לדעתי מה שקורה זה שיש התקדמות
בצורה של מדרגות: עמידה במקום לכאורה תקופה מסוימת, ואז התקדמות מהירה מאד, למשך תקופה קצרה. לא חושבת שיש מדרגות קבועות: לכל אחד המדרגות שלו. המדרגה היחידה שאפשר לשהות בבירור היא הנקודה שבה אתה מתחיל ללמד. אבל גם כאן, לכל אחד זה מגיע בשלב אחר. לגבי נסיגות: במצב נורמלי (כלומר להוציא מצבים של הפסקת אימונים או פציעה) לדעתי אין נסיגות ממש. מה שיש זה נסיגות לכאורה, בגלל שהיכולת הגופנית מתקדמת בקפיצות ואילו ההבנה מתקדמת בצורה פחות או יותר ליניארית, אז יש מצבים שההבנה עוקפת את היכולת, ואז זה נראה כמו נסיגה. איך כדאי להתייחס לקצבי התקדמות? נראה לי שהכי כדאי להתעלם מהם. כפי שאמרתי, לדעתי זה פשוט חלק מהעניין, ואין לזה שום משמעות נשגבת.
בצורה של מדרגות: עמידה במקום לכאורה תקופה מסוימת, ואז התקדמות מהירה מאד, למשך תקופה קצרה. לא חושבת שיש מדרגות קבועות: לכל אחד המדרגות שלו. המדרגה היחידה שאפשר לשהות בבירור היא הנקודה שבה אתה מתחיל ללמד. אבל גם כאן, לכל אחד זה מגיע בשלב אחר. לגבי נסיגות: במצב נורמלי (כלומר להוציא מצבים של הפסקת אימונים או פציעה) לדעתי אין נסיגות ממש. מה שיש זה נסיגות לכאורה, בגלל שהיכולת הגופנית מתקדמת בקפיצות ואילו ההבנה מתקדמת בצורה פחות או יותר ליניארית, אז יש מצבים שההבנה עוקפת את היכולת, ואז זה נראה כמו נסיגה. איך כדאי להתייחס לקצבי התקדמות? נראה לי שהכי כדאי להתעלם מהם. כפי שאמרתי, לדעתי זה פשוט חלק מהעניין, ואין לזה שום משמעות נשגבת.
