אוףףףףףףף

מירית117

New member
אוףףףףףףף../images/Emo7.gif

נמאס לי , אין לי כוחות יותר , אני לא מבינה מה לא בסדר , לפני 3 חודשים עברתי ניתוח לפרוסקופיה באופן פרטי ,ניתוח ארוך של כשעתיים , ולדברי הרופא הוסרו הציסטה מימין והאבססט משמאל ,אחרי שניסיתי טבעי ולא הצלחתי ,התחלתי טיפול פרטי אצל קלדרון היום ,בדיקת זקיקים ביום החמישי לגירוי הוא אומר לי שיש ציסטה בקוטר 5 ס"מ!!!!!, אני בהלם, איך זה יכול להיות, 3 חודשים אחרי ניתוח והיא גדלה לגדול כאילו לא הייתי בניתוח בכלל. הוא גם אומר שהיא לא עכורה כמו אנדו , כך שאני לא יודעת מה זה יכול להיות. נמאס לי , נמאס לי , נמאס לי , למישהי זה קרה ?
 

פז08

New member
יקירתי

לא כל ציסטה זה אנדו... יש הרבה ציסטות... לא כולן מהוות בעיה... תבדקי עם הרופא שלך מה משמעות הציסטה, לפני שאת נכנסת לדיכי קטן... בכל מקרה, אני מבינה אותך... ומקווה בשבילך שהכל יסתדר כמה שיותר מהר!!
 
מירית

כמו שפז כתבה לך יש מס' סוגי ציסטות, אם נאמר לך מפורשות שזאת לא אנדומטריומה אז קרוב לוודאי שזאת ציסטה צלולה ולמיטב ידיעתי בד"כ מתחילים במצב כזה טיפול עם שבועיים של גלולות כדי שהציסטה תיספג וממשיכים הלאה... לא להספיד את הניתוח עדיין
תעדכני
 

מירית117

New member
תודה

קודם כל תודה על ההתייחסות, העניין הוא שאני עושה פרוטוקול ארוך, כך שהייתי בדיכוי בערך שבוע וחצי ועכשיו אני בשלב הגירוי, אני יודעת שלא כל ציסטה היא אנדו , אבל ציסטה שגדלה כ"כ מהר זה די מפחיד, הוא טוען שהיא לא עכורה כמו אנדו אבל בכל זאת אני מרגישה כ"כ רע , כאילו שהגוף שלי בוגד בי. אני ימשיך לעדכן , תודה בנות
 
זה קורה! וזה קורה פתאום

והרבה פעמים גם נעלם פתאום... לי היה לפני שנתיים וחצי ציסטה 5.5 ס"מ עכורה (הטכנאית לא חסכה בתיאורים של מה שהיא ראתה בציסטה
) וגיליתי אותה כי הבטן שלי כאבה מאד שלא יכלתי לעמוד על הרגליים! חודש אחרי חזרתי לביקורת והיא נעלמה... אני עד היום בסרטים שהיא תחזור פתאום, כנראה איבדה את הכתובת...
 

kikona126

New member
איזה כיף לך!

חזרת אחרי חודש והיא נעלמה? אני כבר 4 חודשים עם אחת כזאת אצלי בשחלה!!! וגם גילינו אותה בגלל כאבי בטן ממש חזקים עם גלי חום שלא אפשרו לעמוד על הרגליים והקאות... התחלתי טיפול עם גלולות, אבל היא עדיין שם!!! (באותו הגודל, יש (וגם היה) חשש גדול לתסביב, אבל חוץ מ US אחד, הראשון מבינהם, שהראה שאין זרימה באזור, US שנעשו לאחר מכן לא הצליחו לבדוק זרימה (אני עושה את הבדיקות בגישה בטנית), ככה שבינתיים השאירו אותי ככה (הרופא ה*** שהיה לי והרופאים בבית חולים) החלפתי רופאה השבוע והיא שלחה אותי לדופלר כדי שיבקו שוב זרימה...) ומתי שמשעמם לציסטה היא גם מכאיבה... ומחזור איתה... זה כבר כניסה בחינם לרקיע השביעי! (לא שמחזור רגיל זה לא ככה אצלי, אבל הכאב הוא חזק יותר עכשיו ומשכח כאבים לא עוזר לזה... ובבית כולם צוחקים עלי ש"אני רק במחזור") יש לי ביום ראשון US נוסף, בתקווה שהיא ירדה, בתקווה שאם לא, יראו שיש זרימה... אפילו שעם כל הבלגן של החודש (מחזור בזמן הגלולות ומחזור משוגע עכשיו בסוף החודש, וכאבים פתאום ככה שכבר הרבה זמן שלא היו לי) אני כבר לא יודעת מה לחשוב, אני לוקחת גלולות והגוף שלי מתנהג כאילו והוא לא על גלולות... והוא מחזיר אותי לחודשים שהיו לי לפני ההתקף...
 
