אופרה סינית ../images/Emo153.gif
בשנת 1994 ביקרתי לראשונה בסין . תחביב היה לי בנסיעותי הרבות בעולם ,ביקור בתי-אופרה. ביקור באופרה בארצות המערב אינו תחביב זול 50-150 דולר כרטיס. בשנת 1986 שילמתי ב - BALCON בפראג 1.50 דולר . בקיצור, הגעתי לבייגין למלון INTERNATIONAL ושאלתי מה מומלץ לעשות ? שאלתי אופרה יש ? כלאמר אופרה רגילה . כן... ענו לי.בייגין-אופרה.420 RMB כרטיס = 50 $ + מונית 20 $ . שאלתי, איזה אופרה זאת ? ענו בייגין-אופרה . טוב מה זה ? הסבירו : האופרה הסינית ב-ה-הידיעה . שמעתי פעם צליליה . צורמים לכל אוזן בתולה. יש צורך בחינוך מדורג . תכלס, אני כבר שם . נו ....מה ? ... לקחתי זמן למחשבה . בערב יצאתי לטייל בקרבת מקום. 100 מטר מהמלון .בנין יפה בית האופרה מתחת לחותמי . למה 20 $ ? למה מונית ? ניגשתי למה שנראה קופה . אנשים היו סביב החור הזה בקיר . שואל באנגלית , צוחקים . מחפש עיניים מבינות , איין . ניגשתי לראש התור .פינו לי מעבר ל "חייזר" . אני באצבע מורה על מיקום הכסא והקופאית עונה בסינית משהו . שלפתי מחשבון קטן מכיסי וביקשתי שתרשום את המחיר . 40 RMB !!! קניתי והקדמתי כניסתי. הייתי אטרקציה . כולם מדדו אותי במבט . האולם התמלא , החלה תזמורת פיצוחי-גרעינים סביבי . הייתי כחולם . המסך הורם , רעמים של מצלתיים וקולות צרחניים מעבר הבמה . נפתח המסך ושלל צבעים של תחפושות ופנים מאופרות להפליא . לא הבנתי דבר ,חשתי שיש מסרים לפי גניחות הקהל והפסקת הפיצוח . גברים מחופשים לשחקניות ,נשים מחופשות לשחקנים ,תנועות מתואמות ומתוזמנות להפליא . אבל הקול , הקול התקשה לבעבע לתוכי . בשנת 1995 שבתי לאותו אולם . אותה אופרה . נשמעה אחרת .
בשנת 1994 ביקרתי לראשונה בסין . תחביב היה לי בנסיעותי הרבות בעולם ,ביקור בתי-אופרה. ביקור באופרה בארצות המערב אינו תחביב זול 50-150 דולר כרטיס. בשנת 1986 שילמתי ב - BALCON בפראג 1.50 דולר . בקיצור, הגעתי לבייגין למלון INTERNATIONAL ושאלתי מה מומלץ לעשות ? שאלתי אופרה יש ? כלאמר אופרה רגילה . כן... ענו לי.בייגין-אופרה.420 RMB כרטיס = 50 $ + מונית 20 $ . שאלתי, איזה אופרה זאת ? ענו בייגין-אופרה . טוב מה זה ? הסבירו : האופרה הסינית ב-ה-הידיעה . שמעתי פעם צליליה . צורמים לכל אוזן בתולה. יש צורך בחינוך מדורג . תכלס, אני כבר שם . נו ....מה ? ... לקחתי זמן למחשבה . בערב יצאתי לטייל בקרבת מקום. 100 מטר מהמלון .בנין יפה בית האופרה מתחת לחותמי . למה 20 $ ? למה מונית ? ניגשתי למה שנראה קופה . אנשים היו סביב החור הזה בקיר . שואל באנגלית , צוחקים . מחפש עיניים מבינות , איין . ניגשתי לראש התור .פינו לי מעבר ל "חייזר" . אני באצבע מורה על מיקום הכסא והקופאית עונה בסינית משהו . שלפתי מחשבון קטן מכיסי וביקשתי שתרשום את המחיר . 40 RMB !!! קניתי והקדמתי כניסתי. הייתי אטרקציה . כולם מדדו אותי במבט . האולם התמלא , החלה תזמורת פיצוחי-גרעינים סביבי . הייתי כחולם . המסך הורם , רעמים של מצלתיים וקולות צרחניים מעבר הבמה . נפתח המסך ושלל צבעים של תחפושות ופנים מאופרות להפליא . לא הבנתי דבר ,חשתי שיש מסרים לפי גניחות הקהל והפסקת הפיצוח . גברים מחופשים לשחקניות ,נשים מחופשות לשחקנים ,תנועות מתואמות ומתוזמנות להפליא . אבל הקול , הקול התקשה לבעבע לתוכי . בשנת 1995 שבתי לאותו אולם . אותה אופרה . נשמעה אחרת .