אוףףףףףףףףףףף !!!!
- פותח הנושא מבולבלת29
- פורסם בתאריך
איש המערות
כל מה שאמרת ממש נכון זאת היתה השיחה האחרונה שלי עם הפסיכולוגית , אני עושה המון דברים במחיר ויתור על עצמי . וכן אני צריכה להתחיל לעשות מה שאני אוהבת ורוצה ולא דברים שאנשים אוהבים שאני עושה , אם אני יאהב את עצמי כשאהיה אני , אני מניחה שמי שאוהב אותי יאהב אותי גם אז , לא במחיר החופש שלי . לא רוצה להיות מישהי אחרת , רוצה היות אני ! לא רוצה לוותר על רצונותיי ועל עצמי למען מישהו אחר . אני מתחילה להבין חלר מהדברים לפעמים אחרי שהם קורים ואז אומרת לעצמי שלא הייתי צריכה לעשות כך או כך , אבל אני חושבת שזה הצעד הראשון - לזהות את הטעויות ולראות מתי והיכן אני עושה לאחרים ושזה בא על חשבוני . מאמינה שהשלב הבא יהיה לספור עד 10 ולהחליט ולא תחת לחץ מה יחשבו , במי אפגע ואם יאהבו אותי עדיין אם אפגין את רצונותיי , כמו לנסוע לבד ולהיות עם עצמי בזמן כה מבולבל .
כל מה שאמרת ממש נכון זאת היתה השיחה האחרונה שלי עם הפסיכולוגית , אני עושה המון דברים במחיר ויתור על עצמי . וכן אני צריכה להתחיל לעשות מה שאני אוהבת ורוצה ולא דברים שאנשים אוהבים שאני עושה , אם אני יאהב את עצמי כשאהיה אני , אני מניחה שמי שאוהב אותי יאהב אותי גם אז , לא במחיר החופש שלי . לא רוצה להיות מישהי אחרת , רוצה היות אני ! לא רוצה לוותר על רצונותיי ועל עצמי למען מישהו אחר . אני מתחילה להבין חלר מהדברים לפעמים אחרי שהם קורים ואז אומרת לעצמי שלא הייתי צריכה לעשות כך או כך , אבל אני חושבת שזה הצעד הראשון - לזהות את הטעויות ולראות מתי והיכן אני עושה לאחרים ושזה בא על חשבוני . מאמינה שהשלב הבא יהיה לספור עד 10 ולהחליט ולא תחת לחץ מה יחשבו , במי אפגע ואם יאהבו אותי עדיין אם אפגין את רצונותיי , כמו לנסוע לבד ולהיות עם עצמי בזמן כה מבולבל .
איש המערות
New member
אוכל רק לחזור על מה שאמרתי קודם
אל תיבהלי. הזמן שלוקח לך לזהות את הטעויות הולך ומתקצר. קודם בכלל לא זיהית אותן, כעת את מזהה אותן זמן מה לאחר מעשה ויגיע הזמן בו תזהי את הטעויות בטרם מעשה. תהליך האימון והלמידה הזה לוקח את הזמן שלו. מה שחשוב הוא שאת לומדת ומתאמנת. במקביל, תחזקי אצלך את אותו חלק שהיום, בגלל חוסר הפעלה, הינו חלש מכדי להתנגד להשפעות חיצוניות, אבל את מתחילה כעת להפעיל אותו. עם הזמן, תוכלי גם לעסוק לא רק בחלק ההתנהגותי של שינוי הדפוסים הנוכחיים, אלא תתפני אולי גם לגעת יותר עמוק פנימה ולזהות שורשים מהילדות שהצמיחו דפוסים אלו. כאשר תנקי את עצמך מהשפעות ילדות אלו, לא תזדקקי יותר לטכניקות (כמו לספור עד 10) אלא תוכלי באופן טבעי וספונטני להסכים או להתנגד, על פי מה שאת תמצאי לנכון. בהצלחה
