אוףףף

אוףףף

אני עצובה בא לכם לעודד אותי???
 

סתיו מם

New member
יש סיבה מיוחדת?

תשמעי, לפעמים פשוט צריכים את הימים האלה שהכל בסה, כדי שנוכל לפרוק בהם את כל המצברוח... אז מה שאני עושה - פשוט הולכת על זה. עצובה. בוכה. מקטרת. וקמה מחר בבוקר עם חיוך על הפנים
 

Roniii

New member
כמה דברים זה לא פשוט...../images/Emo10.gif

אבל במקרים כאלה אני תמיד מנסה לא להתייחס לכל הדברים האלה כמו אל גוש אחד גדול ומפחיד, כי אז אי אפשר להתמודד איתם. במקום, אני מנסה דווקא להתמודד עם כל דבר בנפרד: למה הוא קרה, מה אני יכולה לעשות כדי לשנות אותו וכו'. זה לא הופך את הדברים לקלים, אבל אז אפשר, לפחות, להתחיל לשנות (גם אם זה קורה לאט לאט). אז בתור התחלה, נסי לחשוב על הבעיה שאיתה יהיה הכי פשוט להתמודד, ותתחילי איתה. אל תחשבי על השאר. אחרי שתטפלי בה, תעברי לשאר. וכמובן שאת מוזמנת להעלות את הבעיות כאן (אם את רוצה), וכולנו נשתדל לייעץ. בהצלחה!
 

ODana

New member
סורי, זאת אני


זה היה מכוונות טובות, תמיד סתיו אומרת שאני לא עוזרת ב"ניקוי" הפורום, אז החלטתי לתפוס יוזמה ולמחוק הודעה שהיתה פעמיים ובטעות מחקתי את זאת שהתגובה שלך היתה משורשרת אליה... בבקשה תסלחי לי!!! ותרשמי עוד פעם (אחרת סתיו תהרוג אותי!) טוב? פליזזזז
 

סתיו מם

New member
חבל


מאוד רציתי לקרוא מה כתבת... אם יהיה לך כוח, אז תשחזרי (אפילו בקיצור). נשיקותתתת
 

עינב209

New member
אוקי

יכול להיות שאני יכתוב שוב שאני אחזור מבי"ס... בנתים אני זזה לבי"ס וזה אני רק החלפתי כינוי וניראה לי שאני יכנס עכשיו בכינוי הזה...יותר נוח פחות אנשים מכירים אותי...
ביי בנתים
עינב
 

עינב209

New member
אוקי הנה

אני כותבת סתם בקצרה אין לי כוח לכתוב כל מה שכתבתי שם אני גם לא ממש זוכרת!!! אז אחד הדברים זה שאני צריכה עוד חצי שנה לעבור לגור בחו"ל ולעזוב הכל..כל מה שיש לי בארץ... חברות, חברים, משפחה כל הדברים שאני אוהבת לעשות פה.. ללמוד שפה חדשה... להכיר אנשים חדשים והכל חדש...
וסתם בבי"ס אני מרגישה חרא... שונאת אותו כל כך ותאנשים שיש פה... סיפור ארוך אין לי כוח לספר פשוט כל הילדים בכיתה שלי עושים מה שבא להם המחנכת לא מטפלת בזה והרבה פעמים פוגעים או עושים דברים לא רגילים שילדים בכיתה י' לא צריכים לעשות... וזה ממש מגעיל... לא עושים עם זה כלום למרות שכל הזמן אומרים ש"מטפלים" וסתם הרבה פעמים אין לי מצב רוח מעוד דברים ופשוט אין עם מי לדבר כאילו ככה אני מרגישה... וזה דיי הרבה זמן ככה...הרבה דברים שמשמחים אותי בד"כ בזמן האחרון לא ממש שימחו אותי... ולא יודעת אני כל הזמן
זה בקצרה וזה רק חלק... זהו... סתם החיים חרא אין לי כוח אלהם יותר..!!!!
 

יעז

New member
אמ...


נשמע שאת רק צריכה להתסכל על חצי הכוס המלאה: את אומרת שרע לך פה, וחרא ולא מטפלים ולא כלום. אז בואי ואני אתן לך עצה קטנה: עוד חצי שנה את עוזבת. משמע, עוד חצי שנה תוכלי להיפטר מכל הזבל שיושב לך פה. אבל חצי שנה זה הרבה זמן - אז קחי את עצמך בידיים, תבלי, תהני, ותעשי כל מה שאת יכולה כדי לטפל בנושא הזה. בקיצור תהפכי את העולם, ואז כשיבאו אליך בתלונות...את כבר תהי על המטוס לחו"ל...
 

עינב209

New member
אמ...

