אכן קרל מרקס
הוא מביא את זה במסגרת "המניפסט הקומוניסטי" במסגרת הטיעון שהדת היא קונספירציה של המעמדות השולטים בעלי אמצעי היצור, על מנת להסיח את דעתם של הפועלים מהניצול בו הם שרויים. הוא מתאר את זה באופן הדומה לזה שבו פעלו מעצמות המערב בתקופה ההיא בסין. מדובר באמצע המאה ה-19, הבריטים, צרפתים, אמריקאים ורוסים השתלטו על המסחר בין סין לבין שאר העולם, הם היו קונים בסין משי ותה ומשלמים באופיום. הסידור הזה השתלב עם מגמות באליטה הסינית להסיח את דעת ההמונים הסינים בעזרת האופיום ולהנמיך את התסיסה בה היתה שרויה אז סין, תסיסה שהובילה עם הזמן להפלת הקיסרות.