כיף? ../images/Emo5.gif

אין לי מושג כמה זמן היא היתה תקועה אצלי, זה היה איפשהו בימי רווקותי העליזים והתמימים, כשרופא נשים לא היה ברשימת המשימות שלי (ואז עוד יכלתי להתעקש על רופאה, היו ימים...) מתי עליתי עליה? בדיוק כמו שאמרת, גלי חום/קור, הקאות, בחילות איומות, אצלי גם היו דימומים שלא קשורים למחזור (לא ידעתי שזה לא קשור, את זה הבנתי רק אחרי שעשיתי את ה-US והבנתי שהדימום זה לא מחזור..) ברגע שהבנתי שאני לא יכולה לעמוד על הרגליים יותר משתי שניות- הזמנתי מונית ועפתי למיון לעשות איתה הכירות וכשאני חושבת על זה עכשיו- יש מצב סביר מאד שהיו לי ציסטות ולא ידעתי עליהם כי הייתי מדממת בתדירות של פחות מחודש (שבוע וחצי-שבועיים הפרש בין הדימומים
), לא משהו בדוק, וכשהרופאה הביאה לי גלולות "לסדר את המחזור" (3 שבועות כן שבוע לא) זה עבד בדיוק חודשיים והדימומים חזרו תוך כדי הגלולות (עד שהגעתי לסוג שכן עזר לי, אחרי שהפסקתי והתחתנתי הבטחתי לעצמי לא לחזור לשום גלולה כי עשו לי בלאגנים אחרים, אבל זה כבר לא קשור...) ברוכה הבאה למועדון היולדות של המחזור, חברה שלי פעם "ניחמה" אותי שכאבי מחזור זה בערך עשירית מצירים, ביקשתי ממנה לשתוק מיד לפני שאני הולכת למצוא חבל לתלות את עצמי, נו בטח קל לה לדבר, "מחזור ארוך" אצלה זה 3 ימים (אצלה זה ארוך מאד, אני יכולה רק לחלום על זה...), תחבושות עם ספיגה גדולה לא מתקרבות אליה (אצלי זה רץ), וכאב רציני אצלה זה "אח כואבת לי הבטן, אבל אני מעדיפה לא לקחת אקמול" (בכאבים רציניים אצלי אני לא מסוגלת להגיד אפילו "אח", ובטח שלא חושבת לרגע לוותר על משכך כאבים חזק!) פעם אחת היא ראתה אותי ביום השני של המחזור, זה הספיק לה להבין שאני לא ממציאה (כמעט התעלפתי לה מכאבים באוטו...) אני כבר מתכוננת נפשית למחזור הבא, החלטתי שזה הולך להיות או טיפול או דקא, כי לי כבר נמאס! (אני בתקופה מאד מבולבלת, יום אחד רוצה ילדים, יום שני רוצה דיכוי, יום אחר אני רוצה למות, ואז שוב רוצה לחיות כי רוצה ילדים.... ממש נהדר... אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי חוץ מהעובדה שאין לי כח לכאבים האלו שאלוהים יודע לאן הם קשורים)
 