באמת חצי שנה זה דיי הרבה זמן! אבל לעזוב ניראה לך שזה קל לי?? ממש ממש לא אני לא יודעת בכלל עם אני רוצה לעזוב כאילו זה יהיה חוויה מיוחדת אבל בכל זאת זה קשה! יש לי פה את כל מה שאני אוהבת ששם לא יהיה אנשים שאני אוהבת מקומות שאני אוהבת...שם לא יהיה לי את זה... ובנתיים לא יכולה להנות קשה לי זה הקטע.. שדברים שב"כ שימחו אותי כבר לא ממש משמחים אותי... ואני לא יודעת ממה להנות אין ממה להנות זה בעיה.. הכל חרא פה...שאני אומרת הכל זה כמעט ... זה לא אומר שאני לא התגעגע לדברים פה..בארץ...
 

סתיו מם

New member
אוי, יקרה! כמה שאני מזדהה


גם אני פעם הייתי בסיטואציה הזאת, לפני נסיעה עם ההורים. בסוף נשארתי אצל סבתא שלי. אבל זה היה רק בגלל שהיתה לי אהבה גדולה וגם ההורים שלי מאוד פתוחים לרעיונות כאלה. מצד שני, תמיד אני חושבת לעצמי... מעניין מה היה קורה אם הייתי נוסעת? אולי היו קורים דברים מדהימים? לאן אתם נוסעים? יש מקומות מרתקים בעולם, וכל אחד מאיתנו חולם לגור לאיזו תקופה בארץ אחרת. איזה שפה תצטרכי ללמוד? אני כל כך מקנאה באנשים שמדברים שפות נוספות, אין לך מושג כמה דלתות זה פותח! זה כל כך כיף (נראה לי). בואי נפרק את המצב לגורמים: 1. לא טוב לך כאן - במקרה הזה אני חושבת כדאי לך להתעלם מזה שאת נוסעת עוד חצי שנה, ולעבוד חזק על לשפר את העניינים שלך כאן. חברות, חברים, יציאות, מסיבות, סרטים, אינטרנט, ים. תשתפי אותנו, יש כאן בנות נפלאות שתמיד יש להן עצה טובה. תשקיעי בעצמך - ספורט, תזונה, כיף, בגדים. מה שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך.אולי מעשים טובים. אולי התנדבות (אני מתנדבת בצער בעלי חיים). 2. את מפחדת מנסיעה. טוב, ברור. זה הכי מפחיד בעולם. את לא מכירה אף אחד, לא דוברת את השפה. אבל זו הזדמנות להתחיל מחדש, דף נקי. תדעי שלא להרבה נערות יש את ההזדמנות הזאת, ככה פתאום. גם פה - אני מציעה שתתחילי בזה שתטפלי בעצמך. תטפחי את עצמך, לא רק חיצונית אלא גם פנימית. תבואי עם בטחון עצמי לסיטואציה חדשה. אולי בהתחלה יהיה קצת קשה. אבל תחשבי איך לנו זה מעניין כשבא מישהו חדש לכיתה או לשכונה. ישר מסתקרנים ורוצים להתקרב. ואם זה מארץ זרה, אז לפעמים זה עוד יותר מעניין. תחשבי עלייך שאת מעניינת ומקסימה ואחת ויחידה, ותראי שמהר מאוד גם אחרים יתחילו לחשוב ככה. 3. תעשי רשימה, עכשיו, שך חמישה דברים שעושים לך טוב. תכתבי לנו כאן, ונראה ביחד איך אנחנו עוזרות לך לשפר את מצב הרוח. חמודה שלי - כאן את יכולה לשפוך את הלב! אנחנו איתך!
 
../images/Emo27.gif

הלואי שהיה לי איפה להתנדב אני אוהבת את זה... ותאמת שאני צריכה מחויבות אישית גם...התנדבתי באקים יותר נכון רציתי ובסוף לא יצא כי זה מבוגרים יותר עם זה היהה ילדים הייתי מתחברת לזה יותר... מה אני אוהבת לעשות אמ... לעבוד בגן ואני באמת מתגעגעת כמעט חודש לא עבדתי הייתי חולה הרבה זמן ועכשיו כניראה לא ממש צריך שם אני אוהבת וזה עושה לי טוב אבל לא יודעת שם אולי אני לא חושבת על דברים ובגלל זה טוב לי שם...... אני מטורפת על ילדים קטניםםםםם ומתוקים... וזהו לא יודעת מה אני אוהבת...כאילו ברור שאני אוהבת עוד דברים לעשות אבל לא יודעת כרגע... וחברות אמ.. זה בעיה לא ממש אוהבות לעשות מה שאני... יום שישי האחרון דדוקא יצאתי למקום שאני אוהבת(באולינג)אבל רק בגלל שלא היה לה מה לעשות כי היא וחבר שלה נפרדו... אז יצאתי היה נחמד כאילו נהנתי אבל חזרתי הביתה ושוב נכנסתי לדיכאון... אני עוברת לברזיל אני לומדת כרגע פורטוזית...ולא יודעת אני יהיה שם דיי שונה כי אני אפילו לא ילמד בבי"ס יהודי...ולא אמריקאי ולא בריטי בי"ס רגיל אצלם...הכל בפורטוגזית...
 
למעלה