אוף לכיפור

hemi32

New member
הפעם הראשונה שלי ...

אוח .. חבל"ז לכם על הזמן , איזה סענוג רצוף , חושני , ומזיל ריר זה , פשוט לפתוח ת'מקרר , להוציא את הגבינה הצהובה שהוכנה מבעוד יום , לכבוד היום , לקחת מספריים , לגזור בעדינות סביב סביב את הניילון , להוציא את הפרוסה הפרוסה , ואם בכל השנה אני לא מקפיד שתצא שלמה , הפעם הייתה הקפדה יתירה , שתצא מרובעת בלי שום פגם , את המובחר שבנקניקי הסלאמי לצרף לו , והנה לי נקניקייה מטורפת בגודלה , עטופה בגבינה חלקה , צהבהבה , בלונדינית משהו , נראה ששניהם נהנים מהמצב .. האורגייה לא הושלמה , עד שלא זריתי מעליהם טיפות קטשופ וקצת חרדל , לזירוז התהליך , ולטיפת איפור , תוך כדי אמירת תודה למאפיית 'ברמן' ובקשת סליחה ממר 'ברמן' ז"ל על שבזכותו אני אוכל היום , הוצאתי את החלה המתוקה , עגלגלה , מבריקה , וריחה נהדר , בול במרכזה , חרצתי חריץ , ונעצתי לתוכה את הזוג המעורטל הנ"ל .. עכשיו היה המראה משובב לב , השילוב המושלם , זה התחיל בליקוקים קלילים מפה ומשם , מלווה בצלילי הרקע של תחנת FTV .. ונגמר בהנאה מטריפת חושים ..
 

hemi32

New member
משהו מגעיל..אבל קורע מצחוק...

