אוף לסופ"ש

[inbal287]

אוף לסופ"ש../images/Emo214.gif

תשרשרו לכאן את כל השטויות שלכם

. אגב, מחר אני נוסעת לאילת ואחזור ביום ראשון. אני סומכת עליכם שלא תעשו בלאגן ושתשמרו על הפורום. אוהבת המון

.

 

[danduuu]

תהני מתוקה../images/Emo23.gifותחזרי עם תמונות../images/Emo11.gif

 

[Yellow Alien]

תהני :]

 

[little WhiSper]

תהני מלאנים!! ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

 

[LucyMeow]

../images/Emo55.gif אוה בובה!! תהני מלא!!!

D:

~ אוההההההה... הראאאאאאאאאאאש.... הראש מאיים לירות בעצמו מרוב כאבים~

 

[corala]

../images/Emo103.gifהאנגאובר? ../images/Emo122.gif

אם כן,מזדהה. T_T

 

[LucyMeow]

../images/Emo55.gif כן. ;-;

 

[corala]

../images/Emo103.gif../images/Emo201.gif

וואו אני מקווה שהקיצור לסמיילי הזה הוא באמת נחמה, אחרת אני אצא מטומטמת.

 

[LucyMeow]

../images/Emo55.gif זה בדיוק מה שאני חושבת

תמיד כשאני שמה את הסמיילי הזה.

 

[corala]

../images/Emo103.gif../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif

 

[S u p e r S h e e p]

תיהני אהובתי../images/Emo25.gif. ../images/Emo163.gif

 

[DuLcE NeTa]

תיהני!!#@#$@^@$#^

 

[Elpar]

יאללה להזמין ת'חברה, איפה הבירות!

סתם חחח לא נעשה שטויות

תהני באילת!!!

 

[Elpar]

אה וגם... מתי המפגש פורום?

בטוח יש נכון? אז מתי יהיה ? ואיפה? לא הבנתי בדיוק :|

 

[under the rose]

גם אני תהיתי באיזה תאריך סגרנו בסוף

אם סגרנו בכלל..

 

[under the rose]

תהני מותק ../images/Emo23.gif

 

[HimXAndXHer]

היום הגעתי למסקנה שזה בסדר ליפול.