kikona126

New member
יו!!! את לא יודעת איך אני מבינה אותך

אני כבר חשבתי שגילית ואחרי זה ישר נעלמה... וגם לי לא היה רופא נשים עד אז... אני סובלת ממגרנות ובצבא הניורולוג הפסיק לי את הגלולות באמצע החפיסה ואמר לי " את משאירה את הגלולות אצלי ולא משתמשת יותר!" הניורולוגית שלי כרגע גם כן אסרה עלי שימוש בגלולות (מכל סוג). אז ככה שמאז השחרור (שהיה ב- 2004) לא הייתי אצל רופא נשים. באוגוסט האחרון הייתי בחו"ל וקיבלתי שם 3 פעמים בחודש!!!! ספטמבר גם לא היה חודש מלבב... פעמיים באותו החודש ואז, שבועיים אחרי המחזור האחרון של אותו החודש - בוווווווממממממ!!!!!!!! - אני בדרך לחתונה של החברה הכי טובה שלי, נוהגת בכביש 4... ופתאום כאבי בטן, הם עוד התחילו בבית ואני חשבתי לעצמי "טוב נו שוב מחזור" אבל הכאבים בדרך רק נהיו יותר חזקים... עצרתי בתחנת דלק (של בני ברק ואני עם שמלה לא הכי צנועה....) בשביל לקנות קצת מים וללכת כדי להרגיע את הכאבים והגלי חום (כי במחזור זה נורמאלי שיש לי את זה, זה קורה הרבה...) אבל אז גיליתי שאני לא יכולה לדרוך על הרגליים, שאני לא מסוגלת לעמוד... נכנסתי חזרה לאוטו התקשרתי לאחים שלי ואחרי 40 דקות באו לפנות אותי משם... כשהוציאו אותי מהאוטו התחלתי להקיא ולא הפסקתי... מה שכן זה הרגיע את הכאבים, והתקשרנו לרופא משפחה (הקודם שלי, עוד מהימים שהם היו נותנים את המספר טלפון שלהם, כיום הוא כבר פרש...) הוא אמר שאם הקאתי נראה אם הכאב יפסק ואם לא שיקחו אותי למיון... למיון לא הגעתי, אבל הלכתי לרופאת משפחה העכשוית שלי, בדקו כל דבר אפשרי חוץ מהאזור הגניקולוגי, ולא היה כלום, הכאבים חזרו שוב 3 ימים לאחר מכן באמצע הלילה, הייתי לבד בבית, בקושי יכלתי לתפקד, אף אחד מהאחים שלי לא רצה לבוא לקחת אותי למיון... אז התקשרתי לדודה שלי שגרה בניין ליד והיא לקחה אותי אלייה הביתה, יעצה לי לקחת את הכדור שהרופאה נתנה לי (שהרדים אותי ברגע) וכבר נשארתי לישון אצלה... רופא נשים (בגלל הקושי בלמצוא אצלהם תור פנוי) ראיתי רק אחרי שבוע. הוא צחק לי פנים, אמר שלא היה לי כלום, שזה היה סתם ביוץ, אבל ליתר ביטחון ישלח אותי לUS כדי להרגיע אותי. אני נרגעתי הוא נכנס ללחץ אחרי התוצאות והפנה אותי במידי למיון. במיון, גם לא עשו כלום כי לא הצליחו לבדוק בבדיקות זרימה באזור של הציסטה. ובבדיקות החיצוניות יצא שאין זרימה. מאז בצילומים לא הצליחו לבדוק. יש לי ביום ראשון דופלר, הרופאה (רופאת נשים חדשה שעברתי אליה) אמרה להתעקש על הזרימה. (יש לציין שאני בתולה, ככה שזה מהווה גורם בבעיה של הצילום.) קיבלתי, כמו שאמרת, גלולות, שיש לי איתן בלגן כרגע, דימום תוך כדי לקיחה, ככה שבעצם אני כבר 3 שבעות במחזור! ועוד אתמול הגיע לי המחזור של הגלולות עם כאבים שאי אפשר לתאר אותם... וכמובן איך אפשר לשכוח את המגרנות שרק גוברות??? עד אוגוסט היה לי את המחזור הכי סדיר בעולם! תמיד בא בזמן, לתקופה של 3 ימים בדיוק! אבל, ויש פה אבל מאוד גדול... הכאבי מחזור בלתי נסבלים, זה מתחיל ממגרנות יום לפני המחזור שיכולות להמשיך כל תקופת המחזור, אני מתעלפת בזמן מחזור, אני מקיאה, יש לי כאבים באזור של הרגליים שלפעמים אני לא מצליחה לעמוד עליהן ולפעמים הן נרדמות, גלי חום (רק אני מסוגלת בזמן מחזור ב- 5 מעלות להיות עם גופייה ומכנס קצר!!!) בצבא התעלפתי פעם אחת ומאז הורידו לי פרופיל על מחזור וקיבלתי יומיים חופש כל חודש בזמן המחזור... בקשר לילדים... יש לי חברה טובה שתמיד אומרת לי שאני צריכה בן זוג דוס. בגלל שהם יותר איטיים עם בנות ולא ישר מכניסות למיטה (מה לעשות זה בעייתי שאין גלולות, וגם כי אני לא אעשה את זה עם כל סטוץ שיש, אני כזאת) ובגלל שאני כל כך שונאת לקבל מחזור, זה יפתור את בעית המחזור - מצוות פרו ורבו - ככה אני אהיה כל החיים בהריון ולא יהיה מחזור... אחלה של תיאוריה...
 
