אופס... ../images/Emo86.gif../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif
היה לנו היום מבחן במתמטיקה. שעה אחת מתוך שעתיים. לא היה לי כוח לשעה השנייה, ואת המבחן בשעה הראשונה עשיתי עם דיסקמן, ככה ש"לא שמעתי" את המורה אומרת שיש אח"כ עוד שעה, שאין שעה חופשית אחרי המבחן. וככה, הברזתי עם עוד 2 אנשים, הלכנו לאוניברסיטה(שזה ליד). אנחנו חוזרים, יורדים במדרגות לקומה של הכיתה, ו... אופס. פתאום אנחנו רואים מולנו את המורה למתמטיקה. נבהלנו, אנחנו באים להסתובב ולרוץ אבל אין, אין היא כבר ראתה אותנו. אנחנו יורדים. לא אומרים לה שלום, זה מביך מדיי... היא מחייכת אלינו חיוך שטני, כזה של תראו-תראו מה אני אעשה לכם בתעודה, וממשיכה לעלות. ביץ'...
האמת שמערכת החינוך דיי שחקה אותה. בתחילת השנה היא כל היום הייתה מחייכת, כאילו שהיא איזה מיכל ינאי על גראס וסקטים, אבל עכשיו היא כל הזמן עצובה. לא אמרו לה שלא בריא להיות מורה??? אז היא ביץ' שחוקה. איזה בושות... חחח.... NiR
היה לנו היום מבחן במתמטיקה. שעה אחת מתוך שעתיים. לא היה לי כוח לשעה השנייה, ואת המבחן בשעה הראשונה עשיתי עם דיסקמן, ככה ש"לא שמעתי" את המורה אומרת שיש אח"כ עוד שעה, שאין שעה חופשית אחרי המבחן. וככה, הברזתי עם עוד 2 אנשים, הלכנו לאוניברסיטה(שזה ליד). אנחנו חוזרים, יורדים במדרגות לקומה של הכיתה, ו... אופס. פתאום אנחנו רואים מולנו את המורה למתמטיקה. נבהלנו, אנחנו באים להסתובב ולרוץ אבל אין, אין היא כבר ראתה אותנו. אנחנו יורדים. לא אומרים לה שלום, זה מביך מדיי... היא מחייכת אלינו חיוך שטני, כזה של תראו-תראו מה אני אעשה לכם בתעודה, וממשיכה לעלות. ביץ'...
