אוף החיים לא פיירים

[מור לבבב]

אוף החיים לא פיירים

למה אמא היתה צריכה למות? אני היתי צריכה! ככה זה,מי שרוצה לחיות מת ומי שרוצה למות לא מצליח למות-חי.. צחוק הגורל

 

[eshkolit32]

לגורל יש סיבות משלו

שאנחנו כבני אדם כנראה לעולם לא נבין. אנחנו יכולים רק להמציא סיבות משלנו כדי שיעזרו לנו להתמודד עם חוסר הווודאות, חוסר האונים וחוסר השליטה שלנו מול מה שקורה. יש צדק בעולם בנקודות מאד מסוימות וזעירות, הוא חמקמק כמעט כמו האושר המוחלט. אנחנו לא יכולים לעשות כלום נגד המוות של היקרים לנו, ושום דבר לא ישתנה בענין הזה בעתיד. זאת עובדה שאין לנו ברירה אלא להשלים איתה ולנסות להמשיך הלאה. אם חס וחלילה את היית מתה ולא אמא שלך, מה את חושבת שזה היה עושה לה? היא היתה נאלצת להמשיך לחיות עם כאב נוראי שאין לו מרפא. אני מאמינה שכן יש היגיון מסוים בזה שההורים שלנו מתים לפנינו, וכשהילדים מתים לפני ההורים זה כאילו נגד הטבע (בגלל שהילדים תמיד צעירים מההורים שלהם), לדעתי לפחות. אם את באמת מרגישה שהיית רוצה למות אני חושבת שכדאי שתטפלי בזה ברצינות. אין שום סיבה שתחיי בתחושה שאת לא רוצה לחיות, זו דרך נוראית לחיות בה.חבל על החיים שלך, ניתנת לך רק הזדמנות אחת שכדאי מאד לנצל אותה ולעשות דברים שעושים לך טוב, שמקדמים אותך וגורמים לך סיפוק.

 

[מור לבבב]

אממ

כאב יהיה בכל מוות,אבל לפחות היא היתה יכולה לעשות עם החיים שלה משהו יותר מועיל..

 

[A GIFT OF LOVE]

מורוש

אני לא יודעת עד כמה אני יכולה להסביר לך את הענין ועד כמה את פתוחה להבין אותו בתקופה הזאת. אבל, אני חושבת שאת יכולה לראות זאת בגישה שונה, להבין, שבעצם במותה היא נתנה לך את חייך... היא לימדה אותך מהו כאב, מהיא התמודדת, היא לימדה אותך המון. ובעצם אם הגורל, כמו שאת אומרת, יזם את המצב, כניראה יש לו סיבות משלו. כניראה הוא חושב שדווקא את יכולה לצמוח מהאובדן! אני יודעת שזה יכול להקים שערוריה, והמון דיעות מנוגדות, אבל עדיין אני חושבת שזה פשוט עניין של גישה למצב.....

 

[מור לבבב]

כנראה לגורל משעמם אז הוא מצא מישהי

לצחוק עליה, החיים שלי עלובים בכל מקרה

 

[eshkolit32]

מור לדעתי את חייבת לעשות ניסוי.

