אופיו של הפורום

[חיבוקיתוש]

אופיו של הפורום

בנות יקרות, לאחרונה עלו כאן שאלות מהותיות מה צריך להיות אופיו של הפורום. האם זה בסדר להעלות כאן שאלות של נשים הרות או לא?כתבתי את דעתי ואכתוב אותה כאן שוב, לדעתי הפורום צריך להיות פורום פתוח ומחבק עבור כל מי שרוצה להיות בו: אמהות לעתיד, אמהות בהתהוות, ואמהות בהווה. בסך הכל כולנו כאן היינו באותה סירה. כולנו כאן נשים בוגרות וחזקות שעברו טלטלה לא קטנה. מרביתנו עברנו טיפולי פוריות ממושכים, וכולנו התמודדנו עם הלם הגילוי שהתינוק העתידי שלנו לא יחלוק איתנו אותם גנים. זה מה שמבדיל בינינו לבין פורום פוריות רגיל. לכן גם אני מבינה שנשים בהריון ירגישו כאן הרבה יותר בנוח מאשר בפורומים אחרים. כולנו התמודדנו בשלב כזה או אחר עם העובדה שמסביבנו יש הרבה נשים הרות ורק לנו זה לא קרה עדיין, ונשארנו בחיים. הסביבה שלנו אינה מעוקרת מנשים הרות או מתינוקות. אנחנו חיות עם זה. לדעתי הפורום לא צריך להיות מנותק מהחיים. ואני מאד מבינה למה אישה הרה תרצה להמשיך להיות חלק מהפורום. ובסך הכל גם הנשים שכרגע מטופלות, הרי יהיו בהיריון וגם הן עשויות לרצות להמשיך להיות חלק מהפורום המחבק הזה.
אשמח לשמוע את דעתכן.
אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזו ולבקש לשמור על תרבות דיבור נעימה גם אם אין הסכמה. בהחלט לגיטימי שלא תהיה הסכמה תמיד על הכל, אבל לא לגטימי להשתלח ולהוריד את תרבות השיחה בפורום. זה משרה אווירה רעה על כולנו, ומרחיק בסופו של דבר משתתפות.

 

[מאמינקה2]

יפה כתבת

 

[אופטימיות 120]

כל מילה בסלע !!!פורום שנועד לכולן.

 

[rabbitm]

יפה כתבת!

לא אישית לא מפריע שאישה שהרתה תשתף בקשיים/שאלות וכו',
כמו שכתבת, יש לנו חברות ומשפחה שהרו וילדו, והיו תקופות שזה צבט לי בלב, אך במקום שאני נמצאת פה כיו,
לא מפריע לי שנשים שהרו מתרומה ישאלו. להפך, זה אפילו יכול לעזור בעתיד.

 

[איילת ר]

תודה חיבוקיתוש....
מודה לך על הרמת הכפפה ובכלל על ניהול הפורום
אני מרגישה שאני צריכה לחשוב קצת מה הייתי רוצה שיהיה אופיו של הפורום,
מאחר ויש לי כמה דקות שקט עונה כרגע קצת מהבטן כי לא בטוחה שאצליח להגיע לזה בהמשך
הייתי רוצה שהפורום יישאר פורום תמיכה, אישית לי מאוד מפריע (ולצערי אני היחידה שגם העזתי לכתוב זאת בפורום) שאנשים שהאינטרס שלהם שונה מסתובבים פה בפורום עונים, שולחים מסרים לבנות וכדומה. אני מבינה שאי אפשר לעשות הרבה מלבד להתלונן על כך להנהלת תפוז, אבל אישית כשאני יודעת שהפורום פרוץ כאן לכל (גם אם כביכול טוענים שהמניעים הם "ללמוד ולעזור") זה גורם לי לחשוב מה הייתי רוצה לשתף במקום פתוח כל כך. אישית אני נכוויתי מכך בעבר בעקבות תלונה שכתבתי על תהליך התרומה שעברתי וכו'
הייתי רוצה שהפורום יהיה אחד כזה שנותן מידע ותומך, אני יודעת שלא כל אחת כאן יכולה לעשות כאן, פעמים רבות יש תחושה שיש כאן הרבה עוברי אורח, מגיעים שואלים ונעלמים, הייתי שמחה לשמוע לקבל מידע על אפשרויות נוספות של תרומה מעבר למה שידוע ועוד.
קשה לי להגיד אם ניתן לתחום את השאלות מה מתאים ומה לא מתאים. אני יודעת שלי אישית אחרי לא מעט טיפולים היה קשה מאוד להיות בחברת נשים הריוניות, חנויות לבגדי ילדים ועוד ועוד. אני כן הייתי רוצה שהנושא יתמקד סביב טיפולי תרומת הביצית ומה שזה מעורר וחבל על הזמן מה שזה מעורר.
הייתי רוצה שזה יהיה מקום להתלבטויות גם בהריון וגם אחריו
ובעיקר שזה יהיה פורום שנעים להכנס אליו
זהו נגמרו לי דקות החסד.....