אל תיבהלי. הזמן שלוקח לך לזהות את הטעויות הולך ומתקצר. קודם בכלל לא זיהית אותן, כעת את מזהה אותן זמן מה לאחר מעשה ויגיע הזמן בו תזהי את הטעויות בטרם מעשה. תהליך האימון והלמידה הזה לוקח את הזמן שלו. מה שחשוב הוא שאת לומדת ומתאמנת. במקביל, תחזקי אצלך את אותו חלק שהיום, בגלל חוסר הפעלה, הינו חלש מכדי להתנגד להשפעות חיצוניות, אבל את מתחילה כעת להפעיל אותו. עם הזמן, תוכלי גם לעסוק לא רק בחלק ההתנהגותי של שינוי הדפוסים הנוכחיים, אלא תתפני אולי גם לגעת יותר עמוק פנימה ולזהות שורשים מהילדות שהצמיחו דפוסים אלו. כאשר תנקי את עצמך מהשפעות ילדות אלו, לא תזדקקי יותר לטכניקות (כמו לספור עד 10) אלא תוכלי באופן טבעי וספונטני להסכים או להתנגד, על פי מה שאת תמצאי לנכון. בהצלחה
../images/Emo171.gif../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif מבולבלת ...
יופי. אני שמחה שאת מבלה את החג בצפון הפורח ומעורר ההשראה. בכו"ז כמה דברים, 1. טוב שבחרת לעשות את מה שאת רוצה אולם, שימי לב שהמשהו הזה די הפגנתי, עולה ממנו "ריח" של דוקא. גם זה בסדר, זכותך המלאה. אני רק חושבת שאת צריכה לעבוד קצת על לעשות דברים למען עצמך כדבר שבשגרה, ובשגרה עצמה. דברים קטנים ביומיום (לישון כבר אמרנו..) בכל מקרה אני מקווה שאת מבלה שם יפה ולא עסוקה בלחשוב מה החבר חושב על זה ואיך הוא יגיב כשתחזרי. 2. אפרופו התגובות של החבר. איש המערות צודק לחלוטין. את עוד לא במערכת יחסים אקסלוסיבית עמו, הוא לצורך הענין הפולש לתחומה של מערכת יחסים אחרת, אבל הוא מגיב כאילו שללו ממנו זכות יסוד או משהו. אותי לא כ"כ מטרידה התגובה שלו עכשיו. אותי מטריד - מה זה אומר לגבי ההמשך. אם ו/או כאשר כבר לא יהיה בתחרות על הזמן שלך, על תשומת הלב שלך. האם אז ינטוש את המקל? - לדעתי הוא ינטוש את הגזר. 3. מאד מטריד אותי שנשמע שאת מקבלת את יחסו של בעלך כמובן מאליו. את חוזרת ואומרת שהוא לא מפריע לך. שהוא מבין אותך. אני עוד לא ממש הבנתי מתי בכלל אתם נמצאים ביחד; אבל מילא. הנקודה היא כזו ואני מבקשת ממך כן לחשוב על זה וכן לענות לעצמך על זה. הייתכן שאת עושה את הטעות הכה נפוצה ומזהה את ההבנה של בעלך, חוסר ההפרעה שלו כאדישות, כחוסר אכפתיות אם תסעי או לא, כחוסר אהבה? ומנגד מפרשת (לדעתי בטעות) את הדרמה שחברך מחולל כסמל לאהבתו הגדולה - וואו הוא לא יכול להיפרד ממך אפילו ל-3 ימים הוא בטח ממש אוהב מה? אז זהו שלי זה נראה יותר כמו מצג של ילד מפונק שרגיל לקבל את שלו מייד וללא עוררין.
