Pink Punk Girl
New member
אוף .........
עברתי תקופה ממש ממש גרועה !! כתבתי פה פעם, על הקטע שבנים ירדו עלי סתם וזה .. אז אני לא יודעת .. אני לא מצליחה לצאת מהרגשה של הבלע .. כל מה שקרה עם הבנים האלו, זה שינה אותי לגמריי !! אני מרגישה שאיבדתי את שמחת החיים שלי .. כאילו ברור שאני שמחה וצוחקת ומאושרת אבל .. זה לא כמו פעם .. אני יודעת שזה נשמע מטומטם לקחת את זה כל כך ברצינות אבל .. אני מרגישה ככה .. אני פשוט לא סובלת איך שאני נראית !! אני מגעילה את עצמי !! רע לי עם עצמי, הלחץ אוכל אותי .. אני לא באה לבית ספר המון אבל לא בגלל כאב אלא בגלל לחץ מצטבר כאילו הכאב ראש הוא תוצאה של לחץ מצטבר .. אני נורא מבולבלת ופרנואידית. אני כל הזמן חושבת מה זה יגיד ומה ההוא יגיד. אני מקשרת מלמולים אליי .. קשה לי להסביר .. אבל רע לי נורא !! אני יודעת שאני נראית שמחה בדרך כלל אבל מבפנים, במקום שאף אחד לא רואה .. רע לי .. ואני לא יודעת איך להוציא את זה, לפתור את זה, אני בורחת מהרגשות שלי .. מעצמי .. אפילו עם רגשות אהבה קשה לי להתמודד !! אני לא מצליחה להתנתק מהעבר, מהרע .. זה רודף אותי .. אולי בצורה מסוימת אני מתחילה לחשוב על עצמי מה שהם, הבנים החארות האלו, חושבים עלי .. אולי קשה לי לקבל את זה שאני מדרדרת .. יותר נכון- לא כמו פעם. אני פחות מצליחה בלימודים, אני בריב עם הרבה אנשים, יורדים עלי מדי פעם, יותר רע לי, פחות הולך לי, אני נראית פחות טוב .. אני לא יודעת .. פעם הייתי מין ילדה מושלמת מוצלחת ומדהימה כזאת .. אבל אני לא .. כבר לא .. ראיתי קלטת של טיול שלי ושל המשפחה שלי באיטליה, פשוט ראו את השמחה שלי מקרינה החוצה !! ראו !! ואין לי את זה כבר .. אין לי את האושר הזה כבר .. את הכיף הזה .. ושוב אני אומרת, אני כן שמחה וכן מאושרת אבל פשוט .. לא כמו פעם .. אני חושבת יותר מדי על פעם .. על מה שהיה .. ואם לא אני חושבת על מה שיהיה ושואלת את עצמי שאלות של "אם" "אולי" ו-"למה" .. קשה לי עם זה כבר וכל מה שאני עושה- אני לא מצליחה לצאת מזה !! אני ל-א מצליחה !! ואם אני יוצאת .. אפילו קצת משתחררת מההרגשה .. זה חוזר אלי בצורה זו או אחרת אחרי כמה ימים, שעות, שניות ? .. שיר
עברתי תקופה ממש ממש גרועה !! כתבתי פה פעם, על הקטע שבנים ירדו עלי סתם וזה .. אז אני לא יודעת .. אני לא מצליחה לצאת מהרגשה של הבלע .. כל מה שקרה עם הבנים האלו, זה שינה אותי לגמריי !! אני מרגישה שאיבדתי את שמחת החיים שלי .. כאילו ברור שאני שמחה וצוחקת ומאושרת אבל .. זה לא כמו פעם .. אני יודעת שזה נשמע מטומטם לקחת את זה כל כך ברצינות אבל .. אני מרגישה ככה .. אני פשוט לא סובלת איך שאני נראית !! אני מגעילה את עצמי !! רע לי עם עצמי, הלחץ אוכל אותי .. אני לא באה לבית ספר המון אבל לא בגלל כאב אלא בגלל לחץ מצטבר כאילו הכאב ראש הוא תוצאה של לחץ מצטבר .. אני נורא מבולבלת ופרנואידית. אני כל הזמן חושבת מה זה יגיד ומה ההוא יגיד. אני מקשרת מלמולים אליי .. קשה לי להסביר .. אבל רע לי נורא !! אני יודעת שאני נראית שמחה בדרך כלל אבל מבפנים, במקום שאף אחד לא רואה .. רע לי .. ואני לא יודעת איך להוציא את זה, לפתור את זה, אני בורחת מהרגשות שלי .. מעצמי .. אפילו עם רגשות אהבה קשה לי להתמודד !! אני לא מצליחה להתנתק מהעבר, מהרע .. זה רודף אותי .. אולי בצורה מסוימת אני מתחילה לחשוב על עצמי מה שהם, הבנים החארות האלו, חושבים עלי .. אולי קשה לי לקבל את זה שאני מדרדרת .. יותר נכון- לא כמו פעם. אני פחות מצליחה בלימודים, אני בריב עם הרבה אנשים, יורדים עלי מדי פעם, יותר רע לי, פחות הולך לי, אני נראית פחות טוב .. אני לא יודעת .. פעם הייתי מין ילדה מושלמת מוצלחת ומדהימה כזאת .. אבל אני לא .. כבר לא .. ראיתי קלטת של טיול שלי ושל המשפחה שלי באיטליה, פשוט ראו את השמחה שלי מקרינה החוצה !! ראו !! ואין לי את זה כבר .. אין לי את האושר הזה כבר .. את הכיף הזה .. ושוב אני אומרת, אני כן שמחה וכן מאושרת אבל פשוט .. לא כמו פעם .. אני חושבת יותר מדי על פעם .. על מה שהיה .. ואם לא אני חושבת על מה שיהיה ושואלת את עצמי שאלות של "אם" "אולי" ו-"למה" .. קשה לי עם זה כבר וכל מה שאני עושה- אני לא מצליחה לצאת מזה !! אני ל-א מצליחה !! ואם אני יוצאת .. אפילו קצת משתחררת מההרגשה .. זה חוזר אלי בצורה זו או אחרת אחרי כמה ימים, שעות, שניות ? .. שיר
שלך- אדוה