איילת

 

[חיבוקיתוש]

תודה איילת

העלית כאן הרבה נקודות ואנסה לענות לפחות על חלק. לגבי בעלי האינטרס שמסתובבים בפורום, ממה שאני רואה ואולי אני טועה, זה כבר לא קורה בזמן האחרון. או שאני פשוט לא מזהה? בכל אופן הייתה לי תכתובת לפני כמה שבועות עם הנוגע בדבר והסברתי את עמדתי ועמדת מרבית המשתתפות. גם פניתי להנהלת תפוז, מעבר לזה אני לא באמת יכולה לעשות משהו. ההמלצה שלי היא פשוט להיתעלם.
בנוגע לאפשרויות תרומה נוספות, אני לא מכירה לצערי מסלולים נוספים ממה שידוע כאן. הרושם שלי הוא שדווקא את מכירה את המסלולים יותר טוב מכולנו...
הפורום אכן פתוח לכל ויש עוברי אורח שבאים, שואלים ונעלמים, אבל תראי את הצד היפה, חלק גם בוחרים להישאר ולהעשיר את הפורום בנוכחות שלהם. הרי אם לא ייכנס אף אחד חדש הפורום פשוט יגווע.
אני מסכימה איתך שאין מקום לדיונים על חנויות לבגדי ילדים וגם לא זכור לי שנתקלתי בכאלה דיונים.
ותודה על הנוכחות שלך כאן. יש לך כל כך הרבה מידע ואת חולקת אותו בנדיבות עם כולנו, גם עכשיו כשאת שקועה בטיפול בתינוקת צעירה כל כך. אז תודה. ותהני מהתינוקת המתוקה שלך.

 

[איילת ר]

תודה....
האמת שלא הפניתי את השאלות שלי אלייך בתור מנהלת.... אלא תהיות שלי האם רק לי מפריעים דברים או שרק אני מעזה להגיד בקול רם....?
לגבי המסלולים שוב הכוונה שלי היתה למי שנכנסת לפורום.... חבל שיש כל כך הרבה מידע וחלקו לוט בערפל (לדוגמא מסלולים שהם לא דרך הארץ....)
אני בעד משתתפות חדשות וכמה שיותר ובעד הצפת המידע כי יודעת כמה קל ללכת לאיבוד בעיקר כשנראה שהכל שחור וקשה לראות את האור בקצה המנהרה בתחילת התהליך.....
ושוב תודה....

 

[alian98]

אכן ..איילת ..כתבת נכון .אני איתך תומכת בכל מילה .

 

[כרכום3]

הפורום צריך להיות פתוח לכולן

לאלה שלפני הריון, אלה שבהריון ואלה שבמזל טוב כבר ילדו
יש שאלות שניתן לשאול רק כאן. לדוגמא יעוץ גנטי למישהי שהרתה מתרומת ביצית שונה מיעוץ גנטי למישהי שהרתה מביצית שלה, בבדיקת מי שפיר שואלים על סוג הדם שלי וכמובן שיש לציין שזו תרומת ביצית ולציין את סוג דם התורמת, לא כל בדיקות הדם לגילוי תסמונת דאון מתאימות לתרומת ביצית ועוד.
לצערי כל המצבים שכתבתי כאן קרו לי במהלך ההריון. חשוב לי לידע גם אחרות שילמדו מהנסיון שלי ושלפחות חלק מעוגמת הנפש שנגרמה לי, תיחסך לאחרות . אני אשמח מאוד לשמוע על מה שקורה גם לנשים שהרו ונשים שילדו, כל עוד זה רלוונטי לנושא תרומת הביצית

 

[2bmx2]

