אוף . יש לי יסורי מצפון
שלום רב,
רבתי עם הילדה האמצעית ויש לי הצפה של יסורי מצפון.
לילדה שלושה חודשים רשיון, שבוע שעבר נסענו יחד באוטו והיא נכנסה בקיר.
לכולנו שלום האוטו לא משהו..... תיקון יקר.
הילדה לקחה אחראיות ולא מוכנה שאני אשלם היא רוצה לשלם בעצמה את התיקון.
כל פעם שמדברים על התאונה היא בוכה ואומרת שהיא מאוכזבת מעצמה ולא מוכנה לדבר על זה.
היום נסענו לים הילדים והחברים שלהם והיא רצתה לנהוג בחזור ואני שכחתי להביא את הרשיון שלה אז היא עשתה סרט וסרבה לצאת מהאוטו עד שהיא תרגע.
בסוף נאלצנו להתקשר אליה ולבקש שתצא מהאוטו.
בחזור נסענו בשני רכבים ואני נהגתי ברכב והיא ברכב (עם מלווה) אני נסעתי לפניה והיא נהגה מאוד לאט ואני באיזה שהוא שלב עצרתי בצד והמתנתי עד שהיא תתקרב אלי..... כשחזרנו הביתה היא מאוד נעלבה ממני כי אני לא סומכת עליה לטענתה.
כמובן שהתפתחה שיחה שבמהלכה הסברתי לה שהיא עדיין לא יכולה לקחת רכב ולנהוג לבד כי אני עדיין לא מרגישה שאני סומכת מספיק על הנהיגה שלה.. .. ושוב סרט ובכי,,,,,,
היא שלחה מסרון שהיא רוצה לדעת מתי יהיה לי זמן שנסע יחד והיא תתאמן כי אני לומדת כרגע ואין לי הרבה זמן פנוי.
הכל תוך כדי בכי והרבה אמוציה וכאן אני כבר התפוצצתי.... מודה מודה מודה שהייתי כבר באפס סבלנות.
כעסתי מאוד ואמרתי לה שהסרטים וההסטריות שהיא עושה לא מוסיפים לה כבוד והדר ולא עושים אותה ליותר מכובדת.
שההסטריה שלה לא תגרום לי כרגע לתת לה רכב ושהיא תמתין בסבלנות כמה זמן שידרש.
היא בכתה שאני לא מבינה אותה.
ואני כעסתי על כך שכל יום היא מגיעה למצב שהיא צועקת על שטויות, בוכה והולכת לחדר ואין לי יותר כח להכיל אותה.
בערב כשהיא עדיין בכתה בחדר קראתי לה למרפסת ושברתי כוס על הרצפה ואמרתי לה שהכוס משולה לרכב.... הינה אף אחד לא נפגע, זה רק כוס.... אם הייתי מעליבה משהו או אם הייתי פוגעת פיזית במשהו זה היה כואב לי אבל זה רק כוס שאני מאוד אוהבת ואף אחד לא נפגע מכך שהיא נשברה... אפשר לקנות חדש.
שוב בכי, שוב הסטריה היא מאוד נעלבה ממה שאמרתי.
הסברתי לה שעדיף שהיא תבכה עכשיו מאשר שאני אבכה כל החיים.
אני יודעת שאנו עוברים תקופה קשה(האחות הגדולה בדכאון וזה משפיע על כולם בבית) , היא ילדה טובה אך עושה דרמות חסרות פרופורציה מכל דבר... כנראה שאין לי סבלנות כרגע.
יש לי יסורי מצפון איומים על הדברים שאמרתי לה אבל אני באמת רוצה שהדרמות הנוראיות שלה יפסקו..
כרגע היא לא רוצה לדבר. היא בוכה בחדר כבר שעתיים ואני עם ים של יסורי מצפון, אולי הגזמתי?
אני לא אתן לה כרגע רכב לבד!! ואני מרגישה שמעבר לאכזבה שלה מעצמה (שוב היא מגזימה מידי) היא גם עושה מניפולציות כדי שאתן לה רכב.
עדיין יש לי יסורי מצפון.
אשמח לשמוע דעתכם.
סליחה על האורך....