יכול להיות שאני מגזימה. אולי תגובתו כזו כי קיווה לבלות איתך את החג, אולי עשה תכניות ואולי ואולי . אבל אפשרויות אלה מתגמדות סביב העובדה הפשוטה שהוא ודווקא הוא צריך להיות הסבלני, המבין, התומך ואפילו זה שיעודד אותך לקחת זמן לעצמך. תחשבי - אם הגבר הזה באמת אוהב אותך ורוצה אותך מאושרת - הוא אמור לרצות לקבל אותך לחייו שלמה עם מעשייך, שלווה ובטוחה בעצמך. לא עייפה, מבולבלת ומבוטלת. אגב, על אותו משקל בהחלט גם יכול להיות שבעלך באמת אדיש וחסר אכפתיות. את יודעת. 4. כל זה משנה. אבל לא עכשיו. כל זה תצטרכי לשקול כשכבר תהיי קצת יותר נינוחה ותדעי מה את רוצה. לא בהכרח התשובה על כך היא אני רוצה את בעלי או אני רוצה את החבר. התשובה צריכה להיות - מה את רוצה מעצמך. מחייך שלך. אח"כ כשתדעי, תוכלי לשקול מי מהמועמדים(2 אלה ואולי אף לא אחד מהם); מי ראוי, יכול, רוצה ורצוי שייהא שותף בחייך כך שיעזור לך להגשים את מטרותייך ולהיות מאושרת. כדי להחליט את צריכה לעבור דרך. יתכן שתהא קצרה ויתכן שתהא ארוכה. תבחני את עצמך - למה חשוב לך כ"כ לרצות אחרים, גם כשזה עושה לך רע. תשאלי את עצמך - איך ומתי החל הדפוס הזה. אולי את ממחזרת כאן מערכות יחסים קודמות (ולא בהכרח עם בן זוג, אולי ההורים...) יכול להיות שדפוסי ההתנהגות שלך השתרשו לפני זמן רב - טרם הכרת את חברך ואולי אף טרם הכרת את בעלך. ואולי בכלל זה מה שאת רגילה בעבודה שלך או משהו .. הזיהוי הזה חשוב - כי אז תביני שהפוקוס הוא לא על מערכת היחסים עם הבעל ועם החבר. הפוקוס הוא על דפוסי ההתנהגות. אותם את יכולה לשנות. כי הם שלך. תבחני את הסביבה בה את חיה. תבחני את מקום העבודה שלך. תבחני את החברויות שלך. מה שמקיף אותך - משפיע עליך. אולי הלחץ נובע ממקור אחר עוד דבר, זה מצוין שיש לך עזרה מקצועית. תתמידי בזה. זה לא שולל להיעזר בדבקרים נוספים. דברים רבים בחיינו הם תוצר של המצוי והאפשרי. לא הכל חייב להיות כך. גם כשאי אפשר להיפטר מההכרחי אפשר קצת לרככו, לשנות או "לצבוע" אותו בצבעים שנוח לנו יותר לחיות אתם. מעניין אותך איך? - רק תבקשי. טוב, נו, אני לא רוצה להיות חכמה שמדברת מהצד. אני מקווה שאני לא רק קוראת אותך כמו שאמרת, אלא גם מצליחה להגיע אליך. אלה המון שאלות. הן עבורך. לא עונים עליהן ביום אחד. התשובות שלך; והן יוכלו לבוא רק מתוכך. בינתיים, תמשיכי לעדכן(אם בא לך כמובן..) חג שבועות שמח והמון המון אהבה.