אני חושבת שבזמן הטיפולים יש הרבה אמביוולנטיות

מצד אחד נורא קשה לראות נשים בהריון. אני זוכרת שכאשר נכנסתי להריון הייתי במסיבה בגן של אחיינית שלי וראיתי אמא בהריון מתקדם. ישר קינאתי בה. לקח לי זמן לקלוט ש-הי גם אני בהריון. ועדיין חשבתי אבל מן הסתם מדובר בילד שני לפחות בטוח הלך לה בקלות. אח"כ נודע לי שבגן שלה יש ילד מטיפולים ואחיו הצעירים כבר נולדו מתרומה.
התחושות האלו הן קשות. אבל כאשר הטיפולים לא מצליחים יש תחושות סותרות: לכולם מצליח חוץ ממני - אז אל תספרו לי על זה. וכאשר לא מצליח לאחרות אז התחושה מדכאת נורא כי ציפיתי שרק אתחיל מייד אצליח ופתאום מסתבר שזה לא ככה. אז מה שלא יהיה נהיה מתוסכלות.
ולמרות זאת חשוב לדעת שזה מצליח ברוב המקרים - עדיין יש מקרים שאני מחכה לשמוע שהצליחו סוף סוף. חשוב לשמוע מה מרגישים אחרי שזה מצליח - החל מהאהבה המטורפת שחששנו שלא תגיע וכלה בעייפות המטורפת שנלווית רך הנולד וזו לא בגידה בו להרגיש שאני צריכה קצת חופש למבוגרים בלבד וזה לא בגלל שהוא מתרומה.
השאלה למה אנחנו בכלל חוזרות לפורום? לפעמים כדי להתעדכן על אילו שאנחנו מכירות, לפעמים מתוך הכרת תודה לפורום ומשהו מ"תעביר את זה הלאה" לייעץ קצת בנושא הטיפול, או ההרגשה, או המסלולים.
דרך אגב בזמן ההריון את לא רק הריונית את מאוד בעניין התרומה. לא רק בתחילת ההריון שהטיפול ייחודי, ובבדיקות - מה לבדוק ומה להגיד לרופא הבודק. אני חושבת שכשאני הייתי בהריון כמעט עד ללידה לא הייתי בטוחה שבסוף זה יצליח. בלידה הרופא המיילד אומר מזל טוב רק אחרי שהשילייה יוצאת ובינתיים התינוק כבר בחוץ צורח ומקבל ציון אפגר. אני זוכרת שכשהוא אמר לי מזל טוב אמרתי שעכשיו זה באמת מזל טוב (משהו כזה). עד ללידה הייתי בחרדה מטורפת בעוד אני רואה הרבה נשים בהריון שברור להן שההריון טבעי ויצליח ויהיה להן ילד חמוד. לא נראה להן שיכולה בכלל להיות תקלה.
אבל למי שחושבת על קומונה לאחרי - לדעתי זה לא רלוונטי. כי ככל שהזמן חולף הילד הוא הרבה יותר מילד תרומה ובאמת פונים לפורומים אחרים: פורום הורים, ואטסאפ גן, פורום טיולים, תמונות בפייסבוק ועוד.
דרך אגב הרבה פעמים מחליפים ניק בייחוד בפורומים אחרים ואז לפעמים אין חשק להחליף כל פעם ניק ולכן רק קוראים ולא כותבים. ולפעמים מחליפים ניק כי הוא כבר לא רלוונטי מרוצה תינוק לאמא לתינוק וכד'. אז ככה יש גם הרבה שנראה שנעלמים. וחוץ מזה ישנם כאלה ששואלים שאלה מקבלים תשובה ולא זקוקים בהמשך לפורום בין אם הצליח להם או שהם ויתרו על האפשרות הזו - וזה בסדר, זו לא קומונה סגורה.
ומשהו קטן לסיום: היום כשליטפתי את בני כדי להרדימו וקראתי לו אהבת חיי הוא שאל אותי למה. הסברתי לו שאני אוהבת אותו מרגע שנכנס לבטן שלי ושחיכיתי לו הרבה שיגיע לבטן שלי. סיפרתי לו על האולטראסאונד הראשון שבו ראיתי שק קטן ובו פועם הלב שלו, ועל הפעם השניה שבה ראיתי חוט - וזה הפופיק שלו שדרכו הוא קיבל את האוכל שלו ונשם. הוא שאל אותי: אמא זה כאב לך שחיברו אותי אליך בחוט הזה? לא זה לא כאב זה פשוט צמח. ולכל מי שתוהה איזה קשר יהיה לה לילד אם הוא שלה או לא שלה ואיך הוא יראה: אם יהיה יפה או מכוער. אל תדמיינו את הפנים, תדמיינו את הפופיק. הפופיק הוא הדבר הראשון כמעט שרואים והוא החיבור שלך, ההזנה שלך, הצינור שלך שמעביר את החיסונים שלך והרגשות שלך. וכשהתינוק נולד לא סתם אנחנו מנשקות את הפופיק הזה המתוק - כי זה שלנו לא של אף אישה אחרת.

