I am ADiDi
New member
../images/Emo5.gif
אני ממש לא מסכימה עם התגובה של נועה! (כמובן שבמקרה המדובר אם ההורים והרופאה חושבים שריטלין לא מתאים אז אין סיבה לקחת סתם תרופות בשביל הכיף, אבל הפסילה הגורפת של תרופות שמועילות (לי לפחות) מעצבנת אותי מאד! בתור מי שלוקחת ריטלין בעצמי, אני לא חושבת שזו תרופה שצריך לתת רק למי שהגיע למצב שבו הוא מאושפז במוסד פסיכיאטרי ובזכות הריטלין הוא יוכל לצאת. תגובות כאלו עושות עוול לציבור שלם של אנשים וילדים שלא ממש זקויקים לאשפוז פסיכיאטרי אבל החיים שלהם מסובכים ומתוסבכים ללא סיבה הנראית לעיין, אנשים מתוסכלים שלא מצליחים להגשים את עמצם ולגרום לטוב שבהם לצאת ולהראות. אנשים עם המון פוטנציאל שלא יכולים להגשים אותו, והריטלין יכול לעזור להם להיות כמו כולם אבל בגלל תגובות כמו שלך הם אפילו לא מנסים ונשארים עם התסכול! בנוסף - סטודנטים שאינם בעלי הק"ר משתמשים בריטלין כדיי להחזיק את עצמם ערים ולא כדיי לשפר את הריכוז. אפשר להשתמש בריטלין כסם אם מסניפים אותו (כמו קוקאין) - לא מנסיון אישי. כל זה נכון, אבל זה שאפשר לעשות שימוש שלילי בתרופה כלשהיא לא אומר שצריך לפסול אותה ולא להשתמש בה כשצריך. הרי אם אני רוצה אני יכולה להשתמש באקמול כדיי להתאבד - אז למה לא לפסול את השימוש באקמול?! מיכל
תרופות פסיכיאטריות
הן כאלה שמתעסקות עם הדופמין (כמו ריטלין) והן כאלה שמתעסקות עם הסרטונין (הפרוזאק וילדיו) שונות מהותית מתרופות שהיעד שלהן אינו המוח. אפשר לעשות משטח גרון ולדעת אם יש סטרפטוקוקוס וצריך אנטיביוטיקה, אפשר לעשות ספירת דם, אי אפשר לעשות ספירת סרטונין או דופמין ואי אפשר גם לדעת מה ההשלכות של השימוש בחומרים שמשנים את דרכי ה"תזוזה" של הטרנסמיטורים האלה במוח מעבר ל"מבחני תוצאה" של צפיה בהתנהגות וכו' (בעוד שידוע בדיוק מה קורה בגוף בעקבות מתן אנטיביוטיקה או בעקבות חיסון ואיך זה משפיע). זה לא אומר שתרופות פסיכיאטריות צריכות להיות מוצאות מכלל שימוש. תרופות המשנות את דרכיו של הדופמין מאפשרות לעתים קיום שגרת חיים נורמאלית עבור אנשים שקודם לכן היו סגורים במוסד לחולי רוח. תרופות המשנות את דרכיו של הסרטונין מאפשרות דברים טריביאליים כמו הסתובבות במקומות ציבוריים עבור מי שקודם לכן היה פשוט מקבל התקף חרדה. זה כן אומר שאלה לא סוכריות למציצה, ושגם אם בכל מקרה יהיה להן את אפקט חיובי (ריטלין יעזור לכל אחד לשבת ולקרוא כמויות גדולות של חומר לפני מבחן באוניברסיטה. לכל אחד. בגלל זה הוא כ"כ נסחר ונרכש ע"י סטודנטים) חשוב להפעיל שיקול דעת. הילדה המדוברת איננה צריכה התערבות תרופתית לפי שום קריטריון סביר. אין לה בעיות התנהגותיות וגם לא בעיות של למידת חומר. הבעיה שלה מתבטאת בעיקר בציונים בבי"ס, ובעיני, ובעיני ההורים שלה וגם בעיני הפסיכולוגית שאבחנה אותה זו לא סיבה מספיק טובה בשביל לתת לה חומר שיתערב בדרכי החשיבה המצויינת שלה.
אני ממש לא מסכימה עם התגובה של נועה! (כמובן שבמקרה המדובר אם ההורים והרופאה חושבים שריטלין לא מתאים אז אין סיבה לקחת סתם תרופות בשביל הכיף, אבל הפסילה הגורפת של תרופות שמועילות (לי לפחות) מעצבנת אותי מאד! בתור מי שלוקחת ריטלין בעצמי, אני לא חושבת שזו תרופה שצריך לתת רק למי שהגיע למצב שבו הוא מאושפז במוסד פסיכיאטרי ובזכות הריטלין הוא יוכל לצאת. תגובות כאלו עושות עוול לציבור שלם של אנשים וילדים שלא ממש זקויקים לאשפוז פסיכיאטרי אבל החיים שלהם מסובכים ומתוסבכים ללא סיבה הנראית לעיין, אנשים מתוסכלים שלא מצליחים להגשים את עמצם ולגרום לטוב שבהם לצאת ולהראות. אנשים עם המון פוטנציאל שלא יכולים להגשים אותו, והריטלין יכול לעזור להם להיות כמו כולם אבל בגלל תגובות כמו שלך הם אפילו לא מנסים ונשארים עם התסכול! בנוסף - סטודנטים שאינם בעלי הק"ר משתמשים בריטלין כדיי להחזיק את עצמם ערים ולא כדיי לשפר את הריכוז. אפשר להשתמש בריטלין כסם אם מסניפים אותו (כמו קוקאין) - לא מנסיון אישי. כל זה נכון, אבל זה שאפשר לעשות שימוש שלילי בתרופה כלשהיא לא אומר שצריך לפסול אותה ולא להשתמש בה כשצריך. הרי אם אני רוצה אני יכולה להשתמש באקמול כדיי להתאבד - אז למה לא לפסול את השימוש באקמול?! מיכל