מה לעשות?
לרדת מרכבת שעלית עליה. זה לא באמת משנה איך שמעת את השיחה. מה שמשנה הוא שבעלך לא יכל להגיד לך את זה באופן ישיר. מה שאומר, שאת כנראה כל-כך אטומה לצרכיו, שאת בעצם לא מקשיבה ומנסה לבוא לקראתו, אלא רק לנוחיותך. לא היה מובן לי איך מגיל 15 את עושה מעשה של התנתקות מהמשפחה של בעלך. מחשבות וראייה של ילדה בת 15 הם שונות לגמרי עשור ושני עשורים אחרי כן. ובכל זאת, את עדיין במחשבה שמאותו גיל הם לא אוהבים אותך. אולי הם באמת לא אוהבים אותך אבל לא בגלל הסיבות של מה שחשבת מאז גיל 15, אלא כנראה בגלל שחלפו השנים, ולא ניסית להתקרב, להתפייס ולהיות חלק מהמשפחה, אלא התנשאת בעצם הריחוק שלקחת על עצמך. אולי כדאי שתפתחי שיחה כנה עם בעלך, מהם הרצונות שלו כרגע? האם הוא ירצה לפתוח פאב בעתיד? איך הוא יגיב במידה ותנסי להתקרב למשפחתו? מה השאיפות שלו לעתיד הזוגיות שלכם, לעתיד המשפחה? מה הוא היה רוצה לשנות במצב הנוכחי? תתחילי לברר מה באמת הוא רוצה, ונסי לבוא לקראתו לשם שינוי, גם אם זה בא על חשבון חלק מהנוחיות שלך.