 

[מחכה לאור]

מרגשת כתמיד

 

[חיבוקיתוש]

מרגש לקרוא מה שכתבת

מאד הזדהתי עם התחושת בהריון, וכמובן עם האהבה העצומה. לא האמנתי שיש בכלל אהבה אינסופית כזו.
מזדהה גם עם הפחדים. כל ההיריון הייתי בחרדה שהנה הכל הולך להיעלם. עד הרגע האחרון ממש לא הייתי בטוחה שאכן נחזור הביתה עם תינוק.

 

[מצפה לחיובי]

אני רק שאלה...

עזבו רגע בצד את זה שאני מסכימה עם כל מילה שרשומה בשרשור כאן.
תקראו לי מטופשת, תקראו לי הריונית, תקראו לי אהבלה, תקראו לי הורמונלית, תקראו לי נאיבית או סתם תקראו לי פוסטמה, אבל אני חייבת לשאול, כי אני באמת, באמת, באמת ופעם אחרונה באמת לא מבינה על איזו השתלחות מדובר? (או שהמילה השתלחות לא ממש מובנת לי לעומקה?!) ואני מדברת ממש ממש ברצינות, כי גם אני הייתי חלק מהשרשור המדובר (ומצטערת אם מעלה שוב את העניין, אבל כבר כמה ימים מנסה להבין וחייבת למצוא התשובה....). האם בזה שקראו למישהי יהירה? האם בזה שהיא קראה בחזרה חצופה? או האם משהו שכתבתי אני לא היה במקום ונחשב השתלחות? אם זה משהו שאני כתבתי, אז אני מאוד מאוד רוצה לדעת את זה ולהבין אם לא הייתי בסדר או השתלחתי בתשובה שלי באיזשהו אופן או מילה. זה מאוד!!!! חשוב לי לדעת אם זה משהו שקשור באחת או יותר מהתגובות שרשמתי בשרשור. אודה מאוד למי שתוכל להגיב לי באופן פרטי במסר, כי אני חיייבת לדעת אם מדובר בי, שהשתלחתי, או לא. אני בחיים לא יוצאת במילים לא מכובדות, גם אם אינני חושבת כמו מישהו אחר, אבל אולי מסתתר פה משהו שאינני מודעת לו? או אולי מישהי חושבת כמוני, שהשרשור היה נורמלי מינוס (אולי מינוס מינוס), אבל עדיין בגדר משהו שניתן ללמוד ממנו, והרבה אפילו??
אל תתביישו להשתלח בי במסר

, אם הייתי לא בסדר. אני פה כבר שנה פלוס ולא נראה לי שאברח בקרוב, גם אם הייתי לא בסדר או אם מישהי לא מסכימה עם דעותי. אני עדיין חושבת שיש לי מה לתרום (מקווה בכל אופן). בכל זאת פורום תרומה...

תודה מראש,
ממי שהייתה חלק סמוי, היא חלק עכשיו ותהיה בעתיד (לפחות הקרוב) חלק מהפורום הנפלא הזה.
(בבקשה עזרו לי לפתור הסוגיה.... מבטיחה לקרוא, להפנים ולצאת עם מסקנות ((לפני היציאה להורג....)) או שאני בכלל לא בכיוון... (פוסטמה, כמו שציינתי! ומה בכלל אני קופצת???).

 

[איילת ר]

מבטיחה להסביר כשיהיו לי כמה דקות במסר

 

[איילת ר]