יופי. אני שמחה שאת מבלה את החג בצפון הפורח ומעורר ההשראה. בכו"ז כמה דברים, 1. טוב שבחרת לעשות את מה שאת רוצה אולם, שימי לב שהמשהו הזה די הפגנתי, עולה ממנו "ריח" של דוקא. גם זה בסדר, זכותך המלאה. אני רק חושבת שאת צריכה לעבוד קצת על לעשות דברים למען עצמך כדבר שבשגרה, ובשגרה עצמה. דברים קטנים ביומיום (לישון כבר אמרנו..) בכל מקרה אני מקווה שאת מבלה שם יפה ולא עסוקה בלחשוב מה החבר חושב על זה ואיך הוא יגיב כשתחזרי. 2. אפרופו התגובות של החבר. איש המערות צודק לחלוטין. את עוד לא במערכת יחסים אקסלוסיבית עמו, הוא לצורך הענין הפולש לתחומה של מערכת יחסים אחרת, אבל הוא מגיב כאילו שללו ממנו זכות יסוד או משהו. אותי לא כ"כ מטרידה התגובה שלו עכשיו. אותי מטריד - מה זה אומר לגבי ההמשך. אם ו/או כאשר כבר לא יהיה בתחרות על הזמן שלך, על תשומת הלב שלך. האם אז ינטוש את המקל? - לדעתי הוא ינטוש את הגזר. 3. מאד מטריד אותי שנשמע שאת מקבלת את יחסו של בעלך כמובן מאליו. את חוזרת ואומרת שהוא לא מפריע לך. שהוא מבין אותך. אני עוד לא ממש הבנתי מתי בכלל אתם נמצאים ביחד; אבל מילא. הנקודה היא כזו ואני מבקשת ממך כן לחשוב על זה וכן לענות לעצמך על זה. הייתכן שאת עושה את הטעות הכה נפוצה ומזהה את ההבנה של בעלך, חוסר ההפרעה שלו כאדישות, כחוסר אכפתיות אם תסעי או לא, כחוסר אהבה? ומנגד מפרשת (לדעתי בטעות) את הדרמה שחברך מחולל כסמל לאהבתו הגדולה - וואו הוא לא יכול להיפרד ממך אפילו ל-3 ימים הוא בטח ממש אוהב מה? אז זהו שלי זה נראה יותר כמו מצג של ילד מפונק שרגיל לקבל את שלו מייד וללא עוררין.
בילביל יקירתי
סיבכת אותי לגמרי ... לא תמיד בא לי לענות על הכל , אבל נתת לי המון חומר למחשבה , חלק מהדברים עלו בראשי אבל עדיין קשה לי להתמודד , אז ככה , גם לפני לא היה לי יותר מידי זמן לבעלי אבל השתדלתי לסדר את חיי הבתאם למשמרות שלו . מאז שנכנס החבר לחיי כ- 4 חודשים לא שכבתי עם בעלי ולא פיניתי לו זמן ,אני כל הזמן מוצאת תירוצים , ישיבות , עבודה , ונעלמת , השבוע לדוגמא ראיתי אותו החל ממוצ"ש שעבר רק אתמול ,היתה לנו שיחה לבעלי ולי , לא אמרתי חד משמעי מה אני רוצה , אבל הוא הבין שאני בלבטים קשים , הוא יודע שאני הולכת לפסיכולוגית ומקווה שזה יעזור לקשר שלנו , בינתיים הוא מבין שאני זקוקה לזמן שלי לעצמי , לפתור בעיות , להתחבר לעצמי ולהבין מה אני רוצה , אתמול בערב הוא שאל אם אני הנסיעה שלי לצפון היא כדי להחליט אם אני רוצה להישאר איתו או לא , הוא נורא משתדל לעשות הכל בשבילי , יותר ממה שעשה קודם רק כדי שיהיה לי טוב , הוא גם חוזר ואומר כל הזמן כמה הוא אוהב אותי ולא מוכן לוותר עלי . קשה לי כשהוא מנסה להתקרב אלי, אני לא מרגישה שום משיכה , אבל גם לא מצליחה לחשוב חד משמעי על להתגרש ממנו . לגבי החבר קצ מלחיץ אותי , אני מרגישה שקצת הסתבכתי , אני אומרת לו מה שהוא רוצה לשמוע , לפעמים (לעיתים קרובות) אני מוותרת על דברים שלי שאני אוהבת לעשות כדי לפנות לו זמן כדי שלא ירגיש שאני זונחת אותו . הוא מבין מדבריי שממש בזמן הקרוב אני עוברת לגור איתו ועוזבת את בעלי , אני לא יודעת באמת איך יראו הדברים איתו , אני גם לא רוצה לתלות דבר בדבר , אני צריכה להחליט עם עצמי בנפרד , דבר ראשון אם מערכת היחסים שלי עם בעלי טובה לי או לא ואם לא אז לסיים אותה והכל בלי שום קשר או השפעה של החבר (שזה קצת קשה ) כי לפעמים קל יותר שאתה יודע שמישהו מחכה לך . דרך אגב , עליתי ב- 3 חודשים האחרונים כ- 5 קילו , אני לא מצליחה לסתום את הפה , אני כל הזמן רעבה , אוכלת שטויות כל היום . ולמה התכוונת בלמחזר דפוס ???
