אוצר תחת הגשר - שאלה

אוצר תחת הגשר - שאלה

בזמנו עלה לפורום הסיפור כסיפור של ברסלב. קיבלתי תגובות על כך שמדובר בסיפור אמיתי. יש לסיפור הרבה גרסאות גם בעולם היהודי וגם בין אלה הטוענים שמדובר בסיפור אמיתי. למישהו יש מידע שניתן לבדוק בעניין? בברכה,
 
../images/Emo35.gif

מדריכי פולין נוהגים לספר את הסיפור הזה על ר' אייזיק בן יענקל מקרקוב, שבנה בכסף שמצא באוצר שמאחורי התנור שלו את בית הכנסת "אייזיק" במקום. צריך לחפש אם זה באמת הסיפור ההיסטורי, אבל כסיפור הוא עובד יופי במקום. מחפשת, מחפשת.... אכתוב כשאמצא תשובה
 
נועה באום למשל

סיפרה לי ששמעה מסבתה שהמקרה קרה בדארנוב והאוצר היה בורשה. אני אשמח לדעת אם יש אפשרות לבדוק את העובדות (אם הן אכן קיימות...), אם יש איזה תיעוד. תודה על התגובה בינתיים.
 

י מ י ת 2

New member
האוצר

באחד מקובצי המעשיות- איני זוכרת באיזה מהם- יש סיפור דומה מאד על שני אוצרות, אשתדל להגיע אל הסיפור בזמן סביר.
 
ספורי אוצר מתגלגלים הרבה שנים לאחור

המקור בספורי אלף לילה ולילה... ב- 1704 הודפסה הגירסה האירופית הראשונה של הספר, וכללה שישה כרכים שתורגמו לצרפתית בידי המזרחן אנטואן גאלאן. הדפסתם עוררה שערוריה בצרפת, אך הקסימה את האינטלקטואלים שלה. חלק מסיפוריה של שחרזדה התגלגלו בספרות העולמית ואף חזרו והופיעו בגרסאות שונות. חלק מהסיפורים המיוחסים לה דומים למדי לכאלה שסופרו עוד לפניה. לדוגמה, הסיפור על שני החולמים: אדם המצוי בקאהיר חולם שקול פוקד עליו לנסוע לאיספהאן שבפרס - שם מחכה לו אוצר. הוא יוצא למסע הארוך והקשה ולבסוף מגיע לאיספהאן. מותש יושב האיש לנוח בחצר מסגד, ומובא למשפט בפני הקאדי. בתשובה לשאלה מדוע בא לאיספהאן, מספר המצרי את חלומו. הקאדי צוחק עד שחניכיו נראים לעין, ואומר לו: "איש טיפש, שלוש פעמים חלמתי על בית בקהיר, שמאחוריו גינה, ובגינה שעון שמש, ומזרקה ועץ תאנים, ומתחת למזרקה מונח אוצר. אף פעם לא הרהרתי בחלום הזה. גם אתה, אל תשים לב לחלומות. צא מאיספהאן ואל תחזור אליה". האיש חוזר לקהיר, מזהה את ביתו-שלו שהופיע בחלומו של הקאדי, חופר מתחת למזרקה ומוצא את האוצר. רבים מכם בוודאי כבר זיהו את הדמיון שבין סיפור זה לבין סיפור האוצר החסידי, כפי שנרשם על-ידי י"ל פרץ.
 

perhay

New member
אולי זה הפוך?

אולי "האלכימאי" של פאולו קואלו מזכיר את סיפור האוצר ממקורות חסידיים? מה דעתך, מרב המקסימה?
 
אכן ויופי של רפרנט

אני מחפשת להגיע כמה שיותר אחורה ואם מקרה כזה אכן קרה גם באירופה, ללא קשר למקור הסיפור, גם על זה אני אשמח לשמוע. בברכה,
 