אומנם זה קצת מגעיל אבל תודו שהאמת קורעת מצחוק ( : המדריך למחרבן המתחיל: שרביט - אותו מקל שניצב (או אמור להיות ניצב) ליד האסלה עם שערות בקצה, שבמקרה שהמחרבן לא יודע לקלוע, או למקרה שהמחרבן נקלע למצב חירום חרבוני החרבון הנקי - אתה מחרבן, אתה רואה את הקקי באסלה, אבל אתה לא רואה אותו על הנייר טואלט. זה החרבון הכי מוצלח וברמת העיקרון מי שהצליח להגיע לרמה של חרבון נקי הוא בנאדם עם הרבה פחות דאגות בחיים . החרבון הרטוב - אתה מנקה את התחת חמישים פעם ועדיין מרגיש שנשאר שמה קצת גועל. בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך דוחף גליל שלם של נייר טואלט בין התחת לתחתונים בשביל לא ללכלך אותם, וכל מי שרואה אותך ככה חושב שיש לך מקרה ממש גרוע של טחורים . חרבון של גל שני - אתה מסיים לחרבן, מנגב/מורח, קם ומרים את התחתונים עד הברכיים, ובדיוק באותו הרגע אתה מבין שלא סיימת את העבודה ויש עוד קקי בדרך . חרבון רפאים - אתה מרגיש את הקקי יוצא, רואה עדויות ברורות שלו על הנייר טואלט, אבל אין שום זכר לקקי באסלה. החרבון הזה מאד לא מפרגן , ולרוב אתה יוצר בהרגשה של ריקנות מהשירותים . חרבון שדופק את השכל - ידוע גם בשמו הנוסף "חרבן עד שיתפוצץ לך ווריד". במקרה הזה הקקי לא משתף פעולה ואתה צריך "לעזור" לו לצאת החוצה, כשבדרך הפנים שלך נעשות כחולות וסגולות. החרבון הזה מסוכן מאד מפני שהוא חושף אותך לסיכון גבוהה מאד לחטוף שבץ . חרבון של תירס - אין צורך לפרט יותר. מי שלא יודע על מה מדובר , שיאכל הרבה תירס ויראה מה יוצא החוצה . חרבון אקסטרה לארג' - אתה מסיים לחרבן, ואתה נדהם כל כך מהגודל העצום של הקקי שאתה מפחד להוריד כזה דבר לאסלה, ומוצא את עצמך לוקח את השרביט (עיין ערך "שרביט") ושובר את הקונסטרוקציה הזאת למספר חלקים קטנים לפני שאתה מוריד את המים . הלוואי והיה לי חרבון - יש לך קקי, אתה מתיישב על האסלה, אבל כל מה שאתה מצליח לעשות זה לשבת שמה על האסלה, להתכווץ ולהפליץ, אבל שום קקי לא יוצא. בסוף החרבון עולה מולך השאלה הנתחית - לא חרבנתי שום דבר , אבל הפלצתי, אז לנגב את התחת או לא? והאם בכלל צריך להוריד את המים במצב כזה ? חרבון של לחיים רטובות - ידוע גם בכינויו "החרבון המהיר מידי". זה סוג החרבון שיוצא כל כך מהר מהטוסיק, שמצליח לשלוח למעלה גלים של מים מהאסלה לעבר התחת החשוף שלך. החרבון הזה לא מומלץ בכלל בזמן החורף, כי אז המים האלה ממש קרים, והתחת עלול להתכווץ מפני המים הקרים ולחתוך את הקקי באמצע. לא מומלץ בכלל ! חרבון רטוב - ספריי צהוב-חום יוצא ומרסס פחות או יותר כל דבר שנמצא במשולש ההרג שמתחת לרקטום שלך. אין לך שום צורה לכוון ולרוב אתה מוצא את עצמך מנקה די הרבה אחרי כזה חרבון, אבל הבעיה האמיתית הטמונה בחרבון כזה היא העובדה שהוא יוצא עם לא מעט צריבה באזור פי הטבעת . חרבון של צומי - חרבון שהוא כל כך מעניין בצורה , בצבע, במרקם ובטעם שלו, שאתה חייב לקרוא למישהו שיבוא לראות לפני שאתה מוריד את המים. יש כאלו שאפילו מגדילים לעשות ומצלמים את זה בשביל להראות לדורות הבאים . חרבון שמעלה את המורל - לרוב מגיע אחרי תקופת עצירות ארוכה. אתה יוצא מחרבון כזה עם שיר בלב, בטוח שאין אף אחד בעולם שיכול לבאס אותך כרגע . במקרים שאתה סובל מעצירות, חרבון כזה יחזיר אותך להיות ה"אני" הקודם שלך . החרבון הרגיל - חרבון שקורה כבר על בסיס קבוע, באותו המקום, ובאותה השעה. לרוב מלווה בעיתון. במקרים מסוימים, ששני בני אדם ויותר מפתחים הרגל כזה ביחד, נוצרות קבוצות חרבון. אדם אחד קובע שהוא הולך לחרבן , ומיד אנשים אחרים מהאזור באים ומבצעים את הטקס יחד איתו, ותוך כדי כמובן ישנן שיחות של חרבון על אירועי היום . חרבון של שואה גרעינית - תוך כדי זה שהקקי יוצא אתה כבר קולט את הריח ומיד משתדל לסיים את כל העסק כמה שיותר מהר ולצאת. כל בנאדם שיכנס לשירותים אחריך בשבע שעות הקרובות לא יצא מהם. אתה כמובן לא מספר לאף אחד, וצוחק כל פעם שאתה רואה מישהו נכנס לשירותים אחריך ואחרי מספר שניות יוצא תוך כדי שהוא נאבק על נשימתו . חרבון ווקלי - במצבים מסוימים, הקקי לא מוכן לצאת החוצה בלי עזרה ווקלית של אנחות וגניחות, ולבסוף אפילו תהיה קריאת "הידד" כשהוא יצא . החרבון הצף - לא יעזור כמה פעמים תוריד את המים, תדחוף אותו פנימה עם השרביט, תדבר אליו, בסופו של דבר הוא יצוף למעלה . אין ברירה אלא לקחת שקית ניילון ולהעיף אותו מהאסלה . חרבון חשאי - אף אחד לא היה בשירותים, אבל יש שם קקי, ואף אחד לא מוכן לקחת על עצמו את האחריות . חרבון של מחבואים - רגע אחד אתה רואה אותו, וברגע השני, הוא שוב בפנים. מצריך הרבה מאד סבלנות ויכולת אדירה של שרירי תחת . חרבון של בחזרה לשורשים - יש לו הרבה מאד וואריאציות, אבל הוא תמיד יהיה באמצע איזה יער או מאחורה מכונית שעצרה בשולי הדרך בשביל שאף אחד לא יראה אותך מחרבן . חרבון של אנרג'ייזר - הוא ממשיך וממשיך וממשיך וממשיך ... חרבון בלי הקדמה - הקקי נותן לך בערך עשר שניות של אזהרה לפני שהוא יוצא, ואתה בפוקס מצליח להוריד את המכנסיים לפני שהקקי תופס יוזמה ויוצא בעצמו . חרבון שהוא לידה - הקקי כל כך חזק וגדול, שאתה נשבע שזה כבר יוצר מהצדדים, או שאתה יולד מהתחת . חרבון של משחת שיניים - יוצא כמו משחת שיניים, ופשוט לא מפסיק לצאת . יש לך שתי אפשרויות - 1) להוריד את המים ולתת לזה להמשיך לצאת, 2) לתת לערימת הקקי לעלות ובסופו של דבר להגיע אליך . חרבון של בנאדם שלא לועס כמו שצריך - אם אתה מסתכל על הקקי שלך ורואה שאריות מהביסלי גריל שאכלת אתמול, אל תתפלא עם כשהקקי הזה יצא הוא פצע לך אנושות את הרקטום . חרבון שעיר - אתה מסיים לחרבן, ופשוט מרגיש שמשהו נתפס לך בשערות התחת. לרוב הפיתרון הכי קלאסי יהיה לנער טיפה את הטוסיק ולתת לזה ליפול, אבל במקרים שזה לא עובד, אין ברירה, ונאלצים לקחת כמויות מסחריות של נייר טואלט ולהתחיל למרוח . ותודה לדוא"ל שלי שמחרבן לי כאלה הודעות ...
 

