הבטחתי ולכן אקיים. הנה התרגום
משתמשים בטופמקס בנוסף לתרופות אנטי פרכוסים אחרות על מנת לטפל בילדים בעלי אפילפסיה מוקדית, בילדים הסובלים מתסמונת לנוקס-גסטו ובילדים הסובלים מפרכוסים טוני-קלוני ראשוניים כלליים. הרופאים מחשבים את המינון התרופתי שיש לתת לילד צעיר בעיקר על סמך משקלו. כדי לשמור על מינימום של תופעות לוואי ירשמו הרופאים, כנראה, מינון נמוך בהתחלה עם עליה איטית. ילדים יתחילו, בדרך כלל במינון של 15 עד 25 מיליגרם (מ"ג) או פחות ביום בהתבסס על טווח של 1 עד 3 מ"ג לקילו כל יום. מנה זו ניתנת כל לילה במשך השבוע הראשון. המינון מוגדל, בדרך כלל כל שבוע או שניים כשמוסיפים 1 עד 3 מ"ג לכל קילו (ניתן בשתי מנות מחולקות) על מנת להשיג את התגובה הטובה ביותר. רוב הילדים מגיעים למיטב ב- 5 עד 9 מ"ג לכל קילו כל יום. אם המינון מועלה לאט ומנוטר בזהירות לא תריכות להיות בעיות של תופעות לוואי לרוב הילדים. תופעת הלוואי השכיחה ביותר כוללת בעיות בחשיבה או בהתנהגות, כמו קושי בריכוז ובהקשבה או קושי בזיכרון. תופעות לוואי אלה יכולות להיות פחות שכיחות אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים. כאב ראש, ישנוניות, עייפות ואבדן משקל הן תופעות לוואי שכיחות אחרות. ילדים גם פחות נוטים לקבל את בעית העין הנדירה (גלאוקומה) – עם זאת יש לקרוא מייד לרופא אם הילד חווה בעיות בראיה או מתלונן על כאבי עיניים. יתרון אחד שיש לטופמקס עבור ילדים הוא שהיא באה בצורה של כמוסה מַזליפה שיכולה להיבלע בשלמותה או להינתן בזהירות כשפותחים את הכמוסה ומזליפים את כל תוכנה על שטח קטן (כפית) או מזון רך. יש לבלוע את התערובת מייד ואין לללעוס אותה. יש להשגיח על ילדים במזג אוויר חם על מנת לוודא שהם מזיעים כהלכה. טופמקס פוגם בהזעה אצל ילדים מעטים, מה שעלול לגרום לטמפרטורות גוף גבוהות.