ואני יודעת שיום אחד אפרח בזרועות של מישהו. לבינתיים, אני רק מבקשת להתנפץ לחתכים חדשים מספיק בשביל שאוכל לחתוך את עצמי שוב. בינתיים, אני רק מבקשות אצבעות שבאמת ירצו לגעת בו (ושיגעו בעצמות הבריח שלי ויגידו שאני רזה מדי, למרות שכולם יודעים שאני שמנה). אני חושבת שזה בסדר שמותר לי לבכות. (פוסט שהיה בבלוג שנמחק): מרגיש לי קצת כמו סוף-של-התחלה. ניגודים. בוא נהפוך מכוניות ונרסס את השמות שלנו על חומות-בטון במרכז תל-אביב. אבל אל תשכח שהעיר לעולם לא הולכת לישון והעיניים שלה פתוחות-תמיד בשביל לראות אותנו נשברים. תן לי להכניס אותך לבקבוק זכוכית ולפקוק אותך לנצח. תן לי להיות שלך, בשביל שתוכל להיות שלי. תן לי להיות. לא תכננתי שום-דבר ולא רציתי שום-דבר. הולכת לסיגריה ופוגשת אותך. קצת כמו בחלומות הטובים ההם. ועכשיו יש לי עגיל ארוך-מדי (שאימא רואה ומעוותת את הפרצוף בסלידה, אבל לא פוצה את פיה) וזיכרונות חדשים להתמרמר עליהם. אני עונדת שתי טבעות כסופות וחלקות כי אנחנו כמעט-נשואים. לפעמים אני יושבת על נדנדות בגן-השעשועים וחושבת שזה כמו 'נשמות תאומות' או 'חצאים משלימים', רק שאנחנו לא ממש אפשריים בעולם הזה. לא בדיוק אהבה בלתי-אפשרית, לא ממש אמיתיים. אסור לנו להתקיים בעולם בו המילים לא מגיעות אל הלב. אסור לי להתקיים בעולם בו אין לי אותך ואסור לך להתקיים בעולם בו אתה לא גר בתל-אביב. הפעם, היה זה תורי לבכות. ואמרת שלא שכחת אותי. מה אתה מנסה להשיג? מתכווצת בכיסא ולא רוצה לצאת מן הבית. גומרת חבילות סיגריות מהר מדי וחושבת על הפסיכולוגית, שבטח תשמח בשבילי אבל פיה יתהדק ברגש שלא ברור לי. הלוואי והייתי מצליחה להבין אנשים אחרים, אבל מצד שני, אולי זה טוב שאני לא מבינה את המוח האנושי, כי אם הייתי מבינה כבר הייתי יודעת איך לצאת מן כל הבעיות שלי ובאיזשהו מקום מעוות אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי כבנאדם שלם ולא-אבוד. אבל אולי אני לא אבודה- רק תועה. משוטטת בדרכים מטושטשות ומחכה שאיזה גבר יבוא להציל אותי. קלישאתי, אולי, אבל נכון. עצוב אבל נכון. פתטי אבל נכון. אני רוצה לגדול בשביל שאוכל לקרוא לעצמי אישה עצמאית. אני רוצה להתפתח בשביל שכולם ישימו לב אליי. זו עם השומנים, זו שמקיאה. או שהקיאה. תלוי איפה אני רואה את עצמי. בבסיסו של דבר, אני מבינה שלמרות שהתגעגעתי אלייך ושאהבתי (ואולי עדיין אוהבת. מאיפה לי?) אותך וש...ערגתי אלייך, לא הייתי צריכה אותך באופן נואש. אני רואה אותך ומנשקת אותך ולא מצליחה לחשוב מחשבה ברורה אחת אבל באיזשהו מקום, כשאני חוזרת הביתה ומרגישה ריקה-חלולה-אטומה, זה בסדר שאין לי דמעות. מאוחר יותר, כשאימא עוזבת אותי לנפשי ואני מחליפה בגדים ומתכרבלת עם שחורי מתחת לפוך, הכרית נרטבת. אבל אני לא בוכה עלייך. בגללך, אבל לא עלייך. אז אל תגסוס בשבילי, אוקי? אתה שואל אותי אם אני עדיין צריכה שיצילו אותי. אני אומרת ש-"לא ממש. כולם מנסים לעזור לי וממשיכים לומר שרק אני יכולה להציל את עצמי אבל כשאני חושבת על זה, מתי ביקשתי עזרה ומתי אמרתי שאני צריכה להינצל?" אתה לוטש את מבטך בקרקע ואומר ש-"הלוואי ויכולתי להסביר לך כמה שאני רוצה לעזור לך- למרות שאת לא רוצה את העזרה שלי." אני שותקת, אבל שנינו יודעים שאתה לא יכול לעשות שום-דבר חוץ מלנשק אותי ולהביא לי מזכרות. כי אתה מפחד שאשכח אותך. וכי אתה רוצה שתמיד תישאר עליי, באיזשהו מובן מטפורי. וכי "תודי שהצמיד עזר לך לא לשכוח." והמחשבה שהייתה תקופה שלא ענדתי אותו בכלל לוחצת לי על הגרון ואני משתנקת. קצת כמו להקיא דם. אולי אני צריכה להפסיק לחשוב על תקופות רעות כל כך. אולי, לשם שינוי, תשמחי איתי?

 

[corala]

../images/Emo103.gifממ.

כשאני קוראת משהו של מישהו אחר, צריך הרבה בשביל לתפוס את תשומת ליבי. כשהטקסט חוזר על עצמו קשה לי שלא לפזול לכיוון סוף הדף, לרפרף במהירות ולנסות להגיע לנקודה כלשהי שמעניינת אותי. כן, זה מאוד מטומטם, אני יודעת, אבל קשה לי להכריח את עצמי לשבת ולבלוע כל מילה, תחושת חוסר אונים כזאת, תסכול. בקטע שכתבת,קראתי כל מילה ומילה, והפתעתי אפילו את עצמי. אני לא אבקר אותך/אחמיא לך, זה לא סיפור. אבל זה היה אמיתי. וזה אולי אחד הדברים הטובים יותר שאפשר לומר. אמיתי. הלן, דברי איתי אם צריך מישהו לפרוק עליו.

אני לא יכולה לעזור לך, אבל אני יכולה ליפול ביחד איתך.

 

[HimXAndXHer]

אני לא רוצה שתפלי איתי,

אני לא רוצה לראות אנשים שאני אוהבת נשברים. תודה רבה מותק, והלוואי שיכולתי לדבר עם מישהו כשאני צריכה. לא נורא. (אני אוהבת אותך וממש מעריכה את התגובה הזו,

.)

 

[פונצית גירל האמיתית]

הלן שלי../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

עצוב לי לראות אותך ככה, את יודעת שאני פה אם את רוצה לדבר איתי, כן?

אוהבת אותך המון המון ומקווה שתרגישי טוב בקרוב

מותר לך לבכות יקירתי, הכי טוב זה לתת להכול לצאת החוצה. כשנלחמים בדמעות זה רק כואב יותר אחר כך. מה שכתבת יפה כל כך, מצמרר באמיתיות שלו. אוף, אני רק רוצה לראות אותך מאושרת כבר יום אחד. באמת שאני אוהבת אותך בייב