אוף...

K 3 0 0

New member
אוף...

שלום כולם, קראתי פה כבר זמן מה והרגשתי שאולי תוכלו לעזור לי. אני דיי מיואש, סיימתי תיכון ולא התגייסתי. אני לא בטוח בקשר לעתיד שלי, אני לבד רוב הזמן ולא עושה כלום בזמן ששאר האנשים משתנים ומתבגרים להם בצבא... אני ניהיה דכאוני מהשגרה הזאת... אני חושב להתחיל ללמוד בשנת הלימודים הבאה באוניברסיטה (לא שיש לי מושג מה) אבל המצב עכשיו רע.. רע מאוד...
 
אולי כדאי לך להתנדב?

יש המון גופים שאשר להתנדב בהם וכך תוכל גם לתרום לאנשים ולהרגיש שאתה עושה משהו וגם להכיר אנשים חדשים, להוסיף תוכן לסדר יום שלך. בנוסף, חשבת לעבוד?
 

K 3 0 0

New member
עבדתי קצת...

כולם היו ב5-6 שנים גדולים ממני... והמסגרת של לקום ב6 בבוקר ולחזור הביתה ב6 בערב עשתה אותי עוד יותר מדוכא... להתנדב זה רעיון שכבר חשבתי עליו, הבעיה זה שהתנדבות מועילה צריכה להיות ממוסדת, ותחילת השרות הלאומי כבר היה לא מזמן כך שפספסתי את המועד...
 
מודעות זה השלב הראשון ../images/Emo127.gif

ועכשיו, ידידי, הגיע השלב השני
: לקום, להפסיק לקטר, לחייך
ולהזיז ת'תחת שלך ולהחליט מה אתה עושה עם השיגרה המדכאת שנכנסת אליה, איך אתה משנה דברים. רק אתה יכול לשנות לעצמך את הדברים, רק אתה יכול לשנות את ההרגשה הרעה הזאת שנובעת מהישיבה והחשיבה הזאת שאתה לבד ולא עושה כלום. ואל תשכח שאנחנו כאן, ללוות אותך צעד צעד...
 

K 3 0 0

New member
זהו... שאני מנסה...

החלטתי לקום ולעשות! אבל השאלה זה מה? זאת תחושה שאני יורה באוויר לכל הכיוונים ללא מטרה...
 

Lady Whitehorse

New member
עשית

פסיכומטרי? זה ממלא כמה חודשים... תחפש עבודה יותר סימפטית, או אחת במשמרות, יש גם מקומות שקוראים לך רק פעם או פעמיים בשבוע אז זה לא מעיק. תתנדב במד"א, תמצא תחביבים חדשים או שתחזור להתעסק בתחביבים ישנים וכאלה. אם אתה יורה לכל הכיוונים בסוף תפגע במשהו..
 
../images/Emo45.gif

עצה ממני: תעשה רשימה כתובה של כל האופציות שנראות לך טובות לתקופה הקרובה, וזה יכוון אותך יותר טוב.
 

ChulChul

New member
אני עכשיו בלימודים ואני יכולה להגיד

לך שגם זה מדכא כי אין לך פתאום זמן פנוי לכלום. אולי תנסה באמת להנות מהזמן הזה עם תחביבים שלך דברים שתמיד רצית לעשות ולא היה זמן. חבל סתם לבזבז אפילו להתנדב איפה שהוא יום יומיים בשבוע לאו דווקא שירות ליטומי
 

ע ד י ת ג

New member
זוכרת את המצב הזה בעצמי.

דכאון מייאש. זה מאד מאד טבעי. ממש כמעט הגעתי לעברי פי פחת. ברגע שתתחיל ללמוד יהיה לך יותר טעם בחיים. ואולי גם תתחיל לעבוד במשהו? זה גם יכניס לך אנרגיות. זה פשוט מצב של חוסר אנרגיות. מאד שכיח אצל הרבה אנשים. אל תיבהל. חייבים מסגרת!
 
למעלה