סיבכת אותי לגמרי ... לא תמיד בא לי לענות על הכל , אבל נתת לי המון חומר למחשבה , חלק מהדברים עלו בראשי אבל עדיין קשה לי להתמודד , אז ככה , גם לפני לא היה לי יותר מידי זמן לבעלי אבל השתדלתי לסדר את חיי הבתאם למשמרות שלו . מאז שנכנס החבר לחיי כ- 4 חודשים לא שכבתי עם בעלי ולא פיניתי לו זמן ,אני כל הזמן מוצאת תירוצים , ישיבות , עבודה , ונעלמת , השבוע לדוגמא ראיתי אותו החל ממוצ"ש שעבר רק אתמול ,היתה לנו שיחה לבעלי ולי , לא אמרתי חד משמעי מה אני רוצה , אבל הוא הבין שאני בלבטים קשים , הוא יודע שאני הולכת לפסיכולוגית ומקווה שזה יעזור לקשר שלנו , בינתיים הוא מבין שאני זקוקה לזמן שלי לעצמי , לפתור בעיות , להתחבר לעצמי ולהבין מה אני רוצה , אתמול בערב הוא שאל אם אני הנסיעה שלי לצפון היא כדי להחליט אם אני רוצה להישאר איתו או לא , הוא נורא משתדל לעשות הכל בשבילי , יותר ממה שעשה קודם רק כדי שיהיה לי טוב , הוא גם חוזר ואומר כל הזמן כמה הוא אוהב אותי ולא מוכן לוותר עלי . קשה לי כשהוא מנסה להתקרב אלי, אני לא מרגישה שום משיכה , אבל גם לא מצליחה לחשוב חד משמעי על להתגרש ממנו . לגבי החבר קצ מלחיץ אותי , אני מרגישה שקצת הסתבכתי , אני אומרת לו מה שהוא רוצה לשמוע , לפעמים (לעיתים קרובות) אני מוותרת על דברים שלי שאני אוהבת לעשות כדי לפנות לו זמן כדי שלא ירגיש שאני זונחת אותו . הוא מבין מדבריי שממש בזמן הקרוב אני עוברת לגור איתו ועוזבת את בעלי , אני לא יודעת באמת איך יראו הדברים איתו , אני גם לא רוצה לתלות דבר בדבר , אני צריכה להחליט עם עצמי בנפרד , דבר ראשון אם מערכת היחסים שלי עם בעלי טובה לי או לא ואם לא אז לסיים אותה והכל בלי שום קשר או השפעה של החבר (שזה קצת קשה ) כי לפעמים קל יותר שאתה יודע שמישהו מחכה לך . דרך אגב , עליתי ב- 3 חודשים האחרונים כ- 5 קילו , אני לא מצליחה לסתום את הפה , אני כל הזמן רעבה , אוכלת שטויות כל היום . ולמה התכוונת בלמחזר דפוס ???
