ומספר צנוע של 3 אס', לעומת שיי שכרגיל קלע וחילק 8 אס' משלו. הלילה שיי נשען אף יותר לסקורינג וסיים עם 3 אס', כך שג'יי דאב באופן טבעי התחפש לפליימייקר עם 11-9. החמישייה שלהם היא זיקית שמתכתבת עם הvision של פרסטי, לאף אחד אין מונופול מוחלט על אלמנט מסוים, הם משנים תפקיד בהתאם לצורך. גידי ינהל לעיתים את הפיקאנדרול, ואם הוא נשמר על ידי גבוה אין לו בעיה לשנות צורה לרול מן ולנצל טאץ' עדיף בתור גארד לפלואטר.
צ'ט הוא הגרסה הקיצונית או האפקטיבית בטאקי הזה, מכיוון שגבוהים מתקשים להתמודד עם הטווח שלו (4-4) והוא הוכיח מסוגלות לקחת אחרים לסל. מוביל לכך שהגנות מתקשות לשמר את המצ'אפים המקוריים/מועדפים גם ללא חילוף, כי הן נאלצות לשלוח שחקן כנף לצאת אליו כאשר הוא מתגלגל החוצה. עם כל הגוסט סקרינס והקליעה פשוט לא ניתן להימנע מאיזשהו reshuffle בזהות השומרים. והחלק הכי מעצבן? אתה מקבל תחושה שהם בכלל מנסים להימנע מלזרוק שלשות, ובכל זאת אי אפשר להרחיק אותם מהצבע. אולי רק הגנת חילופים מצוינת תצליח להאט אותם.
לג'וקר היה משחק מוזר, 9-10 מהשדה, החטאה בודדת בבק-טו-בק הזה, yet קשה היה לייצר לו מצבי קליעה. הם צופפו את הצבע והוא תפס את הפיתיון, 7 איבודים (4 כבר ברבע הראשון) בניסיונות די קלושים למסירה, התמקמו מצוין והפתיעו עם האורך שלהם.
לא הצלחנו לנצל יתרון סייז, ודאי לא את החולשה שלהם בריבאונד (בוטום 3 בליגה) ומיותר לציין שלא הגענו לקו. פייטון פתח פעם נוספת, רק שבניגוד לניצחון מול הגריז השלשות הפנויות לא נכנסו. דורט די עצר את מורי (4-15) והאחרים לא התעלו.
אולי זה שאני לא מתעכב על ההופעה של שיי היא בעצם מחמאה? 40 נקודות ב-20 זריקות, 10-10 מהקו. לא יודע, התרגלנו? הוא מועמד MVP חזק ואשכרה עשוי לזכות.
אולי ההסבר הכי טוב מתחיל במשחק הקודם, מול הניקס ג'יילן וויליאמס סיים עם סקור גבוה ומספר צנוע של 3 אס', לעומת שיי שכרגיל קלע וחילק 8 אס' משלו. הלילה שיי נשען אף יותר לסקורינג וסיים עם 3 אס', כך שג'יי דאב באופן טבעי התחפש לפליימייקר עם 11-9. החמישייה שלהם היא זיקית שמתכתבת עם הvision של פרסטי, לאף אחד אין מונופול מוחלט על אלמנט מסוים, הם משנים תפקיד בהתאם לצורך. גידי ינהל לעיתים את הפיקאנדרול, ואם הוא נשמר על ידי גבוה אין לו בעיה לשנות צורה לרול מן ולנצל טאץ' עדיף בתור גארד לפלואטר.
צ'ט הוא הגרסה הקיצונית או האפקטיבית בטאקי הזה, מכיוון שגבוהים מתקשים להתמודד עם הטווח שלו (4-4) והוא הוכיח מסוגלות לקחת אחרים לסל. מוביל לכך שהגנות מתקשות לשמר את המצ'אפים המקוריים/מועדפים גם ללא חילוף, כי הן נאלצות לשלוח שחקן כנף לצאת אליו כאשר הוא מתגלגל החוצה. עם כל הגוסט סקרינס והקליעה פשוט לא ניתן להימנע מאיזשהו reshuffle בזהות השומרים. והחלק הכי מעצבן? אתה מקבל תחושה שהם בכלל מנסים להימנע מלזרוק שלשות, ובכל זאת אי אפשר להרחיק אותם מהצבע. אולי רק הגנת חילופים מצוינת תצליח להאט אותם.
לג'וקר היה משחק מוזר, 9-10 מהשדה, החטאה בודדת בבק-טו-בק הזה, yet קשה היה לייצר לו מצבי קליעה. הם צופפו את הצבע והוא תפס את הפיתיון, 7 איבודים (4 כבר ברבע הראשון) בניסיונות די קלושים למסירה, התמקמו מצוין והפתיעו עם האורך שלהם.
לא הצלחנו לנצל יתרון סייז, ודאי לא את החולשה שלהם בריבאונד (בוטום 3 בליגה) ומיותר לציין שלא הגענו לקו. פייטון פתח פעם נוספת, רק שבניגוד לניצחון מול הגריז השלשות הפנויות לא נכנסו. דורט די עצר את מורי (4-15) והאחרים לא התעלו.
אולי זה שאני לא מתעכב על ההופעה של שיי היא בעצם מחמאה? 40 נקודות ב-20 זריקות, 10-10 מהקו. לא יודע, התרגלנו? הוא מועמד MVP חזק ואשכרה עשוי לזכות.