אוף...קשה

[eladspin]

אוף...קשה

היום זה היום העשירי שלי בלי עישון. עישנתי בערך קופסא וחצי ביום. ביומיים האחרונים ממש קשה לי. האמת שאין לי כל כך מה לשאול או להציע, אני כותב פה סתם כדי שיהיה לי למי להתבכיין...

 

[בוב השקט השני]

צרת רבים חצי נחמה!!!

אני מסיים שבוע הראשון ללא עישון אחרי 26 שנה ללא הפסקה, קופסא ליום. אז קדימה תתבכיין כי מנסיון זה עוזר... אגב, איך הפסקת?

 

[eladspin]

הסיפור שלי הוא קצת מוזר...

עישנתי במהלך השירות הצבאי ואחריו כ-9 שנים 2.5 קופסאות ביום. הפסקתי לעשן ל-9 שנים!!!חזרתי לפני שנתיים. כן, אני יודע שאני אידיוט. חשבתי שסיגריה אחת אחרי 9 שנים זה לא נורא. בכל מקרה. אני כבר שנתיים מעשן קופסא וחצי. איך הפסקתי? פשוט הפסקתי. אני סובל לאללה אבל כשאני מחליט משהו אני עומד בו. פשוט יש לי כוח סבל. בהצלחה.

 

[בוב השקט השני]

תשמע, תראה...

 

[בוב השקט השני]

המשך - ( ../images/Emo122.gif )

יש כאן בפורום לא מעט מקצוענים בתחום והם תמיד שמחים לעזור. אני יכול להגיד לך דבר אחד חשוב מאוד! אין! אבל אין דבר כזה - רק סיגריה אחת או אפילו רק שחטה אחת! לא חשוב כמה קשה (בכלל , למה קשה..) כל עוד אתה לא רוצה לעשן אל תיקח שום סיגריה או שחטה "רק בשביל להרגע"

 

[אורית רוזן]

לא חייבים לסבול כשמפסיקים...

חברים יקרים! ראשית אני רוצה לומר שאתם מדהימים אחד לשני, עוזרים קשובים ומחלקים, זה מקסים !!! שנית, אתם צריכים לזכור שהסבל היחיד בהפסקת עישון הוא התפיסה שאנחנו נהיה מסכנים אם נפסיק... לא שלא עולה המחשבה על סיגריה, ולא שאין חיבורים אסוציאטיבים שמזכירים לנו את הסיגריה, אבל הדבר החשוב לזכור, תמיד, ולא חשוב כמה רע לכם או טוב לכם בחיים, שתמיד החיים שלכם יותר טובים בלי הסיגריות, וכל גישה אחרת משרתת רק את האינטרס של חברות הסיגריות שרוצים ש"תיסבלו" כדי שתושיטו את היד לסיגריה הבאה שתוביל לזאת שאחריה ועוד אחת ועוד אחת... והסיוט מתחיל מהר מאוד אשמח לענות על כל שאלה

פורים שמח

 

[בוב השקט השני]

ברור לי שלא צריך לסבול!

הקלטת של אלן קאר מלווה אותי כבר חודשיים (באנגלית - פשוט תענוג) ואני חייב לומר שבעיני לא מדובר פה על עוד שיטה להפסקת עישון אלא אוסף אמיתות מוחלטות לגבי נושא העישון שאם מבינים אותן לעומקן אז מבינים שצריך להפסיק. האמת שהולך לי לא רע, אבל זה כל העיניין- אין משהו ש"צריך ללכת" ולמרות הכל, אני מתגעגע לסיגריה לעיתים וישנם משברים של DOOM AND GLOOM

 

[אורית רוזן]

גם כשעישנת היו doom &gloom ...

זה לא בהכרח קשור לעישון, ויחד עם זה לעתים חושבים על סיגריות, וזה בד"כ מה שגורם למעשנים לחשוב שהם מבואסים מלא לעשן, ומתגעגעים לסיגריה. הגעגוע בד"כ הוא למיתוסים שאנחנו מייחסים לעישון, אבל כשחושבים על העישון כמו שהוא באמת, מהר מאוד הגעגוע הופך לתחושת הקלה. ניפטרת ממועקה !!!

תישמח

המעשנים מקשים לעצמם מעצם זה שלא מפרגנים לעצמם על הצעד החכם שעשו !!! חג שמח

 

[בוב השקט השני]

אני מדבר על ה doom &gloom שבא בעיקבות

ההפסקה אלן קאר מזהיר ממנו - להימנע מתחושה של הקרבה, כאילו אני מוותר על משהו חשוב ואז מגיעה העצבות. היופי בדברים של אלן היא בפשטות - בכדי להפסיק לעשן כל מה שצריך זה להחליט באופן שלם שהסיגריה הבאה היא האחרונה בחיים ולישמוח על כל יום שעובר ועל כל רצון לעשן.