שלום לך מבולבלת
מבינה בדיוק בדיוק את מה שאת מרגישה והייתי שם, במקום שאת נמצאת בו היום. אז ראשית, כל מקרה לגופו, ולא אוכל לייעץ לך מה לעשות...אבל... אני תמיד טוענת שאם מתלבטים ואם יש סימני שאלה במיוחד מהסוג שמשנים את הדעה כל כמה דקות... מה שצריך לעשות זה פשוט לזרום !!! פשוט לא להחליט כלום. כי הגעתי למסקנה שברגע שיושבים ומנסים לחשוב ולהחליט החלטות במיוחד גדולות שקשורות לכל החיים שלנו - לא יוצא מזה כלום. ברוב המקרים מתבלבלים עוד יותר ומתלבטים כפליים. אני תמיד אומרת שאם מתלבטים אם זה כן זה או לא זה - פשוט להמשיך עם זה, כי ברגע שהתשובה היא לא חד ומשמעי - אז את תדעי לבד שזה הסוף !!! מבינה את הכוונה שלי? אם את מתלבטת אם כן או לא - סימן שאין לך תשובה, אבל כשיהיה לך לא אחד גדול וברור - תדעי שזה הזמן לעשות צעד.
מבינה בדיוק בדיוק את מה שאת מרגישה והייתי שם, במקום שאת נמצאת בו היום. אז ראשית, כל מקרה לגופו, ולא אוכל לייעץ לך מה לעשות...אבל... אני תמיד טוענת שאם מתלבטים ואם יש סימני שאלה במיוחד מהסוג שמשנים את הדעה כל כמה דקות... מה שצריך לעשות זה פשוט לזרום !!! פשוט לא להחליט כלום. כי הגעתי למסקנה שברגע שיושבים ומנסים לחשוב ולהחליט החלטות במיוחד גדולות שקשורות לכל החיים שלנו - לא יוצא מזה כלום. ברוב המקרים מתבלבלים עוד יותר ומתלבטים כפליים. אני תמיד אומרת שאם מתלבטים אם זה כן זה או לא זה - פשוט להמשיך עם זה, כי ברגע שהתשובה היא לא חד ומשמעי - אז את תדעי לבד שזה הסוף !!! מבינה את הכוונה שלי? אם את מתלבטת אם כן או לא - סימן שאין לך תשובה, אבל כשיהיה לך לא אחד גדול וברור - תדעי שזה הזמן לעשות צעד.
לכוכבת
בוקר טוב לך .. אני מאמינה שזה נכון , אני מוצאת עצמי כל שעה רוצה משהו אחר והכל במטרה לגמור כבר עם כל הסיפור . יום אחד אני חוזרת הביתה ואומרת עכשיו אני מסיימת את הקשר עם בעלי , נמאס לי לא בא לי להמשיך כך יותר . יום אחרי אני מוצאתאת עצמי מסיימת את הקשר עם החבר כי אני חושבת שעלי לסיים איתו כי הוא משפיע עליי בקשר עם בעלי . ואז אני אומרת רגע למה עלי להפסיק עם החבר , אסיים קודם עם הבעל ובינתיים אהנה קצת 0 יהיה לי טוב . פתאום אני מתעוררת בבוקר ליד בעלי ולא מבינה מה אני רוצה ממנו בכלל , הוא כזה חמוד כשהוא ישן לידי , כ"כ שליו , עושה לי רק טוב , כנראה אני קצת מסובבת בזמן האחרון ולוקחת אותו כמובן מאליו , קצת משתעשעת . רגע אחרי אני רוצה לסיים עם החבר ולנסות לשקם עם בעלי במחשבה שאולי הקשר עם החבר מפריע לכך ...ואז פתאום אומרת רגע אם זה לא ילך ולא יבוא לי על בעלי אז אני יכולה לאבד מישהו (החבר) שעושה לי טוב ואולי יכול להיות שהוא זה ה...בחור ! .... אין לי מושג ...יש לי עוד המון לבטים , לא מוצאת את עצמי ... כל שעה אני מרגישה שהנה עכשיו אני מחליטה וזה סופי , רצה הביתה , רצה לחבר ובסוף לא יוצא לי כלום חוץ מהרגשה נוראית וויתור על דברים שלי . הצילווווווווווווווווווווווווווווווווו