תבדקי פעם אחת מה קורה אם את משנה קצת את הגישה שלך. מנקודת המבט שלך החיים שלך עלובים ואת לא עושה שום דבר מועיל. אני היתי מציעה לך לעשות על עצמך ניסוי, אין לך מה להפסיד. תחליטי שאת מנסה לזמן קצר להיות מישהי אחרת שיש לה אישזהו חלום, יש לה אהבה לחיים, יש לה רצונות ושאיפות. תחליטי על נקודות שאת רוצה להגיע אליהן. אלה יכולים להיות דברים קטנים יחסית כמו: לחרוש לקראת מבחן מסוים, כמו לקנות בגדים בסגנון שעדיין לא ניסית, כמו לעשות שינויים בחדר שלך-לצבוע אותו למשל/לתלות בו תמונות, כמו להתחיל בתחביב כלשהו - לפסל (ינשופים למשל), לקרוא ספרים (לאו חייבים עבים! אפשר להתחיל בדקים יותר), לאמץ חיה, לראות סרטים מצחיקים, להזמין חומר מהמון מוסדות על כל מיני תחומי לימודים כדי לבדוק מה יכול לדבר אלייך (זה הכי כיף! אני אומרת את זה מניסיון. עשיתי את זה כמה וכמה פעמים. זה יכול לתת רעיונות ולעורר רצונות שלא ממש ידעת שקיימים בך) . וזה יכול להיות משהו יותר גדול, שצריך לעבוד קשה לא מעט זמן כדי להשיג אותו כמו למשל: לחסוך כסף לנסיעה לחו"ל למקום שמסקרן אותך, ללמוד נהיגה, ללכת ללמוד שפה שאת אוהבת, ללמוד לנגן על משהו, וכולי וכולי, יש אינסוף רעיונות שאפשר לחשוב עליהם. את לא חייבת להתחיל לממש אם מדובר בדבר גדול שטכנית בלתי אפשרי ברגע זה. אפשר לעשות בתור התחלה בירורים ולחכות שיהיה לך זמן/כסף נניח, אבל לדעת שיש בתכנון בעוד כך וכך חודשים ללכת ללמוד משהו או לקנות משהו לאיזושהי מטרה וכו'. מה שאני אומרת זה, שלחיות את החיים של מור העצובה, העצבנית, חסרת הענין בחיים, המאוכזבת - את זה את מכירה, ואני חושבת שאת יודעת שזה לא עושה לך טוב. תנסי לשחק משחק, ותבדקי מה קורה לך כשאת מחליטה שיש משהו שכן מענין אותך בחיים, ומנסה להשיג אותו. תבדקי - האם זה משפר את ההרגשה שלך? האם זה נותן לך כוח? האם זה מצליח לעורר בך את החשק לחיות, האם זה מראה לך שיש בעולם הזה לא רע סבל, אלא גם לפעמים דברים שמחים ויפים? עד שלא תנסי לא תדעי. יש שם בחוץ המון דברים מור שרק מחכים שתגיעי אליהם, שתרצי אותם, חבל נורא לוותר. כל החיים לפנייך. אני ממש מבקשת שתחשבי על מה שכתבתי פה ברצינות. אני באמת רוצה שיהיה לך טוב, מור, אני מאמינה שזה אפשרי. את עדיין צעירה נורא. תאמיני לי, גם אני היתי במקומות לא טובים בחיים שלי שאת לא יכולה לדמיין מרוב שהם נוראיים, ושנאתי את עצמי ואת כל מה שקרה לי. מניסיוני הדברים האלה כן יכולים להשתנות והיתי רוצה לראות אותך מפסיקה לוותר ומחליטה להילחם. תגידי לי מה את חושבת.

 

[yaeli20]

אני מסכימה וממליצה!

אני מסכימה עם כל מילה של אשכולית, תוכניות לעתיד עוזרות לך להרגיש אופטימי, גורמות לך לצפות למשהו , לקוות למשהו, זה יכול להיות דברים גדולים כמו במקרה שלי לטוס לאתיופיה ולזכות באוסקר וזה יכול להיות דברים קטנים כמו לצבוע את החדר בקיץ (כבר לא יכולה לחכות לקיר הירוק שלי

) גם אם זה תוכניות גדולות שיקרו בעתיד ההתעסקות עם הנושא החיפושים וכו הופך את הכל לחוויה מרתקת וכייפית. וכמובן בסופו של דבר יש את תחושת הסיפוק שעשיתי כל דבר שיכולתי וזה יתגשם (או שלא יתגשם אבל אני עשיתי כל דבר בכיוון)