אופי לדמויות

[ronelalala]

אופי לדמויות

הנה דבר שאני חושב עליו כבר די הרבה זמן, הכי כיף זה לשחק דמות שאופיה, לא מבחינת נטייה, את השטות המטופשת הזאת כבר מזמן הוצאנו מהמשחק, שונה מהאופי שלי בתור בן אדם. כמה אתם חושבים שאתם בעצם עושים הפרדה בין הדמויות שלכם והצורה שבה הם משוחקות לבין הדמות שכך אתם תופסים את עצמכם? האמת היא שאני רואה אנשים שמשחקים כך בכל מקום... אנשים שחושבים שסוג דמות מסוים הוא בעצם מיזוג של המקצוע והסוג. לפי דעתי זה הכי מעניין להמציא ואז אתה ממש יכול להיכנס למשך ה8 שעות הבאות (אורך הפגישות המשוער שלי ושל החבורה שלי) לראש הזה, וזה פשוט נפלא... )) ועכשיו יש את אוטומ אין ניו יורק של בילי הולידיי... ))))

 

[רמץ]

אני חייב להודות שאני, באופן אישי,

מתקשה לשחק דמות בעלת אופי שונה מאוד מהאופי שלי. קצת שונה, מילא, אבל ממש שונה - אני לא נהנה מזה. אני מעדיף שהדמויות שלי יהיו מין הקרנה שלי על עולם אחר.

 

[La Gamba]

כן, אני ממש דומה לדמות שלי

אני משחק קליפטומונק (cliptomonk) וזה אומר שאני פשוט חייב לגנוב דברים, לא למען הכסף, אלא למען המשחק, הסכנה, האתגר. והאישיות שלי ממש מתבטאת במשחק. לדוגמא: כל החבורה לנה בפונדק, הנזיר רושם לעצמו איפה הקוסם ישן, ובאמצע הלילה, נכנס, גונב לו את הספר לחשים (קליפטומן), תולש את הדפים אחד אחד, ומכין מהם סירות (השתקפות האישיות שלי, זה התחביב שלי בבי"ס...), לאחר מכן, הוא לוקח את הסירות ומפזר אותם ברחבי חדרו של הקוסם. לא נראה לי שאני צריך לציין באיזה מצב רוח הנזיר יהיה בבוקר...

 

[ננסק]

זה פשוט לא קורה

בקושי שיוצא לי לראות שחקנים שבאמת יוצאים מהאופי של עצמם ומשחקים לפי גישת "מיזוג מקצוע וסוג". וזה חבל, כי זאת דווקא שיטה מוצלחת מהבחינה שהיא מאפשרת לשחקן להיכנס לראש של הדמות שלו בקלות, כמעט לפי חוקים. "שחר האדמה" -ממש- מצטיינת בזה, ולא סתם: הם אפילו הוציאו מספר ספרים -מצויינים-: Adept´s Way, שמתאר את פילוסופיית וגישת העולם של כל "מקצוע" דמות, ו- Denizens of Barsaive, שמתאר את התרבות של כל גזע באופן אנתרופולוגי מטריף את הדעת. וכרגיל אצל Fasa, הכל נכתב כביכול על ידי תושב העולם, שיודע על מה הוא מדבר, ויש הערות צד מדי פעם שמוסיפות על הטקסט. אדיר. אני חולה על EarthDawn.

 

[DDN]

כמעט בלתי אפשרי.

אם האופי של הדמות שונה, אז היא עדיין מגשימה רצונות סמויים שלך. וזה עדיין אתה. ניתוק מוחלט? קשה מאוד.

 

[yakul]

לכן קוראים לזה משחק תפקידים...

נכון זה לא קל לשחק דמות ששונה מאופיך, בידיוק כמו שזה לא כזה פשוט לשקר ולהיות צבוע ברמה גבוהה. אבל יש אנשים שיכולים לעשות את שניהם.

 

[magnus the red]

אצלנו זה דווקא הולך בקלות

כל אחד אצלנו בחבורה שיחק הרבה דמויות שונות, לרוב עם אופי שונה ומטרות שונות. לדוגמא: א´, שחקן ותיק ורובץ מקצועי, התחיל את קריירת משחקי התפקידים שלו בתור דמות שנקראה הוקוס- פוקוס, קוסם שהרקע המלא והמפורט שלו היה "איבדתי את הזיכרון". הוא גמר את הקריירה (לפני שהתגייס) בתור אחת הדמויות היותר מושקעות ועמוקות שראיתי, שהיתה גם שונה לגמרי בכל מובן מהשחקן. שחקן אחר עבר מסמוראי מושחת ורשע ל"איגור"- אתם יודעים, הבחור המדדה עם התפרים- שהמאפיין הבולט באופיו היה הנאמנות לאדון. ועכשיו הוא משחק מין קוסם חצי משוגע, אבל מנסה לעשות טוב באופן כללי. הנקודה שלי היא שברור שהאופי של כל דמות נובע, לפחות בעקיפין, מאופי השחקן. אבל אפשר למצוא המון אספקטים שונים באופי של כל אחד שניתן לבסס עליהם דמות, שזה באמת לא משנה.

