קשה לי. הלוא הבטחתי (לא להגיב ולא להתייחס) אבל, מה? באמת נשמע מרמור בדברי? (לא יכול להיות!) היתה פה ציניות לשמה - בחיי מין קטע כזה... הפוך על הפוך אבל כבר דובר רבות (וכנראה עוד ידובר) על ההבדל בין מי תחושות הכותב לבין המשמעויות שמעניקים לו הקוראים ... שונית
לרגע נשמעת בדיוק כמו האקס שלי (צמרמורת קלה עוברת בגופי) אתה יודע, בהתחלה זה עובד, אבל מגיע השלב בו צריכים להתכוון בדיוק למה שאומרים, אחרת זה לא נגמר בטוב. שונית (עם שמץ קטן של מרירות)
