אוצרות חבויים.

[TheShis]

אוצרות חבויים.

אתמול והיום עסקנו משפחתי ואני בפינוי הבית ועליית הגג של סבתי, שנפטרה לפני קצת יותר משנה. עליית הגג נאטמה, למעשה, עם תום בניית הבית, כך שהארגזים היו צפונים בעליית הגג מאמצע שנת 1951. באחד הארגזים בעליית הגג מצאנו מספר "אוצרות", שהיו ממויינים עפ"י שמות. ביניהם היו חלק מהנדונייה של אמה של סבתי, אנה מטסרו (מפיות רקומות וסוג משונה של חפתים) וסידור תפילה של אבי סבי, הרש יוסיף. אלו הדברים ה"סטנדרטיים". בנוסף, מצאנו טלית, שלפי העטיפה בה הייתה מקופלת, הייתה שייכת לסבו של סבי, אהרון יוסיף, וגולת הכותרת הן תפילין, שהיו שייכות לאביו של סבו של סבי, שמואל יוסיף (יליד שנות ה-30 של המאה ה-19). שאלתי היא כזאת: האם ניתן "לתייג" את התלית ואת התפילין מבחינת שנת הייצור או מקום הייצור? האם על התלית עשויים להיות סימנים מזהים יחודיים כלשהם? אותה שאלה לגבי התפילין - האם ייתכן שיש עליהם סימן מזהה כלשהו לגבי מי הרכיב אותן ואיפה? אשמח לקבל חוות דעת מכם. בנוסף, אני יכול לצלם את ה"ממצאים" ולשים את התמונות בפורום. תודה רבה מראש.

 

[TheShis]

וסליחה על שגיאת הכתיב:תלית=טלית.

 

[חנה גונן]

../images/Emo6.gifמדהים!!!!!!!!!!!!!!!

איך פתאום אחרי כל כך הרבה שנים מגלים בעלית הגג או במרתף "אוצרות שכוחים" שכאלה, חפצים שפעם שימשו אנשים פשוטים לחיי היום יום אך לנו הם, יקרו שבעתים מכל כסף וזהב שהרי היו שייכים לאבותינו. שלך חנה גונן

 

[ornan]

למה הם העלו הכל למעלה?

כמי שמצאה בשבועות האחרונים "אוצרות" בעליית הגג, אני תוהה למה זקנינו העלו הכל לבויידם? או שזו הדרך הכי נכונה לשמור על חפצים חשובים לדורות הבאים? ככה דברים לא נזרקים בקלות דעת ועובדה שהאנשים המתאימים מוצאים ומשמרים. שמחה שמצאת, שמור על אוצרות אלה,הם יקרים מפז. ארנה

 

[חנה גונן]

סבתא שלי אומנם העלתה חלק מהדברים

לבוידם כי לא היה לה מקום לכל הדברים אבל הרוב תלוי או עומד אצלנו בתצוגה מפוארת וגאה,מהניסיון למדתי שעצם "טמינת" החפצים היא דרך לעיתים קרובות להשאיר מאחור דברים בעבר שלא רוצים לזכור. שלך חנה גונן

 

[TheShis]

גם אני חשבתי כך, אבל...

בסה"כ מדובר בדברים חיוביים. אני עוד צריך לעבור ולדפדף בכל המסמכים שיש שם. רובם, אני מאמין, ברומנית, גרמנית ויידיש. אני אדווח על ממצאים. אגב, סבתי מעולם לא הזכירה את ה"אוצרות" בעליית הגג בפעמים הרבות שראיינתי אותה לצורך הפרוייקט המשפחתי. אני מניח שהיא פשוט שכחה מזה.

 

[א77]

שאלותייך מידיי כלליות

התפילין מסווג לפי אר"י או הרגיל, יש ספרדי יש אשכנזי, יש כתב וועליש, ויש ויש ויש. זה בנוגע לפרשיות. בנוגע לבתי התפילין, הרי שמאד מאד יקשה לפענח מקורן, מכמה סיבות, הבתים יכולות להחזיק מעמד עשרות שנים מקסימום, בנוסף לכך, עם התקדמות הטכנולוגיה, הבתים מתהדרין ביופין עוד ועוד, אז הבתים של פעם וודאי ממש נטולי ערך כיום, אם לא שיש הוכחה ברורה שהן השתייכו לאדם מסויים. בקשר לטלית, הרי שאין בזה הרבה מה לברר, אמנם יש טליתות אשכנזיות, ביניהן יש את ה"טערקישע טאליס" יש גם כל מיני עטרות כסף וכדו´ בראש הטלית, כל עדה ומדינה כמנהגה. אם לא ברור לך מקור הטלית והתפילין הרי שפרט לכך שוודאי הם בלים, אין להםגם לא את הערך ההיסטורי, אז בדקי רק את מקורן ותו לא.