אני מכירה את הסיפור מסבא שלי

הוא היה מספר על רבי בשם אייזיק מקרקוב ששמע על אוצר תחת גשר שבפראג, כשהייתי בפראג, ראיתי בספר סיפורים על פראג את הסיפור על האוצר שמתחת לגשר שם. סבא היה מספר שאותו רבי חלם את אותו החלום כל כך הרבה פעמים עד שהחליט שבחלום יש אמת וכאשר הוא מגיע אל הגשר הוא לא מוצא את האוצר, הוא כולו מבולבל, הולך הלוך וחזור על הגשר ופוגש באיש שלא הכיר והאיש מספר לו, כמה מוזר גם לי יש את אותו חלום אך בחלום שלי, האוצר מצוי בביתו של איזה רבי אייזיק שגר בקראקוב, תחת התנור, נמצא אוצר, חזר מהר רבי אייזיק לביתו ואכן מצא את האוצר. סבא היה אומר שלא צריך לנסוע רחוק לחפש אוצר, צריך לדעת מה הוא האוצר שאנחנו צריכים ואז נגלה אותו ממש לידינו. אבל קראתי עכשיו שאותו רבי אייזיק היה בן למשפחה מאוד עשירה, אב המשפחה נקרא בפי כל הגוי יעקובוביץ, הוא היה בעל עושר אגדי, נזכר בשנת 1573 כמלוה כספים למלך זיגמונט השני, הוא היה אחד מאלה שקבעו תקנות לקהילה. אותו רבי אייזיק הרחיב את עסקי אביו ועסק במסחר ובנקאות, היו לו עסקים רבים עם פולנים שהפקידו בידיו סכומי כסף עתק ולפי רשימות הפקדו אצלו כספי נוצרים בסך רבע מיליון זהובים. הוא בנה בית כנסת על שמו ועד לשואה נקרא רחוב "רבי אייזק געסל", הוא פעל הרבה למען היהודים. אישתו הייתה ממשפחה של גאונים וכהנים. כל משפחתו אחריו היו עשירים שפעלו למען הקהילה. מצאתי את כל הידיעות האלו אצל קרוב משפחה דתי מאוד.
 
האוצר, יש את הציפור כחולה

גם שם הוא יוצא לנדוד בעולם אחרי אוצר ולבסוף מגלה שאצלו בבית יש את הציפור הכחולה שהיא האוצר, משהו כזה , לא זוכרת בדיוק.
 
אז ננסה לגנוב קצת יותר ../images/Emo13.gif

מתוך קסטוריה של בנימין שבילי היהודי שאל אותי "מדוע הם כל כך קשים אל עצמם ואל העולם הנזירים האלה במנזרים שבאוויר, מדוע ישוע שלהם כל-כך אומלל, מהו הצורך לצייר על הקירות כל-כך הרבה ראשים מותזים ודם..." סיפרתי ליהודי את הסיפור על שני הגשרים שבנה אלוהים כשברא את העולם: "כשאלוהים ברא את העולם הוא בנה שני גשרים, לאחד קרא גשר השמחה ולשני קרא גשר האנחה, שני הגשרים הובילו אליו, מאז צועדים בהם בני-האדם שרוצים להגיע לאלוהים. רובם בוחרים לצעוד בגשר האנחה ומעטים בגשר השמחה, אך בלי גשר האנחה לא היה קיים גשר השמחה, לכן אלה שצועדים בגשר השמחה מביטים תמיד למולם וכשהם רואים את הצועדים בגשר האנחה הם מברכים אותם, כי בלעדיהם לא היה קיים הגשר שעליו הם צועדים - גשר השמחה". חושב שניתן להבין יותר כיצד נוצר המצע לספור האוצר והגשר בידיעת בסיס האמונה הדתית שעליה גדלו האנשים. בברכה
 
חלומו של ראש השוטרים, עירק

אדם אחד , עני מרוד, גר בעיר בצרה, מצבו היה כה קשה , עד שהחליט לעזוב וללכת לבגדד, אולי שם בערה"ש ישתנה מזלי, חשב ועשה. קם והלך ובידו מקל בלבד. בדרכים אכל ממה שנתנו לו אנשים רחמנים, כך עד שהגיע לבגדד. בשעת לילה מאוחרת היה עייף מאד מן הדרך, מצא מסגד , שכב ונרדם בפתח המסגד . באותה שעה יצא לסיבוב ראש השוטרים, ליד פתח המסגד ראה אדם מוטל שקוע בשינה, בעט בו והעירו., אמר לו: מי אתה ומאין באת? ומה לך פה? ענה העני : אדוני, עני מרוד אני, באתי מרחוק, חלמתי חלום, כי אמצא כאן את מזלי. צחק עליו ראש השוטרים ואמר לו: שוטה שכמוך, שוגה בחלומות, בגלל זה נטשת משפחתך וביתך? גם אני חלמתי חלום , לא מזמן כי בבוסטן העירוני, מתחת לעץ התמר, סמוך לתעלה, חבוי כד מלא דינרי זהב. וכי שוטה אני שאלך לחפור שם?, הלוא חלומות שווא ידברו", שמע העני את דברי השוטר, קם והלך לחפש את הבוסטן, מצא את עץ התמר הסמוך לתעלה, חפר ומצא שם כד מלא דינרי זהב. העמיס הכד על גבו וחזר לביתו ולמשפחתו.
 
