ככה-
אסור לשתות, גם לא מים מבקבוק אישי, גם אם אני מסתתרת מאחורי הקופה. אני צריכה ללכת למחסן ולשתות שם. ולא תמיד נותנים לי ללכת למחסן וכאלה. לפעמים אני מרגישה שם בצבא. נותנים לי שק ענקי של פריקת ציוד עם עשרות פרטי לבוש [בסביבות ה-70] שאני צריכה לקפל ולדגם. היא אומרת לי "יש לך 10 דקות, זוז!". אחרי 10 דקות היא חוזרת אליי, אחרי שניסיתי בכל הכוח לעשות את זה כמה שיותר מהר, ובכל זאת נשארו לי איזה 20 פרטי לבוש וצורחת עלי ש"מה?! לא הייתי ברורה?!" אולי תתני זמן הגיוני?! אינעלדינקום. כשאין לקוחות בחנות או אפילו בגדים לקפל/לסדר, אסור לי לדבר עם חברות לעבודה. יודעת מה? אסור לי להגיד "צריכים עזרה?" או משהו בסגנון, רק- "במה אני יכולה לעזור לכם". ובטעות יצא שאמרתי נוסח קצת שונה וחטפתי צעקות ומסתבר שיש סמויים לפעמים ואם אני אומרת נוסח מעט שונה מעיפים אותי הביתה. ואולי יש אנשים שבסדר עם שיטת המכירות אבל אותי זה מגעיל לדעת שכל בנאדם שנכנס לחנות אני צריכה להסתכל עליו כמו על סימן של דולר ושאני אחטוף צעקות אם הוא לא יקנה בסכום שעולה על ה-150 למכירה. אבל מה לעשות שיש אנשים שפשוט באו במטרה ספציפית לגופיה אחת ולא רוצים שום דבר אחר?! אני לא יכולה לכפות עליהם לקנות דברים. אני מציעה, אבל זה לא תמיד עוזר. וכאילו..נראה לך שזה הגיוני שבסגירה, אחרי שכבר סגרנו חנות ואנחנו רק עושים קיפולים וסידורים, שיהיה לי אסור לשבת ולקפל? למה? וזה נראה לך הגיוני שאני במחסן, שמלא שקים ושקיות ואני פורקת סחורה ומחניק לי, ואני עושה קיפולים ואףףףף אחד לא רואה אותי [לקוחות וזה..], שיהיה לי אסור לשבת תוך כדי קיפול? למה, זה משפיע על יכולת הקיפול שלי? אני חוזרת עם כאבי גב וברכיים מהעבודה והחוסר התחשבות שלהם בעובדים מחפירה. לפני כמה ימים עשיתי תאונת דרכים. יום אחרי זה באתי לעבודה ולא הרגשתי כלכך טוב. הסיבה לא חשובה, ולא סיפרתי להם על התאונה, אבל הרגשתי שהראש מתפוצץ לי. אז מה כבר ביקשתי? לצאת להפסקה? לשתות משהו? אמרו לי "מה פתאום, הגעת רק לפני 3 שעות!! חכי לפחות שעה וחצי" ולא היה לי שתיה ורציתי למות. והייתי צריכה להתחנן לצאת להפסקה וגם זה לא עזר. באיזשהו שלב התכופפתי להוציא למישהו חולצה ממדך נמוך והייתה לי כזאת סחרחות שכמעט נפלתי..אז התיישבתי על הסולם לרגע והלקוחה שאלה אותי אם אני מרגישה טוב ואמרתי לה שאני בסדר וזה, אבל היא הלכה למנהלת שלי להגיד לה שאני לא מרגישה טוב.. ואז..רק אז..כדי לעשות רושם על הלקוחות או משהו שיחררו אותי להפסקה והביאו לי כוס מים. פ-ת-א-ו-ם אתם נחמדים, הא? יום אחרי זה הרגשתי זוועה עדיין אז ביקשתי החלפה ולא אישרו לי לכל היום החלפה, רק לאיזה שעתיים. והזלזול הוא פסיכי. לא מלמדים אותך כמעט כלום, את הכל צריכה להבין לבד ואם לא הבנת לבד צורחים עלייך. אני מתה לעוף משם כבר. וכן התשלום הוא מינימום.
