בעיטה בבטן
New member
אוף אוף אוף איתי כבר !!!!!!!!!! (ט)
אין לי מושג מאיפה להתחיל לכתוב , בעיקר בגלל שלא ממש נפגשתי נעם עצמי באמת כבר כמה חודשים.
הייתי בחו"ל 3 חודשים .
3 חודשים טיילתי לי בארץ ורכשתי לי משפחה מחדש .
יש לי 4 אחיינים מהממים חדשים . שכל הזמן במחשבות שלי . שהבטן שלי מתגעגעת אליהם קבוע כל הזמן ...
בא לי לבכות כמה ימים ולהסתגר בתוך הבית שלי שאני בתוכו כבר שבועיים , אבל לא ממש נמצאת בו מבחינתי .
לקחתי על עצמי תפקיד ניהולי חדש בעבודה , לא כי רציתי את זה מתישהו , רק כי אין לי מושג להתנהל בחיים שלי .
אין לי מושג קלוש מה לעשות עם עצמי ביומיום . הדבר היחיד שאני כמהה לו בכל איברי גופי ונשמתי הוא ילד\ה .
ואני לא באמת חושבת שזה פייר להביא לעולם הזה אדם חדש , כי החיים האלה והעולם הזה זה לא משהו שהייתי רוצה , אם רק ניתנה לי בחירה .
ועזאזל איתי ועם ההתנהלות חסרת החשיבה שלי . אני צריכה להתפטר . אתמול כבר ...
בינתיים אני עוד רגע יוצאת לעוד משמרת ניהולית , שלא מתאימה לי בשיט, חוץ מאולי הקטע הסוציאלי של העניין .
אבל היי זה פאקינג עסק , כסססססף , זה מה שמעניין .
אוף כמה מטומטמת אני יכולה להיות ?????!!!!!!!
ויש לי בכי תקוע חזק בתוך תוכי.
אני בלי טיפול כבר חודשיים , חודש עם עם טיפול לפני , והמון מיילים מחו"ל .
אני מתגעגעת וכרגע אני לא באמת יודעת אם זה נכון להמשיך במתכונת הקודמת .
אני רוצה לעבור היפנוזה . לעבור כבר את המה קרה ? ואם קרה בכלל?
האכילה שלי די מופרעת .
אני כותבת כדי להוציא מתוכי , שוב מרגישה שלא נעים לי לקדוח לחברות .
מרגישה מפונקת שלא מסוגלת להתמיד .
זאת שלא יודעת להסתדר . שצריכה ימי שקט , ולישון מלא ואין לי פאקינג זמן .
וכבר חצי שנה שאני בקושי עובדת . אז איך אני מעיזה בכלל ?
כבר שמעתי השבוע שאני מפונקת , ואני יודעת שזה נכון וגם כל כך לא.
כי שאני עושה משהו משמעותי (לא שעשיתי משהו כזה ב6 שנים האחרונות וכמעט בכלל בחיים שלי ) אז אני לא מפונקת .
טוב קדחתי .
תודה על המקום
אני עפה בלשחק מנהלת ולהרגיש הכי ילדה בת 6
שיהיה המשך יום טוב וכאלה ....
אין לי מושג מאיפה להתחיל לכתוב , בעיקר בגלל שלא ממש נפגשתי נעם עצמי באמת כבר כמה חודשים.
הייתי בחו"ל 3 חודשים .
3 חודשים טיילתי לי בארץ ורכשתי לי משפחה מחדש .
יש לי 4 אחיינים מהממים חדשים . שכל הזמן במחשבות שלי . שהבטן שלי מתגעגעת אליהם קבוע כל הזמן ...
בא לי לבכות כמה ימים ולהסתגר בתוך הבית שלי שאני בתוכו כבר שבועיים , אבל לא ממש נמצאת בו מבחינתי .
לקחתי על עצמי תפקיד ניהולי חדש בעבודה , לא כי רציתי את זה מתישהו , רק כי אין לי מושג להתנהל בחיים שלי .
אין לי מושג קלוש מה לעשות עם עצמי ביומיום . הדבר היחיד שאני כמהה לו בכל איברי גופי ונשמתי הוא ילד\ה .
ואני לא באמת חושבת שזה פייר להביא לעולם הזה אדם חדש , כי החיים האלה והעולם הזה זה לא משהו שהייתי רוצה , אם רק ניתנה לי בחירה .
ועזאזל איתי ועם ההתנהלות חסרת החשיבה שלי . אני צריכה להתפטר . אתמול כבר ...
בינתיים אני עוד רגע יוצאת לעוד משמרת ניהולית , שלא מתאימה לי בשיט, חוץ מאולי הקטע הסוציאלי של העניין .
אבל היי זה פאקינג עסק , כסססססף , זה מה שמעניין .
אוף כמה מטומטמת אני יכולה להיות ?????!!!!!!!
ויש לי בכי תקוע חזק בתוך תוכי.
אני בלי טיפול כבר חודשיים , חודש עם עם טיפול לפני , והמון מיילים מחו"ל .
אני מתגעגעת וכרגע אני לא באמת יודעת אם זה נכון להמשיך במתכונת הקודמת .
אני רוצה לעבור היפנוזה . לעבור כבר את המה קרה ? ואם קרה בכלל?
האכילה שלי די מופרעת .
אני כותבת כדי להוציא מתוכי , שוב מרגישה שלא נעים לי לקדוח לחברות .
מרגישה מפונקת שלא מסוגלת להתמיד .
זאת שלא יודעת להסתדר . שצריכה ימי שקט , ולישון מלא ואין לי פאקינג זמן .
וכבר חצי שנה שאני בקושי עובדת . אז איך אני מעיזה בכלל ?
כבר שמעתי השבוע שאני מפונקת , ואני יודעת שזה נכון וגם כל כך לא.
כי שאני עושה משהו משמעותי (לא שעשיתי משהו כזה ב6 שנים האחרונות וכמעט בכלל בחיים שלי ) אז אני לא מפונקת .
טוב קדחתי .
תודה על המקום
אני עפה בלשחק מנהלת ולהרגיש הכי ילדה בת 6
שיהיה המשך יום טוב וכאלה ....