אני רק תשובה....
מצפה יקרה
עברתי שוב על השירשור בעקבות שאלתך
התלבטתי האם לענות כאן או במסר, בכל אופן הדבר האחרון שבא לי זה להתחיל לפתוח כאן שוב איזה שהוא דיון צורם. חשבתי על זה לא מעט והחלטתי בכל זאת לכתוב כאן אז אנסה לענות בקצרה ולהגיד מה הפריע לי באותו השרשור.
קצת מפתיע אותי שלא הבנת שהשתלחת בעוגי, שעד כמה שהבנתי היתה חברה שלך..... נראה לי קצת פוגע לכתוב בפורום כזה לחברה על כמה היא לא רגישה ועוד ועוד ועוד
אני יכולה להבין את המקום שעוגי ניסתה להפנות את תשומת הלב לגבי שאלות מסויימות, הרי בהריון אנחנו בהריון, אין הבדל אם זה מתרומה או לא לגבי תנועות עובר, נכון או לא.?
הפריעה לי מאוד ההשתלחות הנוספת בה כמו הגדרה של יהירות , רוע, עד כמה היא לא רגישה.... לרגע התבלבלתי וחשבתי שנכנסתי כאן לפורום עם מאבחנות פסיכולוגיות או אולי מבחני אישיות של מי רגישה ומי לא.... יש דרך לומר את הדברים גם אם עוגי אולי נסחה זאת בצורה שצרמה למישהי לעין
אז לי אישית זה מפריע והייתי מצפה מכל אחת מאיתנו שהיא בוגרת שתחשוב אם זאת הצורה של תגובה שהיא היתה רוצה לקבל.....
מקווה שהסברתי את עצמי
שבת שלום
איילת

 

[מצפה לחיובי]

מצער שלא כבדת את בקשתי לענות לי במסר.

 

[איילת ר]

לא כתבתי במסר מאחר והתשובות של האחרות לדעתי היו יותר קשות ולא מכבדות....והיה לי חשוב לכתוב מה שכאב לי.
עד שלא קראתי לא זכרתי שתשובתך היא חלק ממה שהפריע לי...מודה שזה הפריע אך פחות....והזכרתי רק בגלל ששאלת...
מקווה שהסברתי את עצמי
לא היתה לי כוונה לפגוע ומתנצלת אם זה מה שקרה

 

[עוגי555]

חיבוקיתוש תודה

מודה לך על שפתחת דיון והקדשת זמן ותשומת לבונתת לבנות הזדמנות להביע דעתן.אשרת הטיבה ממני לעת עתה להביע את דעתי בעניין, אפשר לראות בשרשור שפתחה איילת.תודה!

 

[חיבוקיתוש]

היי יקירה שמחה שחזרת אלינו

כבר חשבתי לשלוח לך מסר היום...אני מאד מבינה אותך וגם את אשרת. וכמו שאת רואה יש דיעות שונות, ויש כאן מקום לכולכן.

 

[עוגי555]

תודה!!

את מנהלת הפורום, ואת קובעת, ואני מכבדת.

בפורום פוריות יש מדיניות שאני מסכימה איתה - כפי שאשרת כתבה, שאלות שקשורות לטיפולים, ברוכות הבאות.
שאלות הריוניות רגילות ( + אגב, השתלחויות) נמחקות.
אני בעד המדיניות של לא לכלול שאלות הריוניות רגילות, למרות שתכל,ס אני סבלתי / סובלת מזה כי זה לי בית. אבל בכל זאת, מקבלת ומסכימה ומשתפת פעולה, כי זה שווה.
אני חושבת שהרגישות קודמת לכל, ולהריוניות יש לאן ללכת כדי לשאול שאלות הריון כלליות.
אני פעילה בפורום המתאים למרות שהייתי הרבה, הרבה יותר שמחה לחלוק חוויות עם ה"חברות" שלי מכאן, אבל זה , לדעתי, לא הולם ולא רגיש מספיק.
אז אני, אישית, נמנעת.

אני לא קראתי את ההודעות המשתלחות, הספיקה לי הכותרת ולא מתאים לי שליליות. עכשיו אני סלקטיבית יותר מתמיד.
מתמקדת בבנות הקבועות, המקסימות והנפלאות שאני מכירה כאן.
קיבלתי המון מסרים של בנות שנפגעו , גם אם לא היו מיועדות אליהן ההודעות, וחבל.
הפורום ציבורי ופתוח ומשתנה כל הזמן ויפה שכך.
אך עד עתה הוא היה מקום חם, תומך ומקבל. כל מחשבה הכי מורכבת ואפילו קשה - והיו הרבה כאלה, אני כאן שנה וחצי לפחות - הובאה לכאן לדיון בכבוד וזה נפלא.
אנו נושאות עמנו רגישויות רבות, מגיעות לכאן לרוב כואבות, ולעיתים קרובות מרוסקות, ויש רגישות יתר לתגובות למה שאישה רוצה להביע.
כדאי שימשיך להיות כזה, ולהמשיך למשוך אליו נשים - לא להרחיק, שהרי כולן מתמודדות עם ה-מ-ו-ן, הרבה יותר ממה שנחשף על גבי הפורום.