חייבת לציין שחברה שלך אופטימית ../images/Emo3.gif

אם כל כניסה למיטה היה מסתיים בהריון הייתי צריכה להיות עכשיו בהריון עם הילד השלישי
באמת אחלה תיאוריה
[מה זה דוס? ולמה הוא איטי? לא הבנתי..] נורא איך שלכל כאב יש לרופאים תירוץ... אני מאז שהתחלתי גלולות התחלתי עם מיגרנות וגם היום שאני כבר לא לוקחת- המיגרנות ממשיכות ורק מחמירות, אבל רופאים שהלכתי אליהם תמיד יש להם תירוצים- "זה מהעיניים" "זה כי את לא שותה"... וכשהייתי במיון עם כאבי ראש איומים ול"ד גבוה מאד אמרו לי "זה מהתרגשות" (כן, מאד מרגש להיות במיון!) אני כבר 3 שבועות רצוף עם מיגרנות איומות, וכמובן 3-4 ימים לפני המחזור גם צריכות להיות מיגרנות, וגם תוך כדי... הרגשה כאילו עוד שניה הראש מתפוצץ
אני דווקא סובלת יותר מגלי קור (40 מעלות בחוץ ואני רועדת מקור) אבל גם גלי חום נמצאים ברשימה סיוט.... אם אסור לך גלולות- אז למה את לוקחת? בהצלחה ביום ראשון
 

kikona126

New member
שאלה טובה...