תות
שלום רב,
רבתי עם הילדה האמצעית ויש לי הצפה של יסורי מצפון.
לילדה שלושה חודשים רשיון, שבוע שעבר נסענו יחד באוטו והיא נכנסה בקיר.
לכולנו שלום האוטו לא משהו..... תיקון יקר.
הילדה לקחה אחראיות ולא מוכנה שאני אשלם היא רוצה לשלם בעצמה את התיקון.
כל פעם שמדברים על התאונה היא בוכה ואומרת שהיא מאוכזבת מעצמה ולא מוכנה לדבר על זה.
היום נסענו לים הילדים והחברים שלהם והיא רצתה לנהוג בחזור ואני שכחתי להביא את הרשיון שלה אז היא עשתה סרט וסרבה לצאת מהאוטו עד שהיא תרגע.
בסוף נאלצנו להתקשר אליה ולבקש שתצא מהאוטו.
בחזור נסענו בשני רכבים ואני נהגתי ברכב והיא ברכב (עם מלווה) אני נסעתי לפניה והיא נהגה מאוד לאט ואני באיזה שהוא שלב עצרתי בצד והמתנתי עד שהיא תתקרב אלי..... כשחזרנו הביתה היא מאוד נעלבה ממני כי אני לא סומכת עליה לטענתה.
כמובן שהתפתחה שיחה שבמהלכה הסברתי לה שהיא עדיין לא יכולה לקחת רכב ולנהוג לבד כי אני עדיין לא מרגישה שאני סומכת מספיק על הנהיגה שלה.. .. ושוב סרט ובכי,,,,,,
היא שלחה מסרון שהיא רוצה לדעת מתי יהיה לי זמן שנסע יחד והיא תתאמן כי אני לומדת כרגע ואין לי הרבה זמן פנוי.
הכל תוך כדי בכי והרבה אמוציה וכאן אני כבר התפוצצתי.... מודה מודה מודה שהייתי כבר באפס סבלנות.
כעסתי מאוד ואמרתי לה שהסרטים וההסטריות שהיא עושה לא מוסיפים לה כבוד והדר ולא עושים אותה ליותר מכובדת.
שההסטריה שלה לא תגרום לי כרגע לתת לה רכב ושהיא תמתין בסבלנות כמה זמן שידרש.
היא בכתה שאני לא מבינה אותה.
ואני כעסתי על כך שכל יום היא מגיעה למצב שהיא צועקת על שטויות, בוכה והולכת לחדר ואין לי יותר כח להכיל אותה.
בערב כשהיא עדיין בכתה בחדר קראתי לה למרפסת ושברתי כוס על הרצפה ואמרתי לה שהכוס משולה לרכב.... הינה אף אחד לא נפגע, זה רק כוס.... אם הייתי מעליבה משהו או אם הייתי פוגעת פיזית במשהו זה היה כואב לי אבל זה רק כוס שאני מאוד אוהבת ואף אחד לא נפגע מכך שהיא נשברה... אפשר לקנות חדש.
שוב בכי, שוב הסטריה היא מאוד נעלבה ממה שאמרתי.
הסברתי לה שעדיף שהיא תבכה עכשיו מאשר שאני אבכה כל החיים.
אני יודעת שאנו עוברים תקופה קשה(האחות הגדולה בדכאון וזה משפיע על כולם בבית) , היא ילדה טובה אך עושה דרמות חסרות פרופורציה מכל דבר... כנראה שאין לי סבלנות כרגע.
יש לי יסורי מצפון איומים על הדברים שאמרתי לה אבל אני באמת רוצה שהדרמות הנוראיות שלה יפסקו..
כרגע היא לא רוצה לדבר. היא בוכה בחדר כבר שעתיים ואני עם ים של יסורי מצפון, אולי הגזמתי?
אני לא אתן לה כרגע רכב לבד!! ואני מרגישה שמעבר לאכזבה שלה מעצמה (שוב היא מגזימה מידי) היא גם עושה מניפולציות כדי שאתן לה רכב.
עדיין יש לי יסורי מצפון.
אשמח לשמוע דעתכם.
סליחה על האורך....
תות
תודה