כמו שלא משתמשים במישהו/י לאימון בסקס
ועושים את זה רק מתוך רצון הדדי, כך שם לא מתאמנים על מישהו/י בזוגיות.
לא בהגדרה לפחות!
כי ברור שגם בסקס כמו בכל דבר אחר, צוברים ניסיון וכך גם בדייטים/זוגיות וכו'.
הנקודה היא, שאתה יוצא לדייט, כמו שאתה עושה סקס: כשאתה רוצה
באמת דייט ומקווה
באמת שאולי יצא מזה משהו.
אם לא יצא, זה יכנס לרשימת ה:לפחות התאמנתי. פעם הבאה אני אגיע מוכן יותר.
אבל לא הולכים מראש בשביל אימון.
זה משפיל, פוגע וגרוע בדיוק כמו להתאמן בסקס על מישהי/ו.
עכשיו יש שאלה אחרת:
תוהה25 מחפש בת זוג והשאלה היא האם עליו לקבל כל הצעה לשידוך
ומתי עליו לומר שאין לו עניין בסקס בזוגיות.
ואני בכוונה אומרת מתי ולא אם בכלל, כי אני ממש נגד הגישה שלא להגיד.
בעיני זה סוג של רמאות.
כי בחברה שלנו היום, זוגיות וסקס הם דבר אח מחובר.
וכל עוד זה לא ישתנה, יהיה כאן מה שמכונה בשפת המקורות 'גנבת דעת'.
גנבת דעת היא לא שקר.
גנבת דעת היא יצירת מצב שבו אתה יודע שאתה גורם לצד השני לחשוב דבר אחד, למרות שהאמת היא אחרת.
לכולנו ברור שבמצב הנוכחי, כל מי שיוצא לדייט ומחפש זוגיות, מצפה גם לסקס.
לכן, 'סתם לא לומר את זה', זה גנבת דעת.
בעיני, מאחר וזה משהו מאוד מאוד קריטי בימינו ומאוד לא ברור מאליו, אני חושבת שזה צריך להאמר ממש בהתחלה.
אם לא בשיחה הראשונה, אז בשניה או השלישית.
עוד לפני שיש קשר רגשי של ממש.
כי אז זה שוב לא הוגן כלפי הצד השני.
אני אישית, אומרת את זה עוד לפני שיש בכלל פגישה.
אבל יש כאן בעיה רצינית שאתה לא נותן עליה את הדעת (וכאן אני מגיבה בעצם גם למסר ששלחת לי):
כמי
שכן נותנת הזדמנות כמעט לכל דבר, בנקודה של א-מיניות יש בעיה רצינית מאוד והיא חוסר המודעות לנושא.
לכאורה אתה יכול לומר: הם לא צריכים באמת לדעת מה זה א-מיניות, מספיק שאת אומרת: לא רוצה סקס. בכלל.
אבל התגובות שאנחנו מקבלים סתם ככה בכל כתבה או שיחה על הנושא, מלמדות עד כמה חוסר המודעות לנושא יחד עם התפיסות החברתיות הקיימות בעייתי ביותר.
כי בחברה שבה מטפלים אומרים שאין דבר כזה א-מיני וכולנו נולדנו מיניים ונמות מיניים וזה בוודאות בעיה של חסם/טראומה, איך אתה חושב שמגיב אדם מן הישוב כשהדייט שלו אומר לו: אני לא מעוניין בסקס בזוגיות?
אני אחסוך לך את הצורך לענות ואספר לך מהשטח, מהניסיון האישי שלי:
טוב בסדר. אז אחרי הדייט את רוצה לבוא אלי הביתה?
הלו? אמרתי שאין סקס!
מה? התכוונת ברצינות? שאין בכלל? כלום? אפילו לא...?
כן!!!
לעזאזל, כן!
יש לך מושג איך זה מרגיש שאת יודעת שגם אם תגידי את זה בכל מקרה לא יבינו מה את אומרת ויתיחסו לזה כקוריוז?
כמשהו חולף? כאמירה של 'משחק'?
ובכל מקרה לא כמשהו ממשי?
וזה לא רק בדייטים ככה, זה ברוב המקרים ככה.
כל פעם שעולה נושא הא-מיניות אלו התגובות.
זה יעבור... לכי לטיפול... תבדקי הורמונים....
למה שזה יהיה שונה בדייט?
ואם זה לא שונה - אז מה עוזר לי לומר את זה????
כל זה מעבר לעובדה שכן, מה לעשות, אני לא חושבת שיש סיכוי ממשי ואמיתי לזוגיות מעורבת בלי שהקורבן שאחד הצדדים שיצטרך לתת תהיה גבוה מידי.
גבוה מידי ולא ראלית ובטח לא כדאית בשביל בפגישה עיוורת..
מילא הייתה אומר לי שהוא פגש את 'אשת חלומותיו' - גם אז זה כנראה לא היה מחזיק... אבל מראש לצאת לפגישה עם אישה זרה שמצב כזה?
מה הרעיון?
בכוח לעשות לעצמך קשה בחיים?
אולי אתה צריך להיות כאן מספיק בפורום כדי לשמוע מהשטח את כל הספורים של הזוגות המעורבים.
