אוף........התלבטות.
ום לכם.
הייתי בזוגיות מס' שנים [זוגיות שניה]ללא מגורים משותפים.אבל סופי שבוע יחד ומס פגישות באמצע השבוע בעיקר יציאה לריקודים יחד.
תיאטרון ,מועדון ,טיול וכו'.מרגישה את עצמי פורחת בשניים.
הבעיה העיקרית בקשר היא הבדלי השקפות בינינו לגבי זוגיות.
הוא חושב שאפשר להיפגש רק בסופי שבוע ובשאר השבוע כל אחד חופשי לצאת לרקוד למשל .לא צריך קשר טלפוני יום יום וכו'.
אני כמובן חושבת אחרת ממנו.
בגלל חילוקי הדיעות האלה נפרדנו מס' פעמים ואחכ' חזרנו.
עכשיו אנחנו לא ביחד.כמובן שדי כואב וקשה לי.אבל משתדלת לחזק את עצמי יום יום.
גם היציאה לריקודים ולהתמודד עם השאלה :איפה בן הזוג" " מה קרה" וכו' מוסיפה קושי.
הפרידה האחרונה קרתה בפתאומיות ממש לא צפויה.כי התרגזתי שהוא הלך לרקוד פעמיים .תגובתי הרגיזה אותו.הוא אמר שזה לא עושה לו טוב.ואני אמרתי שגם לי זה לא עושה טוב ומוטב שניפרד.כי אותה בעיה חוזרת על עצמה.
עברו 3 שבועות....נפגשנו היום בכדי לשוחח [כי הפרידה נעשתה בצורה אימפולסיבית ]הוא אמר:"לא רבנו" "לא פגעתי בך" ."לא הלכתי עם אף אישה בתקופה שאני איתך".
"אני אוהב אותך בדרכי שלי" .תחשבי על השבתות שאנחנו עושים יחד ההקשבה ההדדית הבילויים."אז יצאתי לרקוד.מה קרה?"
אני כמובן אוהבת אותו וקשורה אליו......ועדיין מתלבטת.
איך אני מצטיירת בעיני ילדיי" איך מתגברים על הקינאה? שיקולי הכדאיות בקשר מול הרגשת הלבד וכו'.
בסביבתי הקרובה לא מנסים לייעץ[למרות שיודעת שדעתם זהה לשלי]
זהו.......אני שונאת להתלבט.מודעת לחולשות שלי ולהרגשת הלבד הלא נעימה.
תודה על ההקשבה.
ום לכם.
הייתי בזוגיות מס' שנים [זוגיות שניה]ללא מגורים משותפים.אבל סופי שבוע יחד ומס פגישות באמצע השבוע בעיקר יציאה לריקודים יחד.
תיאטרון ,מועדון ,טיול וכו'.מרגישה את עצמי פורחת בשניים.
הבעיה העיקרית בקשר היא הבדלי השקפות בינינו לגבי זוגיות.
הוא חושב שאפשר להיפגש רק בסופי שבוע ובשאר השבוע כל אחד חופשי לצאת לרקוד למשל .לא צריך קשר טלפוני יום יום וכו'.
אני כמובן חושבת אחרת ממנו.
בגלל חילוקי הדיעות האלה נפרדנו מס' פעמים ואחכ' חזרנו.
עכשיו אנחנו לא ביחד.כמובן שדי כואב וקשה לי.אבל משתדלת לחזק את עצמי יום יום.
גם היציאה לריקודים ולהתמודד עם השאלה :איפה בן הזוג" " מה קרה" וכו' מוסיפה קושי.
הפרידה האחרונה קרתה בפתאומיות ממש לא צפויה.כי התרגזתי שהוא הלך לרקוד פעמיים .תגובתי הרגיזה אותו.הוא אמר שזה לא עושה לו טוב.ואני אמרתי שגם לי זה לא עושה טוב ומוטב שניפרד.כי אותה בעיה חוזרת על עצמה.
עברו 3 שבועות....נפגשנו היום בכדי לשוחח [כי הפרידה נעשתה בצורה אימפולסיבית ]הוא אמר:"לא רבנו" "לא פגעתי בך" ."לא הלכתי עם אף אישה בתקופה שאני איתך".
"אני אוהב אותך בדרכי שלי" .תחשבי על השבתות שאנחנו עושים יחד ההקשבה ההדדית הבילויים."אז יצאתי לרקוד.מה קרה?"
אני כמובן אוהבת אותו וקשורה אליו......ועדיין מתלבטת.
איך אני מצטיירת בעיני ילדיי" איך מתגברים על הקינאה? שיקולי הכדאיות בקשר מול הרגשת הלבד וכו'.
בסביבתי הקרובה לא מנסים לייעץ[למרות שיודעת שדעתם זהה לשלי]
זהו.......אני שונאת להתלבט.מודעת לחולשות שלי ולהרגשת הלבד הלא נעימה.
תודה על ההקשבה.
