אוף זה פשוט מייאש

Silvi k

New member
אוף זה פשוט מייאש

אני יודעת שאף פעם לא כתבתי כאן כי אני מנסה להדחיק - להבליג - בשביל להסתדר איתם (ואני בעצם כן מסתדרת איתם וכביכול הכל מעולה - והם אפילו אוהבים אותי). אבל אני פשוט לא יכולה לסבול אותם בבטן עמוק. היום יום האישה הבינלאומי - ובן זוגי התקשר בבוקר לאימא שלו ולא איחל לה חג שמח כי שכח, ורק בצהרים הוא איחל לה חג שמח. אז היא עשתה פרצוף בטלפון - וכשהוא שאל את אבא שלו מה קרה - אז הוא אמר שהאמא נעלבה שהוא לא אמר לה בבוקר את הברכה. טוב אז במקום לשון צהרים - בשביל שתרגע הוא קנה פרחים ונסע לתת לה. והיא במקום לשמוח אמרה לו שלכל דבר יש עת וזמן ועכשיו זה לא שווה. אז הם רבו היא פשוט סתומה. היא כעסה שהוא לא בא על הבוקר לתת לה פרחים. אתם קולטים? אני כלכך מנסה - אבל אני פשוט שונאת אותה לפעמים. אוף אוף אוף
 

עציון

New member
כן. אנחנו קולטים את זה.

נו, על מה רבים? כן פרחים לא פרחים. יום האשה הבינלאומית לא נועד למריבות, כמדומני....
 

Silvi k

New member
אני יודעת

זה מה שמטופש היא מכל דבר קטן עושה סצנות גדולות. מה זה משנה אם התקשר בבוקר או בצהרים (וב12 - לא שבסוף היום או משהו כזה) ןהוא עוד נסע להביא לה פרחים - גם זה לא מספיק. היא חושבת שהיא אישתו ולא אימא שלו. כאילו שאין לו חיים משלו - למה להציק ולריב על כל שטות?
 
סילבי, עוד יהיו הרבה "אופים"../images/Emo5.gif

כל עוד שהיא "מתחשבנת" עם בנה תני לזה לעבור ואל תתערבי. כשהיא תנסה לרמוז לך שאולי את ה"בעיה" והגורם למחלת השכחה אצל בנה אל תהססי ותעני לה הישר בפנים. חמות פולניה (מהסוג הנעלב ומהסוג שיושב בחושך מהעלבות) צריך "לחנך" בתשובות מוחצות והולמות עד שהן נאלמות דום. גם אני הרגשתי פעם כך עד שאזרתי אומץ ו"פתחתי" עליה כזו גו'רא שאני לא מאמינה שהיא מסוגלת לחזור על כך אי פעם.
 

Silvi k

New member
אני פשוט בדרך כלל שותקת איתה

לא מסכימה ולא מסרבת. ואחרי זה שולחת את בן זוגי אליה. מה שיצא שהיא ממש אוהבת אותי (לפעמים בן זוגי אומר שיותר מאשר אותו) אבל ההתנהגות שלה פשוט מעצבנת לפעמים. ואני שונאת עימותים.
 
למעלה