 

[אורית רוזן]

אלן קאר בהחלט מדבר על תחושת

ההקרבה שמעשנים שמפסיקים בשיטת כוח הרצון חשים. לשיטתו אתה לא מוותר על כלום, ולפיכך אין צורך להתבאס, אלא רק לשמוח. ונכון, זוהי החלטה שאתה לוקח, וככל שתתחבר לתחושת הרווח, תיפרד מתחושת ההקרבה שבהפסקה ותהיה מבסוט לכל החיים בכל פעם שתעלה המחשבה על עישון, זה יתחבר לך לרשימת ההישגים.

 

[geffen5]

לא ניראה לי מה שאת אומרת

אני אחרי אוכל מרגיש שאני רוצה סיגריה וכן יש איזשהי התמכרות

 

[אורית רוזן]

אנחנו לגמרי מסכימים

אתה פשוט מגדיר את זה אחרת, גם אני אומרת שההתמודדות היא עם האסוציאציות שמתחברות לנו לסיגריה. אחרי אוכל, עם קפה, עם אלכוהול, אחרי משימה כזו או אחרת, ובעוד מצבים כאלה ואחרים. ויחד עם זה, השאלה היא לא אם אתה רוצה סיגריה אחרי האוכל, אלא האם אתה רוצה לעשן כל יום כל היום, כי זאת של אחרי האוכל תוביל לכל אותן סיגריות שאתה ממש לא רוצה. ולכן, ברגע שאנחנו ממשיכים ואומרים לעצמנו שאנחנו רוצים את הדבר הזה, אנחנו מקשים על עצמנו. כי אנחנו גוזרים על עצמנו מלחמה, מלחמת התשה, שלא בהכרח היא הדרך היחידה להיפטר מהמועקה הזאת. לגבי ההתמכרות הפיזית, נכון היא קיימת, אבל היא החלק הקטן בסיפור, תעתועי המחשבה, הן הדבר שאותו צריך להבין, ובעזרת ההבנה להשתחרר. אשמח להמשיך ולשמוע...

 

[Mr RK]

אז איך אתה מתקדם?

 

[אורית רוזן]

יופי שאתה כותב!!!

מה גורם לך לומר שקשה? מה הביטוי של הקושי? אשמח לשמוע מה בדיוק מה עובר עליך, ואז אוכל לתת מענה מדוייק יותר

 

[geffen5]

בקשר לקושי

אני לא יודע אבל ברגע זה בא לי סיגריה ואני לא יודע איך להגיד לא

 

[אורית רוזן]

תגיד לעצמך

שזה שאתה מרגיש את התחושות, או מתחבר לך אסוציאטיבית, זה לא אומר שזה הרצון האמיתי שלך, ותפריד בין התחושות והמחשבות לרצון האמיתי שלך ! כמעשנים זה מאוד מתבלבל לנו, וכשאנחנו מפסיקים צריך לעשות את הסדר, שיקל על ההפסקה. תתחבר לתחושת הבחירה, שנעלמת כל עוד אנחנו תחת השפעת הסם. אחרי שמפסיקים אפשר וכדאי להחזיר אותה.

 

[Mr RK]

גם אני

התחלתי לעשן לפני למעלה משנה, ועליתי בכמות הסיגריות באופן משמעותי בחצי שנה האחרונה. ניסיתי להפסיק לעשן לתקופות קצרות וכל פעם התפטתי לחזור ולעשן (רק אחת, בשביל להזכר)... התחלתי בגיל מאוחר יחסית, 24 ואני מרגיש קצת מאוכזב מעצמי שנתתי לעצמי ליפול לפח הזה. אני מקנא בחברים שלי שפשוט חיים את החיים שלהם מבלי לחשוב בכלל על סיגריות כיוצאים לפאב או אחרי ארוחה מלאה (או בכל הזמנות לעשן). לא רק זה, אני חוקר בתחום הביולוגיה, ככה שהסקנות של סיגריות ידועות לי לחלוטין, וכך גם ההשלכות הנוראיות שלהן. בצורה מעוותת אני שואב נחמה כשאני רואה חבר במעבדה ליד שגם מעשן. אני אומר לעצמי, נו טוב, אני לפחות לא האידיוט היחידי (חצי נחמה נחמת טיפשים במקרה שלי). היום זרקתי את כל הטבק שלי (מעשן DRUM). חבילה שלמה שקניתי אתמול...