יפה בני, 95 נקודות
הורדתי לך 5 כי לא היית בטוח בעצמך...
הזרבטאנה היא אכן קנה נשיפה לירי חיצים מברזיל, החיצים מורעלים בקורארה שמתפרק במערכת העיכול ובגלל זה אפשר לאכול את החיות הניצודות. הסומפיטאן אכן נמצא בחלקים מאינדונזיה ולמעשה זהה בעיקרון, לפעמים מחובר אליו להב כידון מהצד, כמו ביונט של רובה. למי שלא ראה דבר כזה מקרוב, העבודה פשוט מדהימה, איך שמשני חלקים מכינים שפופרת עם קדח ישר ומדוייק כמו במחרטה, ללא דליפות לחץ. במקום "טוטו" אמור "טפו-טפו". אני הכנתי כאלה מצינורות של חוטי חשמל מפלסטיק לבן, חיצים מקונוסים של נייר עם מסמר 40 מ"מ בקצה. חץ כזה היה חודר דלת דיקט חלולה בקלות. באנגלית קוראים לזה "רובה נשיפה" או blowgun (מבוגרים- בלי בדיחות
) ולפותרים האחרים: הרעיונות שלכם נכונים. יש מקלות הליכה עם חוד נשלף באינרציה או עם קפיץ מהתחתית או מהידית, והיו גם פגיונות היסטוריים מוסווים בתוך חליל. חוכמת היוצר הייתה ליצור חליל/פגיון שאכן מנגן, כדי שיוכל לעמוד בהצלחה בדיקה אקראית. שימו לב לתמונה- נושף אולטימטיבי: רב"ט סקוטי מגדודי ה"היילנדרס" בצבא הבריטי, מנגן בחמת חלילים. לפי מה ששמעתי וגם לפי מה שראיתי, זה לא משחק ילדים וצריך הרבה כח ומאמץ. הוא לבוש במיטב המחלצות הצבאיות של הגדוד, חמוש בפגיון הסקוטי הגדול (דירק dirk) שתלוי מהחגורה, ומהגרב מבצבץ הפגיון הקטן, ה"סקין-דו" (sgean-dhu). צולם בחודש מרס האחרון בברטיסלבה, במסגרת יום הצטרפות סלובקיה לנאט"ו.