אוףףףףףףף

rrina

New member
אוףףףףףףף

אחרי כמה חודשים של שקט שוב אני צריכה להיות בחג אצל ההורים של בעלי. ללללא רוצצצצצהההה ידעתי שזה מה שיהיה כשהתקשרתי לומר להם שנה טובה בערב ראש השנה, אבל גם לא יכולתי לא להתקשר. אין לי כוח לראות אותם. אין לי כוח שהם שוב יצעקו עלי. שהם שוב יעליבו אותי. שהם שוב יגידו לו "שבי תאכלי תאכלי תאכלי". בא לי להקיא רק מלחשוב על האוכל שלהם. הם מכינים אוכל טעים וטרי - אבל בכמויות של קיטרינג, ואחר כך מכריחים אותך לאכול ולאכול ולאכול עד שאתה מקיא. אוףףףףףףףףףףףף.
 
אוי ריננה כמה אני מבינה אותך

פשוט תיקחי קצת מכל דבר.... תסבירי שאת מפוצצת ותשאלי בחיוך - אם הם רוצים כלה דובה???
ותיקחי בחשבון שלכל דבר יש סוף ואנחנו פה.... תחזיקי מעמד!
 

rrina

New member
באמת מזל שאתם פה

הפורום הזה הוא פשוט דבר כל כך מבורך. וזה לא משנה מי צודק - אני או ההורים של בעלי (שיש להם את הצדק שלהם) עצם העובדה שאני יכולה לשתף אנשים במצוקה שלי בלי להרגיש נקיפות מצפון שאני "מלכלכת" עליהם (כי אף אחד לא מכיר אותם ולא אותי), ועצם העובדה שאני יכולה לקרוא מנסיונם של אחרים על ההתמודדות שלהם עם בעיות דומות (ושונות) - היא דבר שעוזר מאוד מאוד מאוד!!! אני מאוד מקווה ומתפללת שאחזיק מעמד בחג הזה בלי לעצבן ובלי להתעצבן, בלי להעלב ובלי להעליב - הלוואי.... (ואם בכל זאת יהיה משהו, מן הסתם אספר על זה אחר כך....)
 

ניני5

New member
כמה עיצות לחג.

א. תגידי לחמותך שכשאת רואה כל כך הרבה אוכל את בכלל לא מסוגלת לאכול. ככה זה בחתונות וככה זה גם בבתי מלון. אני למשל מקבלת סחרחורת מכל כך הרבה אוכל. תבקשי מבעלך שישים לך על הצלחת מה שהוא רוצה, כי את מתבלבלת מרוב אוכל. ותאכלי מעט ממה שישים. תזכירי לו שהוא לא רוצה אותך שמנה, ושישים מעט מכל דבר. ב. נכון שהחג הוא קשה. נכון שיהיו המון בלאגנים. אבל כל הזמן תזכרי שיש לזה סוף. וכל שעה שעוברת כך הזמן ליציאה מהכלא נראה קרוב יותר. ג. כשאת מרגישה הכי הכי לחוצה, אני מציעה לך לחייך ככה סתם. ישאלו אותך למה את מחייכת סתם כך, תגידי שאת מאוד עייפה וכמעט נרדמת וככה את שומרת שלא תרדמי, ואם לא איכפת להם שיתנו לך לישון קצת. שזה יהיה בשבילך בערך שעתיים. ככה הרווחת שני דברים, גם שינה וגם שעתיים שקט מהם. ד. אל תתאמצי לא להעלב ולא להתעצבן. זה לוקח המון אנרגיה. אם את מרגישה עצבנות לכי לשירותים לחצי שעה.
 

rrina

New member
ניני ממש אחלה עצות!!!

נראה לי שרק מלהזכר בעצות שלך אני אתחיל לחייך "ככה סתם".
נראה מה יהיה....
 

sovlanit

New member
ניני,

לשרותים לחצי שעה גבר נכנס עם עיתון אישתו לעומת זאת נכנסת לשם עם "הרומן הרומנטי"-על כל מהדורותיו... חחחחחחחחחחחחחחח כן,אחלה עיצות והנה משהו שהעברתי גם לRRINA ראיון עם אלוהים להזכירנו ש ה כ ל חולף...גם הכאב/צער/כעס/תסכול ושאר מרעין בישין...
 

ניני5

New member
סובלנית

מאוד מרגש ראיון עם אלוהים. תודה רציתי עוד להוסיף בקשר לחג, אפשר ללכת לשירותים איזה 5 פעמים ביום כל פעם חצי שעה, שזה כבר שעתים וחצי של רומן רומנטי. ואפשר לישון 3 שעות. כי עייפים מהאוכל.....הכל ביחד זה חמש וחצי שעות לבד. שזה בערך חצי יום. נטו נשארים 10 שעות ביחד כל החג, ואז מתחילים לספור לאחור. אפשר לשבת עם כולם ולא להקשיב, כי עסוקים בספירה לאחור בשקט בלב. אפשר לקום ולהוריד מהשולחן. גם זה לוקח שעה. אפשר סתם להניח את הראש על הכתף של הבעל. הכי טוב כשיש ילדים. הם התירוץ הכי טוב להיות שם פיזית אבל לא נפשית. התירוץ הוא שתמיד הילד צריך משהו.
 

sovlanit

New member
אמר לי פעם

אדם חכם ש"כל דקה היא 60 שניות בדיוק" ורק אנחנו מייחסים לזמן מהירות...[הזמן עף,השעון לא זז] אז אם מהר ואם לאט הבשורה החשובה היא ש ה כ ל בחיים עובר... בואו נבחר לחיות אותם הכי טוב שאפשר... וכמו שנאמר ב"שלמות פנימית" "אנחנו יוצרים את המציאות שלנו,לכן יש לנו אפשרות לשנות אותה בואו נלמד לחיות אותו דבר אבל אחרת... חג שמח
 

mariana

New member
אךךךךךךךךךךךךך בדיוק כמו אצלי

את חושבת שרק לך זה ככה? אצלי זה לא רק שרודפים אחריי עד לפה כדי להכניס לי עוד כף של אוכל זה גם לנקות ולבשל לכל הגדוד. מה אני אעשה חיה עם חמתי
 
למעלה