 

[ogmios]

מסכים... בערך...

יצא לי לשחק כמעט כל דמות מופרעת שהצלחתי לחשוב עליה (וגם כמה שלא), ממנטליסטים אחוזי דיבוק (literaly), דרך הוביטים מוזקנים עם תסביך נחיתות לגבי מוצאם ("שתוק, גמד!" *מפיל את הדובר, ודוחף את הרגל בפרצופו* "אתה רואה את השערות על הרגליים? הוביט. הוביט!") ועד טרולים דו ראשיים (שיחקתי רק ראש אחד שלו) ועוד אני לא יודע מה... אמה-מה? בכל דמות ששיחקתי באמת היה איזה חלק קטן ממני, בלי ספק. מעניין מה זה אומר עלי...

אדיוס, אוגמיוס

 

[wolfDragon comeback]

אני איתך

מגוון הדמויות ששיחקתי נע על הרבה יותר מישורים - אבל בכולן היה משהו ממני. אני לא חושבת שאפשר לשחק לעומק משהו שאין בו כלום ממך. לעומת זאת - אפשר לנטרל, להקצין ולשנות חלק ממרכיבי האופי שלך ליצירת דמות שונה מאוד ממך. בימים אלו אני משחקת אך ורק דמויות שמהוות מבחן לחלקים באישיות שלי, מתוך מטרה כפולה - לשחק ולהנות, וגם להשתמש בדמות להכיר את עצמי יותר טוב. נ.ב. רונללה, זאת הודעת הכרות הרבה יותר מוצלחת מהרשמית... לטעמי...

 

[Gilgam69]

אהה, כן... ברוך הבא

תשובתי לנושא שהצגתי תעלה בקנה אחד עם רוב תשובותיהם של אנשי הפורום. כמעט בלתי אפשרי לשחק דמות שאין בה משהו ממך. כמעט אבל לא בלתי אפשרי. ברגע שאין לדמות משהו ממך, אין לך הזדהות איתה. כשאין לך הזדהות איתה, אתה לא מתקשר אליה ובכך אתה משחק אותה ללא הרבה תוכן, כאילו היא פשוט כקליפה ריקה. ולא משנה כמה תכתוב עליה וכמה תדע עליה היא עדיין תהיה רקע. בסופו של דבר הדמות תמאס עליך כי אתה, שוב, לא מתקשר אליה ותרצה להחליפה. ופה נכנסת הפריווילגיה של השה"ם שיכול לשחק כול דמות, גם דמויות שהוא לא מתקשר אליהן כי תמיד יש את אלה שהוא כן. כך קרה לי בקבוצה אחת שיצרתי דמות מדהימה פשוט, אם אופי והיסטוריה ומה לא. רק שלא התקשרתי אליה ולכן החלפתי אותה בדמות אחרת 3 פגישות אחר כך. אבל, עכשיו כשה"ם אני מתכוון לעשות לה קאמבק מונומנטאלי!!! מאסיבי!!! כן כן מאסיבי ! ! !

 

[DDN]

מה? מתי? איפה?

 

[Gilgam69]

אני מדבר על אריאנדרה כמובן!!!

זוהי Ariandra.

 

[DDN]

תחזור לבית הספר.

כנראה ששכחת איך לספור. החלפת את אריאנדרה אחרי פגישה אחת! חשדתי שעליה אתה מדבר, ולא הבנתי למה שלוש פגישות.

 

[Gilgam69]

3 פגישות

1. פגישת יצירה. 2. פגישת משחק ראשונה - מפגש עם שאר הקבוצה ורדיפה אחרי ההובגובלינים. 3. פגישת משחק שניה - המועצה הגדולה של הגזעים. 3 פגישות... תודה.

 

[DDN]

לא.

1. אתה לא השתתפת בפגישת היצירה! אתה הצטרפת בפגישה השנייה. 2. מרדף אחרי ההובגובלינים והמועצה היו באותה פגישה. 3. הכניסה לביוב, הפגישה בבית של רועי, היית כבר עם דמות אחרת. פגישה אחת. תודה.

 

[Gilgam69]

נודניק, אתה רוצה...

דבר איתי ונסגור את העניין באופן ישיר ולא דרך הפורום. וממש משנה אם זה היה אחד, שניים או שלושה מפגשים...

 

[ביצת דרקון קטנה]

אתם נורא משעשעים, הידעתם?

 

[Ferenheit]

מתעניינים

אני דווקא מאוד הייתי שמח לשמוע מה נסגר ביניכם ואז כולנו נוכל לחוות דעה ואולי לעניין את WOC בעניין הזה כי שמעתי שמונטי קוק מחפש סיפורים אישיים וגו´

 

[mormegil]

אני מרגיש יותר בנוח

עם דמויות מיסתוריות נטראליות בדרך כלל מתבודדות ונוטות לחיות בשולי החברה. במידה מסויימת זה בעצם האופי שלי אבל באופן קיצוני אין לי בעיה ממש לשחק דמות אחרת אבל הרבה יותר קשה לחשוב כמו הדמות כי היא לא משקפת את האישיות שלי.