כי במיון התעקשו שזאת הדרך הכי טובה לדכא את הציסטה (בינתיים לא היה שינוי בגודל שלה מאז) התחילו לי טיפול עם גלולות ואמרו לי שגם אם יש מגרנות לא להפסיק אותן. אתמול התחלתי בחודש הרביעי עם הגלולות - ואני מתכוונת להתקשר לרופאת נשים אחרי הUS ולהגיד לה שאני לא ממשיכה יותר עם הגלולות, עבר עלי שבוע קשה מבחינת מגרנות... בכל מקרה נתנו לציסטה זמן של 3 חודשים עד המעבר לטיפול הבא... שיהיה או גלולות ללא הפסקה לתקופה מסויימת, או ניתוח. (ושניהם בעיתיים: 1. גלולות - לא יכולה עם המגרנות וזה מסכון. 2. הניתוח - חודרני ובגלל לא עשו אותה מלכתחילה - אני מזכירה אני בתולה, רופאי נשים לא נוגעים בבתולות בארץ) ויום ראשון בעצם יום דיי קריטי מבחינתי... (במיוחד גם שעברתי לרופאה חדשה שהיא לא כמו הליצן שנפלתי עליו בהתחלה, כשהיא ראתה את כל הבדיקות הקודמות הפנים שלה ממש הפכו רציניות, אני כמעט ברחתי משם!) היום, אחרי שנגמר המחזור המזעזע הזה שהתחיל בערב הסילווסטר, אני לא מרגישה אותה שם בפנים, פעם ראשונה שאני הולכת לשירותים מזה 4 חודשים ואני לא מרגישה כאב! אולי היא ירדה??? בקשר למגרנות - ידוע שזה הורמונאלי, ידוע שזה מגיע מחום, מלחץ, מחוסר שינה, ומספורט. יש לי ניורולוגית טובה, היא לא תתחיל להמציא דברים, מגרנה מגיעה כי היא מגיעה, אין מה לעשות, היא בעצמה סובלת ממגרנות... (וגם לי התחילה בגלל גלולות כשעוד הייתי "קטנה"). אין תרופת נגד למגרנה שיום אחד נקום ואוי, אין יותר מגרנה... (יש טיפול מונע שאני לא רוצה להתחיל איתו... ואני כן הולכת לנסות את ה"גורו" של המגרנות בולפסון שמטפל בזה גם עם ביופידבק - הוא גם ניורולוג, המליצו לי עליו בחום). בקשר למגרנות ולכל התרופות שיש - שימי לב - אימטרקס וזליטרקס אי אפשר לערבב עם משכך כאבים, ככה שבמחזור זה או זה או זה (מה מפריע לך יותר? כאבי מחזור או מגרנה? אני פעם חשבתי שכאבי מחזור עד שמצאתי את עצמי מחוסרת הכרה - שוב בגלל גלולות ומגרנה)... אני עברתי (יותר נכון חזרתי) לריזלט, שהוא אחלה!! אפשר לערבב אותו כמעט ועם כל תרופה!!! ואצלי לא נלוות אליו תופעות לואי (הבעיה היא שהוא לא מצליח לגבור על המגרנה שמגיעה עם הגלולות). הוא מסיס, ואפשר לקחת אותו בכל מקום גם מבלי לחפש מים באזור...
 

kikona126

New member
ואו כמה טעויות!!!

הניתוח - חודרני ובגלל לא עשו אותה מלכתחילה - הנתוח חודרני ובגלל זה לא עשו לי אותו מלכתחילה. טוב אם אני אתקן עכשיו את הכל אני לא אצא מזה...
 

kikona126

New member
אני אגיד לך את האמת

אין לי מושג, בבית חולים אמרו שהוא חודרני ובגלל שאני בתולה לא רוצים לחדור... (כשאני קראתי על הניתוח גם אני הבנתי שזה מהטבור, אבל בבית חולים אמרו שכיום הניתוח מתבצע בחדירה מלמטה) עזבי, כל הסיפור איתי מלא ברשלנות רפואית (וכאחת שלמדה על רשלנות רפואית בתואר שלה אני יודעת שזה אכן רשלנות...) רופאת משפחה שהרגישה בטן קשיחה בצד ימין למטה ולא דיווחה על זה בממצאים כי לא הבניה מה זה... אי אפשר להשיג תור לרופא נשים גם אם מודיעים שזה מקרה דחוף... רופא נשים שלא עושה כלום וגם לא בודק? בן אדם מגיע עם כאבים, תשב ותסתכל עליו? בן אדם מספר לך מה קרה לו, לא תבדוק? תתחיל ככה גלולות (שדרך אגב, היה אסור להתחיל איתם גם בגלל מגרנות וגם בגלל חשש לתסביב) 4 חודשים לא יודעים אם יש נמק בשחלה או לא, שמנתונים ראשוניים עלה כי אין זרימה, אבל לרופאים ולטכנאים (ואני בעצמי כמעט והייתי לטכנאית אז יסלחו לי הטכנאים) יש "ראש קטן". הטכנאית הראשונה הגדילה ראש, העבירה אותי למכשיר בדיקה אחר, כשראתה שיש ממצא הפעילה את הדופלר... למה אחרים לא עשו את זה? שבבית חולים אומרים לי הכאב הופך פחות ופחות כואב אז לא נורא (שכל כאב מחדש, גם אם הוא החלש ביותר, יכול להצביע על עוד סיבוב של הציסטה), תסבלי את הכאב עוד קצת... שרופאים אומרים, אנחנו לא נוגעים כי את בתולה, יופי תורידו מעליכם את האחריות... יש בעיה תבדקו! היה כבר שלב שאמא שלי אמרה לי לא להגיד שאני בתולה... (אבל זה כתוב להם ברישומים) אני לא יודעת אם הרופאה שהפנו אותי אליה טובה או לא... מצד אחד היא עברה על כל הבדיקות, קראה אותן, הקשיבה לי והכל, אמרה לי להתקשר אחרי הבדיקה לדווח מה יצא, מצד שני היא קצת קרירה (אני ממש פחדתי ממנה!)
 
