אוףף....
איזה תסכול מעצבן... חברה שלי שלחה לי אסאמאס ושאלה אם אני בבית. עניתי לה שכן. היא אמרה שהיא באה לתל אביב (אני מת"א והיא מרחובות, בקושי יוצא לנו להיפגש, בין השאר כי אני בצבא..) עם ידידים שלה למסיבה שהיא לא כל כך מבינה בה או משהו כזה. שלחתי לה הודע הבחזרה, בקיצור קבע שאני אבוא איתם ושהיא תתקשר כשהיא תהיה באיזור. זה היה בערך ב-10 בלילה. טוב, התכוננתי, ייבשתי במיוחד מכנסיים מסוימים שאני אוהבת, השקעתי זמן בבחירה חולצה, התאפרתי, ואז התיישבתי ליד המחשב והעסקתי את עצמי עד שהיא תתקשר. בקיצור, אני מסתכלת על השעון, כבר סביבות 1:10. אני שולחת לה הודעה: שי מה קורה? שי מחזירה לי הודעה: אני יושבת עם הידיד שלי בבית של חבר שלו בת"א. הייתי בשוק החזרתי לה הודעה: יופי.. מה לעשות? את תבואי? לסמוך עלייך?". היא מחזירה הודעה: את יכולה לבוא. כולם מוזמנים. טוב, הרמתי טלפון ושאלתי אותה שי מה קורה? אני יושבת ומחכה שתתקשרי כבר פול זמן. ואת יושבת בבית של מישהו. תיכננת בכלל להתקשר?? אז היא אומרת לי: אני מצטערת, לא התכוונתי שזה יקרה, באמת סליחה. מה?? זה לא שהיא שכחה או משהו.. למה אני צריכה להתייבש שעתיים בבית ואז לגלות שהיא בכלל לא תיכננה להודיע לי שהיא לא תבוא??!? טוב, פשוט התחלתי לבכות לה בטלפון מרוב עצבים ותיסכול, ואמרתי לה: מה את עושה? את חברה שלי בכלל?" וניתקתי.. איך אפשר לעשות דבר כזה?? וזה לא הפעם הראשונה בכלל שהיא דופקת ברז. זה כבר קרה, וכל פעם אני אומרת לה שזה מפריע לי ומעצבן, וזה אפילו לא פעם ראשונה שאני בוכה בגלל הקטע הזה אצלה. היינו ביחד שנתיים בחדר (היינו ביחד בפנימיה) והיינו חברות ממש טובות. אבל זהו. זה באמת הקש ששבר את גב הגמל. אני לא רוצה להיות חברה של מישהי שלא מעריכה אותי ולא שמה עליי מספיק בשביל להתחשב בי ברמה כל כך בסיסית. אז שלחתי לה אסאמאס "אל תדברי איתי יותר. בכלל.". וזהו. עדיין בוכה.
איזה תסכול מעצבן... חברה שלי שלחה לי אסאמאס ושאלה אם אני בבית. עניתי לה שכן. היא אמרה שהיא באה לתל אביב (אני מת"א והיא מרחובות, בקושי יוצא לנו להיפגש, בין השאר כי אני בצבא..) עם ידידים שלה למסיבה שהיא לא כל כך מבינה בה או משהו כזה. שלחתי לה הודע הבחזרה, בקיצור קבע שאני אבוא איתם ושהיא תתקשר כשהיא תהיה באיזור. זה היה בערך ב-10 בלילה. טוב, התכוננתי, ייבשתי במיוחד מכנסיים מסוימים שאני אוהבת, השקעתי זמן בבחירה חולצה, התאפרתי, ואז התיישבתי ליד המחשב והעסקתי את עצמי עד שהיא תתקשר. בקיצור, אני מסתכלת על השעון, כבר סביבות 1:10. אני שולחת לה הודעה: שי מה קורה? שי מחזירה לי הודעה: אני יושבת עם הידיד שלי בבית של חבר שלו בת"א. הייתי בשוק החזרתי לה הודעה: יופי.. מה לעשות? את תבואי? לסמוך עלייך?". היא מחזירה הודעה: את יכולה לבוא. כולם מוזמנים. טוב, הרמתי טלפון ושאלתי אותה שי מה קורה? אני יושבת ומחכה שתתקשרי כבר פול זמן. ואת יושבת בבית של מישהו. תיכננת בכלל להתקשר?? אז היא אומרת לי: אני מצטערת, לא התכוונתי שזה יקרה, באמת סליחה. מה?? זה לא שהיא שכחה או משהו.. למה אני צריכה להתייבש שעתיים בבית ואז לגלות שהיא בכלל לא תיכננה להודיע לי שהיא לא תבוא??!? טוב, פשוט התחלתי לבכות לה בטלפון מרוב עצבים ותיסכול, ואמרתי לה: מה את עושה? את חברה שלי בכלל?" וניתקתי.. איך אפשר לעשות דבר כזה?? וזה לא הפעם הראשונה בכלל שהיא דופקת ברז. זה כבר קרה, וכל פעם אני אומרת לה שזה מפריע לי ומעצבן, וזה אפילו לא פעם ראשונה שאני בוכה בגלל הקטע הזה אצלה. היינו ביחד שנתיים בחדר (היינו ביחד בפנימיה) והיינו חברות ממש טובות. אבל זהו. זה באמת הקש ששבר את גב הגמל. אני לא רוצה להיות חברה של מישהי שלא מעריכה אותי ולא שמה עליי מספיק בשביל להתחשב בי ברמה כל כך בסיסית. אז שלחתי לה אסאמאס "אל תדברי איתי יותר. בכלל.". וזהו. עדיין בוכה.