הגיון בריא עובד בשני הכיוונים
כמו שמצפים (ובצדק כלשהו) מהנוסע הממוצע להצטייד בכרטיס חודשי מבעוד מועד, ישנן אפשרויות נוספות לפתרון הבעיה. הנה שתי דוגמאות (שונות להבדיל) מבריטניה: במקרה הראשון, קורה לא פעם שמכשיר הכרטיס החכם (oyster), אינו פועל באוטובוס ואין לנהג כל דרך לחייב את כרטיסו של הנוסע. במקרים כאלה, הנהג מבלי יוצא מן הכלל מאפשר לנוסע לנסוע ללא תשלום. למרות שניתן לכאורה היה לחייב את הנוסע על הנסיעה במזומן, המדיניות היא לאפשר נסיעה חינם. במקרה השני באדינבורו, בירת סקוטלנד, נהוג שהנוסע ישלם לנהג מחיר מדוייק, ובמקרה שלנוסע אין כסף קטן, או שהוא אינו נוסע או שמוותר הוא על עודפו. במקומות מסויימים בבריטניה, לעומת זאת, הנהג יכול להנפיק שובר עודף מהמכונה, שבו הנוסע יכול להשתמש בנסיעותיו הבאות. פתרון פשוט של הגיון בריא. במקרה שתואר בארץ, הייתי מצפה מחברות האוטובוסים לנהוג באחת משתי הדרכים. לדאוג שלכל נהג יש מלאי מספק של כרטיסים, ואם לא אז לאפשר לנוסע לנסוע בחינם. כן, הנוסע זכה מן ההפקר, אבל מדובר כאן בשירות בסיסי - לא ניתן לצפות מנוסע לשלם מכיסו (וזמן זה גם כסף) על מחדל של החברה. לחלופין, אם באמת יש בעיה כזו, ניתן היה לספק לנהג פנקס "אישור המרה": הנהג ימכור לנוסע כרטיס ב-5.20 או כל סכום של נסיעה בודדת כנהוג, וימסור לנוסע אישור שלא היה במלאי כרטיס מנוי מתאים. כמו כן, ירשום באישור את המספר הסידורי של הכרטיס הבודד ותאריך הנסיעה. כשיגש הנוסע לקנות כרטיס חופשי חודשי מנהג אחר, ימסור לו את הכרטיס הבודד עם האישור ויקבל זיכוי על התשלום שבוצע ע"ח מחיר כרטיס המנוי. נשמע נורא מסורבל, אבל אני לא רואה פתרון אחר המניח את הדעת עד שימכרו כרטיסים תקופתיים אלקטרוניים ,,חכמים".