מוכר מאד

אצלי הציסטות היו גדלות בשלב הגירוי,נשאבות עם הביציות מה שגרם לשאיבות קטסטרופליות שלא אתאר כאן כדי לא להפחיד ואחרי שלילי שוב שאיבה של נוזלים מהאגן 1ליטר עד 2 ליטר בכל פעם. מה שאת מתארת יכול מאד להיות לצערי. היא לא חייבת להיות ממש עכורה כדי להיות אנדו... יש רמות שונות של עכירות. בהצלחה
 

ר ו מ י ה

New member
באופן ודאי, לא ניתן

תשובה סופית תינתן רק לאחר בדיקה היסטולוגית. כאן בעצם טמון הקושי באיבחון המחלה-איבחון סופי נעשה באופן רישמי רק לאחר ניתוח , למרות שבחלק מהמקרים הרופא יודע כמעט בודאות שמדובר באנדו'.
 

מירית117

New member
../images/Emo41.gif ממשיכה לעדכן,,

היום הייתי בבדיקת זקיקים יום 8 ייש 2 זקיקים בימין בגודל 17 מ"מ , הציסטה קצת קטנה , הרופא אומר שאולי נתוור החודש הזה על הטיפול כי משאיבה של 2 לא צפוי הרבה אבל רק ביום שישי נדע יותר . בטיפולים קודמים לפני הניתוח עם אנדו ברמה קשה מאוד הייתי מצליחה לייצר 8-9 זקיקים ועכשיו רק 2 , מה זה אומר שיתכן ונפגעה לי הרזרבה השחלתית ואני לא יוכל לייצר יותר זקיקים או שבטיפול הבא יש סיכוי שהמצב ישתפר? מישהי חוותה משהו כזה? בבקשה זקוקה לחוות דעתכן, אני לא רואה שום אור
 
../images/Emo39.gif../images/Emo42.gif../images/Emo24.gif

בטיפולים כמו בטיפולים אין חוקים. שאיבה של 2 זקיקים אפשר לעשות ויש שעושים זאת ללא הרדמה, אבל כנראה שתלוי בגישת הרופא וייתכן שגם בגיל המטופלת (עד כמה זה דחוף...) אל תמהרי להסיק מסקנה שהרזרבה השחלתית נפגעה, יש חודש כזה וחודש אחר (מניסיון של בת משפחה שלי והיא בת 44 - טיפול ראשון זקיק 1 שנשאב הופרה והוחזר וניסיון שני עם 8 זקיקים ש-6 הופרו ויש גם מוקפאים
)
אז כמו שהתחלתי אין חוקים... מחזיקה
שיצמחו להם עוד זקיקים עד המעקב הבא ומקווה שתתעודדי
ים חמים
 

מירית117

New member
תודה דימיוני

תודה על המילים החמות והמנחמות.טוב לדעת שיש סיכוי לשינוי(נשמע כמו סיסמאת בחירות) אני כ"כ מקווה שאת צודקת,אני כ"כ פסימית וחסרת תקווה ומקווה שהוא שם למעלה שומע את תפילותיי.
 
למעלה