כדי לשמוע את הצער והכאב הבלתי נסבל של נשים שנשואות לגברים א-מיניים ולא יודעות מה לעשות.
את האונס העצמי שכופות על עצמן נשים א-מיניות בזוגיות עם גבר א-מיני.
את הגברים הא-מיניים שהחברה שלהם לא מבינה מה לא בסדר בהם ובסוף נפרדת מהם.
אתה משום מה עושה הפרדה, אבל אני באמת רוצה שתחשוב על כל מה שכתבת ואמרת לי, ובמקום לחשוב על מישהו א-מיני תחשוב על מישהו הומו/לסבית.
תחשוב על זה שאתה מציע להומו/לסבית להתחתן בנישואים הטרוסקסואלים ופשוט לוותר על הסקס.
אתה תעשה דבר כזה?
אתה תגיד לגבר הומו לצאת עם נשים? כי זוגיות לא חייבת להסתובב סביב סקס?
כי אתה יודע, זה מה שעושים במגזר הדתי.
מחתנים אותם בכל זאת עם בני זוג הטרוסקסואלים.
שמעתי אפילו שהחליטו ללכת על הקטע של נישואים בין הומו ללסבית דווקא.
איך הפתרון הזה נראה לך?
כי הוא לא שונה בכלום ממה שאתה מציע.
אתה מציע לאדם מיני להתכחש למיניות שלו ולהכנס לזוגיות עם א-מיני (או לחילופין לאדם א-מיני להתכחש לחוסר מיניותו ולהכנס לקשר עם אדם מיני וכן לעשות סקס.)
הפתרון היחידי האמיתי לזוגיות מעורבת היא זוגיות פתוחה.
וזה פתרון שיש בו כ"כ הרבה בעיות, שאני שוב ממש לא אמליץ אליו למי שעוד לא נכנס לקשר רגשי.
זה משהו שאם מישהו
כבר נמצא בקשר, אני יכולה להציע לו את זה כפתרון אין ברירה למצב נתון.
אז לא, אני לא שוללת את האפשרות לצאת באופן אקראי עם כל מי שמכירים לי ורק לציין: אין לי עניין בסקס, ומי יודע, אולי זה יתאים גם לצד השני.
אני אפילו הכרתי ככה מישהו א-מיני.
הכרנו באחד הפורומים של תפוז ודברנו במסרים.
כשהוא התחיל איתי אמרתי לו שאני לא בקטע של סקס והוא הגיב ב: היי, גם אני! ולא, הוא לא ידע שיש דבר כזה א-מיניות..
אחרי שדברנו התברר שגם הוא אכן כזה ואיבד מערכות יחסים בעבר עם נשים בגלל זה.
אבל יש הבדל בין לומר: אולי ניפול על מישהו א-מיני לבין להכנס בידיעה ברורה לקשר בלתי אפשרי.
אני אגיד לך יותר מזה, ממש בימים אלו התחיל איתי מישהו.
אמרתי לו (די בצחוק, כי הייתי בטוחה שזה יבריח אותו כמו כל גבר ממוצע): רק אם אתה מוכן לזוגיות בלי סקס.
הוא כמובן ענה ב: זוגיות בלי סקס????????
הסברתי קצת.
אמרתי מה כן. (חיבוקים, כרבולים, נשיקות).
הוא אמר שאם הוא יכול לגמור לבד לא איכפת לו.
סבבה.
אני עדיין לא סגורה על זה.
למה?
כי אני יודעת שרוב המוחלט של הא-נשים ובמיוחד הגברים לא באמת מבינים את המשמעות של זה ודי מזלזלים בזה ברגע הראשון.
זה גם מזכיר לי את מה ש-P019 כתבה על הפרק בהאוס, כשהיא הסבירה למה זה לא אמין.
בפרק היה זוג שהיה לכאורה א-מיני.
רק שבסוף התברר שהגבר סבל מגידול במוח (שכמובן שברגע שהוציאו אותו הוא הפך לבריא ומושלם, מה שאומר גם: מיני
)
והאישה היתה בעצם מינית לחלוטין וויתרה על הסקס עבור הזוגיות.
P019 כתבה: שירים את היד מי שלא היה שמח למצוא זוגיות כזו.
וברור שהיינו שמחים.
אבל כולנו יודעים שזה לא ראלי! לא רק לא ראלי -
גם לא נכון לבקש ממשהו לוותר ככה על המיניות שלו!
וכמו שזה לגיטימי שגבר יגיד לאישה שמתחילה איתו: אני הומו. והיא ישר תבין את הרמז ותעבור הלאה, ככה זה גם עם א-מיניות!
ההבדל היחידי הוא שבא-מיניות יש את עניין הרמה.
ואם אפשר למצוא מישהו מיני שהוא לא מאוד מיני ויכול לוותר וללכת לקראת,
כי הוא לא רחוק מאוד מאיתנו, והצד הא-מיני הוא לא א-מיני מוחלט ויש איזו נקודת אמצע שהם יכולים להפגש בה - אז סבבה.
אבל זה לא דבר פשוט להסביר ולמצוא וזה לא נכון לכל אחד. רק למי שהוא לא א-מיני מוחלט.