 

[TheShis]

אני לא מסכים עם נקודה אחת שציינת:

"...וודאי ממש נטולי ערך כיום...". הערך של החפצים הוא לא עולמי, לא היסטורי ובוודאי שלא דתי (אני אפיקורס מוחלט). הערך היחיד שלהם הוא הידיעה, שהם היו בשימוש של אבי-סבי-סבי, ודי בערך זה על מנת להפוך אותם למאוד חשובים ויקרים בעיני. תודה על שאר המידע.

 

[א77]

מדוע אינך מסכים? אמרת מה שאמרתי

אם אין לך מידע מה מקורן הרי שאין להם כל ערך הסטורי, זה מה שאמרתי, והרי זה גם מה שאתה אומר. שמיכיון שהנך יודע מקורן, והם מסב סבך, הרי ערכן גדול. צר לי שהיית פזיז בהבנה ואוליי גם בקריאה. אם אדע את המדינה בה היה סב סבך חי, ייתכן שאוכל לשער סוג הטלית והתפילין. כל טוב

 

[TheShis]

לו כל המחלוקות בעולם היו כה קלות.

אביו של סבו של סבי - שמואל יוסיף - נולד, גדל, חי ונפטר במזרח רומניה, בכפר בשם "פודו טורקולוי" ("גשר הטורקים", בתרגום לעברית). הוא עסק, לפחות בחלק מחייו, בחנוונות. אני אשתדל לצרף את התמונות בהקדם האפשרי, ככה"נ כבר במהלך סופה"ש הקרוב. ושוב - תודה מקרב לב.

 

[א77]

אם במזרח רומניה

אז סביר להניח שבטלית השבתית שלו היה בראשה, עטרת כסף קלועה. אך אם זו טלית לימי החול, הרי שייתכן שהעטרה הינה של בד רגיל. הטלית הינה גדולה, כנראה משהו כ1.40 על 1.40 מטר. אוליי חריגה של 25 ס"מ לכאן או לכאן. הטלית אינה מה שאמרתי "טערקישע טאליס" [טלית תורכית}. בקשר לתפילין, כמעט וודאי שהן כמנהג החסידים, נוסח ספרד - האר"י, לאפוקי מנוסח אשכנז, שהיה נפוץ יותר באוסטריה וכמעט בכל הונגריה. וגם בגרמניה. יש לי עטרות עתיקות שהבאתי מרומניה, כמו דברים אחרים שהבאתי משם. אני מרבה לנסוע לשם. אבל נסיעתי שהיתה צפויה לעוד לעוד חדשיים בדיוק, כנראה לא תצא לפועל. עקב שנת האבל על אבי ז"ל.

 

[ארנון הרשקוביץ]

רק עכשיו קראתי על האוצר הגדול ../images/Emo127.gif

כמה אני מקנא בך

הסיפור הזה פשוט מדהים. כמה אוצרות אחרים טמונים אי-שם, ויום אחד - ככה סתם - פשוט נגלה אותם

אשמח מאוד אם תעלה לנו את התמונות. מעניין לראות כיצד הדברים נשתמרו במשך כ - 150 שנה

פשוט מדהים

אני חושב שיהיה מעניין לשמוע מה המסלול שעבר על החפצים מאביו של סבו של סביך בגשר הטורקים (מצא חן בעיניי השם

) במזרח רומניה של אמצע ה - 19 ועד לעליית הגג של סבתך השבוע. איפה נדדה המשפחה? מה עבר עליה? ארנון

 

[TheShis]

מסלול החפצים:

פודו טורקולוי(1835)--->בירלאד(1850)--->טקוץ´(1918)--->בוקרשט(1950) --->נהריה(1950) פודו טורקולוי הוא כפר (שלא לומר "חור שלא יאמן"

), שממוקם כ-40 ק"מ צפונית לטקוץ´, שהיא עיר במזרח רומניה (כ-200 ק"מ צפונית מזרחית לבירה, בוקרשט). בירלאד היא עיירה כ-20 ק"מ מערבית לפודו טורקולוי.

 

[שמעוןכ]

תיוג הטלית

אם לטלית יש בראשה עטרה מכסף רקוע (ולא רקום) יתכן ועליה מוטבע סימן המציין את שנת ומקום הייצור (SILVER MARK, HALLMARK). אם יש כזה אשמח לנסות ולאתר את מקורו על פי צילום או ציור.

 

[א77]

אוכל לזהות עטרה מכסף

גם רקוע וגם קלוע, ללא כל כיתוב. במשך כל מספר שנים נעשו חידושים, לדוגמא, העטרות הקלועות עם מגיני דוד, ערכן חשוב יותר, מיכיון שמקורן של העטרות הקלועות, הינן מעיטורי כסף שהיו עושים במלחמות שוורים וכדומה. עטרות שהיו קלועות למטרה זו, עברו הסבה לדבר שבקדושה, ואם זה נעשה עם מגן דוד, הרי כי ברור, שזה נעשה בכוונה תחילה לדבר שבקדושה, "עשייה לשם שמים"