אופס... ברח לי...

[liata17]

גיל שנתיים הנורא או מעבר?

 

[liata17]

אופס... ברח לי...

אריאל בן שנתיים ו4 חודשים. פעוט מאוד חם, אנרגטי ומקסים.אני מכירה מקרוב את גיל שנתיים הנורא אבל לא זכור לי שמתן היה כזה אנרגטי (היום הוא מאווד אנרגטי). כשאריאל מגיע מהגן ב 16:00 הוא לא יושב יותר מ10 דקות עד שהולך לישון, הוא כל הזמן בפעולה, קופץ על הספות, מהשולחן לספה וכו'... הוא לא מסוגל לצפות בטלויזיה יותר מ10 דקות, אני מקריאה לו סיפור וכעבור שתי דקות הוא משתעמם ולוקח לי את הספר מהיד. הוא כל הזמן מציק לאחיו מתן בן הארבע וחצי, מרביץ לו, הורס לו מגדל קוביות שבנה. אפילו להרדים אותו זה סיפור, הוא מנסה לרדת מהמיטה, קצת קופץ ומנסה להתחכם איתי. היום הוא שבר את שיא השיאים כאשר היינו אצל הוריי ללא מתן והוא לא הפסיק להשתולל מ 11:00 עד 16:00 כשנרדם. הוא קפץ ללא הפסקה, כל הזמן ביקש שאקפיץ אותו באויר, כשניסיתי לאחוז אותו חזק ולהרגיע אותו הוא ממש השתולל לי בידיים וסירב להרגע, הוא לא נח אפילו לשנייה. בגן הוא גם מאוד שובב אבל ממושמע, מקסים, אוסף אחריו, משתתף יפה בריכוזים ובהפעלות והגננת לא רואה משהו חריג בהתנהגות שלו. יכול להיות שהוא מקרה קלאסי של גיל שנתיים הנורא אבל הפחד שלי הוא שאולי יש לו בעיה מעבר לכך.. גיסי הציע לי לטפל בו עם תמציות "פרחי באך" כדי להרגיע אותו, מישהי התנסתה בזה? האם הילדים שלכם מתנהגים אותו הדבר? ועוד משהו: אני מודה שהמשמעת בבית לא הכי חזקה וגם מתן ילד לא ממושמע. HELP

 

[חמדת35]

את מתארת ילד עם הרבה אנרגיות

להערכתי יש צורך לתת לו מקום להוציא אנרגיות: לרוץ, לקפוץ ולהשתולל. אם תאפשרו לו זאת, אני מניחה שהוא יהיה מעט יותר ממושמע ומסודר. לא הייתי מנסה "לאלף" אותו להמנע מההשתוללות, כי היא צורך פיזי אמיתי.

 

[אמיתמי]

מצטרפת לעצה מלמעלה

לתת הרבה מקום לפעילות פיזית. ללכת הרבה ברגל, גני שעשועים, טרמפולינה מעולה לילד שאוהב קפיצות, אמבטיה ארוכה, ניגובים חזקים- זה מאוד מרגיע ילדים מסויימים , חיבוקים קווצ'יים, עיסוי. לתת לו לסחוב את התיק מהגן, דברים מהסופר, לעלות מדרגות ברגל, לטפס על מגלשות. לתת לאכול אוכל קשה ופריך- תפוח, קרקרים, ביגלה. אלו דברים שמווסתים ומרגיעים. כמו כן, לא להדליק יותר מדי טלויזיה, לא הרבה רדיו. תראי מתוך הדברים האלו מה עושה לו טוב והאם יש הקלה. במידה ולא, אפשר ללכת להתייעץ.

 

[POOH*]

מצטרפת לכל מה שאמיתמי המליצה וגם..

להקפיד יותר על התזונה - האם הוא אוכל הרבה סוכרים? פחמימות פשוטות? לנסות להקפיד על התזונה לאיזושהי תקופה ולראות אם זה עושה שינוי לטובה. ומשמעת - זו בחירה שלכם. אם אתם רוצים להתחיל לעבוד על הצבת גבולות זה בהחלט זמן טוב כמה שתחכו יותר זה יהיה קשה יותר להתחיל. אבל זו החלטה הורית שלא בהכרח קשורה למצב עליו שאלת בעיני. POOH

 

[אמיתמי]

שאלת המאה מליון ../images/Emo13.gif

נדמה לי שכל גיל שנתיים סוער מלווה בשאלות שכאלו. אין לי מושג. נסי את הטיפים שנתתי לך, הם טובים להמון המון ילדים ולגיל הזה. אם זה בלתי אפשרי ולא עוזר, אז לפנות ליעוץ. איך הוא מבחינות אחרות?

 

[liata17]

מבחינות אחרות....

הוא ילד מאוד חם, אוהב חיבוקים ונשיקות. ילד מצחיק שאוהב להצחיק, מתוק, אוהב לשיר ולרקוד, הוא מאוד חביב על כולם, הולך לכולם, הוא גם גדל אצל ההורים שלי ששם הוא תמיד מקבל מה שרוצה ללא גבולות... מאוד אוהב את אחיו ומחקה אותו כל הזמן לטוב ולרע. כשהוא רואה אותו משחק הוא חייב להפריע כי גם הוא רוצה להשתתף אבל מתן לא משתף אותו. היום למשל הוא היה ממש מקסים, כרגיל הפריע למתן אבל לא קפץ ולא השתולל, אכל יפה ואח"כ ביקש להתקלח. אני חושבת שהסיבה שהוא מפריע למתן זה בגלל שמתן לא משתף אותו ולא משחק איתו ואריאל מקנא.. אריאל עדיין לא ממש מדבר. יש לו אוצר מילים יפה אבל לא מחבר משפטים כמו שצריך, לדוגמא: אל אק דור = אריאל רוצה לשחק בכדור... צה אק אבא = רוצה לשחק עם אבא...... וכו'...

 

[אמיתמי]

נשמע מקסים ../images/Emo13.gif

משהו ששמעתי פעם ונראה לי נכון. לפעמים פעוטות מגיבים בחוסר גבולות, כשהם מרגישים שהם צריכים לשלוט בסיטואציה. כלומר, שמשהו מרגיש להם חסר שליטה וזה מעורר בהם חרדה. ומכאן השתלטנות שלהם. מה שעוזר מאוד זה סדר יום די ברור והכנה מראש לפני פעולות. כלומר, בדרך הביתה , את אומרת לו מה תעשו בבית. לפני שיוצאים החוצה, את אומרת לו עוד מעט יוצאים החוצה ועוד פעם ממש ביציאה. כך שהוא צופה את היציאה מראש. אם אתם בבית ומשחקים, תבחרי לו שני משחקים ותתני לו לבחור מה קודם ומה אחר כך. כמה שיותר להבנות את סדר היום ולתת לו תחושה של "אני יודע מה הולך לקרות עוד מעט". נושא הגבולות חשוב בגיל הזה, חשוב לא להכנס למאבקי כוח, אבל כן לעמוד על דברים שבאמת חשובים לך, כי זה הזמן לעמוד עליהם. בגילאים מאוחרים זה הרבה יותר קשה.