admor

New member
באמת שאני לא מבין לחרבן את הפורום

עם הודעות כאלה? הודעה זאת תשורשר לאלתר לא חבל דווקא ההודעה הראשונה שלך היתה לעניין.
 

hemi32

New member
דבק בנו כמו דיבוק , הכבדות ...

זה אחד הדברים שדופקים לא מעט 'יוצאים בשאלה' בדרך לחיים משוחררים, כיפיים, ומלאי שמחה, המבט הביקורתי הזה שמלווה אותנו מהיום בו נולדנו, ועד ליום בו החלטנו שהכל זבל, לא מרפה מאיתנו, אנחנו יודעים לראות רק את הצד ההנאתי המוצהר והגלוי, אך לא אתת הדברים הדקים שעושים את ההבדל, כי החופש שיש אצל הציבור החילוני, מתחיל בכך שמגיל אפס הוא זורם, הוא משוחרר, הוא פורש כנפיים, הוא יודע להינות מהכל, הוא חונך להינות, הוא יודע שזה כל מה שיש, והכל בכל רק תכלית לעניין הזה, כי מה יש לנו מעבר לרגע הזה, להינות או למות, זה מה שיש, והחיים כמות שהם, מגעילים, דוחים, או שמחים ויפים, המטרה הסופית היא להינות, אז אם כשהוא פוגש בחורה הוא מבקר אותה ואת עצמו, וכשהוא יושב באוניברסיטה הוא מבקר את עצמו, וכל חייו סובבים סביב ביקורת ורחמים אישיים, והוא משליך מעברו ומהשיחות עם המשגיח, וההורים, והמגש"ים, וכל שאר החברים, על חייו היום, אז חייו אינם חיים, כי במקום לעוף ולהסתכל על הכל מלמעלה, הוא פשוט נשאר עם משקפי הפלסטיק, דוחף אותם באצבע גרדא, אל תוך אפו, ומבקר במין חזונישניקיות מלומדת, כאומר , ובדיחה זו מה היא עושה כאן ?? כי כעת אני דווקא עם עם עוד 8 זוגות משכילים וחילוניים למהדרין מן המהדרין , ובין קינוח לפיצוח , מישהו הביא את הדוא"ל הזה וכולנו התגלגלנו מצחוק, עד כאב .. אז ? כאן בפורום זה מחרבן אותו , אוי סורי , באמת יפה שבייפיופיי הנפש .. תנסה בבקשה להעלות את זה בפורום חילוני למהדרין , ותחכה לתגובות .. תהנה .
 