הגרסה הזאת דומה מאד

לסיפור "האוצר" המופיע בקובץ "האור הגנוז" של מרטין בובר. בגירסה הזאת הר' בונם היה נוהג לספר את הסיפור לבחורים שהיו באים אליו בפעם הראשונה. אחרי שסיים לספר היה אומר להם:"תן דעתך לסיפור זה ועמוד על כוונתו: יש דבר שלא תוכל למוצאו בשום מקום, אפילו לא אצל הצדיק, ואף על פי כן יש מקום ששם תמצאנו" רחוב אייזיק בקרקוב קיים עד היום. בית הכנסת עומד ברחוב קופה 16 כמעט בפינת רחוב איזיק (IZAAKA) זהו בית כנסת מיוחד בסגנון הבארוק, נבנה ע"י האדריכל האיטלקי אוליביירי משנת 1638עד 1644. כיום - משמש כמוזיאון. מרשים באקוסטיקה שלו ובחור הפעור בקיר במקום בו היה ארון הקודש. מידי פעם מחדש את ימיו כבית כנסת ונערכות בו תפילות של קבוצות תיירים מחו"ל.
 
חופרת אני וחופרת

בחמרים ובספרים ועוד סימוכין מצאתי שמקור הסיפור הוא בקרקוב. בספר "בדרכי פולין האבלות" בפרק על פשיסחא כותב המחבר אברהם מרדכי אלתר כך: "בדרך נזכרים אנו כי הרבי ר' העניך מאלכסנדר היה רגיל לומר בשם רבו, הרבי מפרשיסחא (הוא הר' שמחה בונים המוזכר בהודעה הקודמת- קקאו) -כי כל יהודי הנוסע לרבו חייב לדעת את הסיפור המפורסם של רבי אייזיק ב"ר יענקעליס מקראקא, אשר בנה בקראקא בית כנסת (הנקרא "ר' אייזיק ר'יענקעליש שוהל")... " וכאן בא הסיפור המפורט על החלום וההליכה לפראגא וגו' "בדרכי פולין האבלות", חלק ראשון, ע'61
 
אני שמחה לראות

את כל התגובות וההתייחסות המשמעותית לבקשה. אשלח את הקישור לנועה באום כדי שתוכל לעקוב מקרוב ואולי גם תהיינה לה שאלות. בברכה,
 
האירים, הם לא מוצאים אוצרות???

But there's dreams and dreams. I heard of a man from Mayo went to Limerick, and walked two or three times across the bridge there. And a cobbler that was sitting on the bridge took notice of him, and knew by the look of him and by the clothes he wore that he was from Mayo, and asked him what was he looking for. And he said he had a dream that under the bridge of Limerick he'd find treasure. "Well," says the cobbler, "I had a dream myself about finding treasure, but in another sort of a place than this." And he described the place where he dreamed it was, and where was that, but in the Mayo man's own garden. So he went home again, and sure enough, there he found a pot of gold with no end of riches in it. But I never heard that the cobbler found anything under the bridge at Limerick. מתוך ספורי אוצרות... רצ"ב האתר.
 
האוצר

שלום לכולם - תיקון קטן: סבתא שלי שמעה את הסיפור ודברה עליו כאילו קרה אצלם בטרנוב. אני מכירה גרסה של רומי (המיסטיקן/משורר פרסי) שנראה מושפע מגרסת אלף לילה ולילה. יש גם את הרוכל מסוויפהם מאנגליה. לדעתי הרבה מספרים טובים מייחסים ספור לתרבות או קהילה שלהם. גם הספור האנגלי מסופר כעובדה היסטורית והסבר למבנה כנסיה מקומית. בברכה, נועה מאמריקה.
 
למעלה