בוקר טוב לך .. אני מאמינה שזה נכון , אני מוצאת עצמי כל שעה רוצה משהו אחר והכל במטרה לגמור כבר עם כל הסיפור . יום אחד אני חוזרת הביתה ואומרת עכשיו אני מסיימת את הקשר עם בעלי , נמאס לי לא בא לי להמשיך כך יותר . יום אחרי אני מוצאתאת עצמי מסיימת את הקשר עם החבר כי אני חושבת שעלי לסיים איתו כי הוא משפיע עליי בקשר עם בעלי . ואז אני אומרת רגע למה עלי להפסיק עם החבר , אסיים קודם עם הבעל ובינתיים אהנה קצת 0 יהיה לי טוב . פתאום אני מתעוררת בבוקר ליד בעלי ולא מבינה מה אני רוצה ממנו בכלל , הוא כזה חמוד כשהוא ישן לידי , כ"כ שליו , עושה לי רק טוב , כנראה אני קצת מסובבת בזמן האחרון ולוקחת אותו כמובן מאליו , קצת משתעשעת . רגע אחרי אני רוצה לסיים עם החבר ולנסות לשקם עם בעלי במחשבה שאולי הקשר עם החבר מפריע לכך ...ואז פתאום אומרת רגע אם זה לא ילך ולא יבוא לי על בעלי אז אני יכולה לאבד מישהו (החבר) שעושה לי טוב ואולי יכול להיות שהוא זה ה...בחור ! .... אין לי מושג ...יש לי עוד המון לבטים , לא מוצאת את עצמי ... כל שעה אני מרגישה שהנה עכשיו אני מחליטה וזה סופי , רצה הביתה , רצה לחבר ובסוף לא יוצא לי כלום חוץ מהרגשה נוראית וויתור על דברים שלי . הצילווווווווווווווווווווווווווווווווו
איש המערות
New member
הקפצת פעם גולת זכוכית על הרצפה?
ככה, בנפילה חופשית? היא מנתרת, חוזרת לרצפה, מנתרת שוב וחוזרת לרצפה, וככה ממשיכה תוך כדי איבוד גובה אבל בהגדלת תדירות הניתור, משהו שנישמע כמו: תק....תק...תק..תק.תקקקק ואז שקט - הגולה נחה לה בלי תזוזה. תתייחסי לתזזית שגוברת בך כאל ניתוריה של אותה גולה. בסוף תאזרי את האומץ ותקבלי החלטה על מי לוותר - ובכל מקרה לא יהיה זה על עצמך. בכל מקרה, לפני כל שיקום אחר, שקמי את עצמך. רק אז תהיי שלמה באשר לשיקום עם בעלך או באשר לכל החלטה אחרת. בינתיים החבר שלך גורם לבילבול עצום אצלך - מה שבעת ובעונה אחת גם מפריע לך אבל גם לא מאפשר לך להתחמק מההתלבטויות שלך ודוחף אותך לטפל בהן. מבחינה זו נוכחותו מהווה "מורה דרך" שהחיים זימנו לך בתקופה זו.
ככה, בנפילה חופשית? היא מנתרת, חוזרת לרצפה, מנתרת שוב וחוזרת לרצפה, וככה ממשיכה תוך כדי איבוד גובה אבל בהגדלת תדירות הניתור, משהו שנישמע כמו: תק....תק...תק..תק.תקקקק ואז שקט - הגולה נחה לה בלי תזוזה. תתייחסי לתזזית שגוברת בך כאל ניתוריה של אותה גולה. בסוף תאזרי את האומץ ותקבלי החלטה על מי לוותר - ובכל מקרה לא יהיה זה על עצמך. בכל מקרה, לפני כל שיקום אחר, שקמי את עצמך. רק אז תהיי שלמה באשר לשיקום עם בעלך או באשר לכל החלטה אחרת. בינתיים החבר שלך גורם לבילבול עצום אצלך - מה שבעת ובעונה אחת גם מפריע לך אבל גם לא מאפשר לך להתחמק מההתלבטויות שלך ודוחף אותך לטפל בהן. מבחינה זו נוכחותו מהווה "מורה דרך" שהחיים זימנו לך בתקופה זו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.