עשית קידוש?

היכן מופיעה ברכת הדרך אחר המזון? איני מצליח למוצאה במחזמר
 
חמוד + הערה בונה

מדי הרבה פסיקים , ואת הפסיקים אתה שם אחרי רווח , כמו בשורה הזאת , ובקטע כולו . אבל פסיקים, צריך לשים בצמוד וללא לחיצה מיותרת על מקש הרווח, כמו בשורה הזאת. ולפני ו' החיבור , או ממש באמצע משפט , אין שמין פסיקים . כנ"ל , לעניין 3 נקודות ... אין צורך לשים רווח מיותר , בין עדר לעדר .. כזה ... אלא כזה... מצד שני , זה מאד מייחד את הכתיבה שלך , אז אולי תשאיר את זה ככה . זה עושה הרגשה , של התלהבות . והדגשה חזקה יותר , של מושא הקטע . כנ"ל , לעניין סימני הקריאה ! הם רבים מספור !!! כמו החטאים שלנו , לפני יום כיפור ! יותר עדיף , שיהיו כמו החטאים לאחר יום כיפור . כוונת ההערה הינה בונה בתכלית ! חוצמזה אתה מתבטא יפה , חבל שזה יהרוס ! שלך באהבה ! מישו אחד 2 , השני . וגם הראשון !
 
להלן הקטע משוכתב:

אוח.. חבל"ז לכם על הזמן איזה סענוג רצוף חושני ומזיל ריר זה, פשוט לפתוח ת'מקרר להוציא את הגבינה הצהובה שהוכנה מבעוד יום לכבוד היום, לקחת מספריים לגזור בעדינות סביב סביב את הניילון ולהוציא את הפרוסה הפרוסה. אם בכל השנה אני לא מקפיד שתצא שלמה, הפעם הייתה הקפדה יתירה שתצא מרובעת בלי שום פגם. את המובחר שבנקניקי הסלאמי לצרף לו והנה לי נקניקייה מטורפת בגודלה, עטופה בגבינה חלקה צהבהבה בלונדינית משהו. נראה ששניהם נהנים מהמצב.. האורגייה לא הושלמה, עד שלא זריתי מעליהם טיפות קטשופ וקצת חרדל לזירוז התהליך ולטיפת איפור, תוך כדי אמירת תודה למאפיית 'ברמן' ובקשת סליחה ממר 'ברמן' ז"ל על שבזכותו אני אוכל היום, הוצאתי את החלה המתוקה, עגלגלה, מבריקה וריחה נהדר. בול במרכזה חרצתי חריץ ונעצתי לתוכה את הזוג המעורטל הנ"ל.. עכשיו היה המראה משובב לב, השילוב המושלם. זה התחיל בליקוקים קלילים מפה ומשם, מלווה בצלילי הרקע של תחנת FTV ונגמר בהנאה מטריפת חושים..
 
מותר לאכול לפני הקידוש?

היכן נמצא הקידוש במחזמר? והאם צריך להזכיר זמן בקידוש? ומה עם יעלה ויבא קריח לפני המלך יהוה?
 

פנדיאני

New member
ידוע הסיפור

על אותו "גדול בישראל" שהלך במהלך תפילות יום הכיפורים לאכול בבית. כששב לבית הכנסת שאל אותו אביו האם קידש? הינוקא השיב בשלילה. לשאלת אביו השיב: שכיון שהוא מתחת גיל י"ג הרי שכל המצוות שהוא מקיים זה רק מדין חינוך. יוצא איפוא שביום הכיפורים אין טעם לקדש מדין חינוך, כי לכשיגדל יצום ביום הכיפורים ולא יצטרך לקדש באותו היום.
 
עוד שעה למניאק

נותרה בקושי שעה בלבד לבלבל את המוח ליהוה! וע``כ ``דרשו יהוה בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב`` מסתבר שהמסכן חרש, והבטריות של מכשיר השמיעה שלו מספיקות ל10 בשנה בלבד. אפשר להמשיך לבלבל לו את המוח, אך כל הבקשות תתקבלנה עם פרוש השנה הבאה בר``ה כדאי לנצל!
 
למעלה