אוף!

[באדוּלינה]

אוף!

מישהו התקשר אליי לפלאפון, מספר חסוי לא מספיק שאני שונאת שמעירים אותי, אני גם לא נוטה לענות לטלפונים שאני לא מכירה, במיוחד אם הם העירו אותי אבל מה לעשות, רצה הגורל ואנוכי לא הצליחה להירדם בחזרה אז העברתי ערוצים ושמעתי על הפיגוע

אתם לא שונאים שמשהו מעיר אתכם, וישר אתם שומעים שמשהו עצוב קרה? אוף

לזכר ההרוגים

me sad

 

[דיתוּש]

באמת זה נורא ../images/Emo16.gif [כנסו לעידוד]

לכל המבואסים מהפיגוע, אני שמה לכם פה אתר משם אתם יכולים להוריד בקלי קלות [פשוט ללחוץ] כבשה קטנה וחמודה שמטיילת לכם על המסך... http://www.reshet3000.com/cool.html אולי זה לא הזמן, אבל הכבשה הקטנה מביאה קצת נחמה על הפיגוע המדכא הזה

 

[QuEeN oF mE]

../images/Emo7.gif ../images/Emo16.gif

עד הפיגוע בצריפין..

וזה על הפיגוע בירשולים.

בדיוק אני דיברתי עם חברה שלי על זה שהיה יום ממש נורא..ואז התרחש עוד פיגוע..נוראי.

 

[QuEeN oF mE]

*על

 

[שלומצי]

../images/Emo16.gif

 

[תל-אביבית]

ושוב חזרנו לזה...

את יודעת במה נזכרתי, אתי? כשהיינו אצלך, או אצלי, או בים, או לא זוכרת איפה... אההה, כן כן! אני זוכרת! זה היה בעזריאלי, וישבנו ואכלנו במקדונלדס [שאני אהיה לי בריאה, איזה זיכרון סלקטיבי יש לי... את האוכל אני זוכרת!

] ודיברנו על כך שהרבה זמן לא היו פיגועים, ואיזה יופי, ובלה-בלה-בלה... ואני זוכרת כמה אשמה הרגשתי אחרי זה, כשבערב היה פיגוע. זה היה גם בירושלים, נדמה לי. ואוף. עצוב לי שחזרנו לתקופה הזו, תקופה של פיגוע אחר פיגוע אחר פיגוע, פצועים אחר מתים וכ"כ הרבה יגון ועצב. ואין מילים. פשוט אין. כואב לי, אבל אני מדחיקה. כרגע חזרתי מבייביסיטר, והילד נרדם, אז זפזפתי בטלויזיה, הגעתי לחדשות, ראיתי קצת, ומיד העברתי ערוץ. קשה מדי. נוקב מדי. עצוב מדי. מאחלת לכולנו ימים טובים יותר מאלה. באמת.