גם לי יש
והקונספט שלי הם תחנות בחיים: The Beatles – I should have known better ככה זה שגדלים בסיקסטיס עם אח גדול ב- 9 שנים. על הפטיפון הישן מתנגן התקליט ללא הפסק. אחי הגדול בנאום היומי שלו: את חייבת לזכור בעל פה את השמות: ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר. תשנני. והשמות האלה, איך אזכור אותם? טוב אני מבטיחה לנסות. עד מחר אלמד אותם בעל פה. זה חשוב הוא אומר. זה מאוד חשוב. Lets Live for Today – The Grass Roots הרדיו מנגן כל הזמן את השיר הזה. הוא לא עוזב אותי. נכנס למוח. אני חושבת לעצמי – יש משהו במוסיקה. זה מוצא חן בעיני. Something – The Beatles מסיבת כיתה ראשונה. ריקוד סלואו ראשון. כל פעם שאני שומעת את Something יש תחושה של חזרה בזמן למשהו שכבר מזמן לא קיים. אפילו הריח חוזר אלי. Get Ready – Rare Earth המסיבות הכי נחשבות בגוש דן היו שלנו. כל אזור המרכז ניסה להתפלח וזה לא היה פשוט. כל יום שישי נפתח בתרועת Get ready : Never met a girl could make me feel the way that you do You're alright Whenever I'm asked what makes a my dreams real I tell 'em you do You're outta' sight וזה מסוג השירים, שכל פעם שאני במקרה שומעת אותו עושה פלאש בק אדיר לאחור. Waterloo Sunset – The Kinks לפעמים שיר קטן אחד אוצר בתוכו המון קסם. ביקור ראשון בלונדון, אהבה מבט ראשון שלא מצליחה לכהות עם השנים. הקינקס שרים: as long as i gaze on waterloo sunset, i am in paradise ועד היום לשיר יש ריח של לונדון וריח של תקופה שלא תחזור יותר. The Moody Blues – Forever Afternoon אלבום ראשון שאני קונה מכספי, Days of future passed. איזה עונג. את האמת, עד היום זה פשוט יפה. לשמוע את Tuesday Afternoon בשעות בין הערביים עדיין עושה לי את זה. At Seventeen – Janis Ian גלות ניו יורק הפרטית שלי תמיד מתקשרת לי עם השיר הזה שניגנתי כמעט ללא הפסק. הוא התאים מאוד למצב הנפשי, לבדידות, לניתוק מהחברים: LEARNED THE TRUTH AT SEVENTEEN THAT LOVE WAS MEANT FOR BEAUTY QUEENS AND HIGH SCHOOL GIRLS WITH CLEAR SKINNED SMILES WHO MARRIED YOUNG AND THEN RETIRED THE VALENTINES I NEVER KNEW THE FRIDAY NIGHT CHARADES OF YOUTH WERE SPENT ON ONE MORE BEAUTIFUL AT SEVENTEEN I LEARNED THE TRUTH לא קל להיות בן 17. If – Pink Floyd המפגש הראשון עם הקסם. ווואאאוו...התחושה הזו, שעוטפת אותך. זה אחר, זה שונה וזה כל כך יפה. זה פשוט כואב. Back Street Luv – Curved Air הוא מתנגן תמיד ברקע. איכשהו אני תמיד חוזרת אליו. מציף בים של תחושות. אי אפשר להסביר למה. פשוט כי זה יפה. April – Deep Purple הבן שלי הגיח לאוויר העולם בסוף חודש אפריל לצלילי April. לא היה מכוון, יצא ככה במקרה אבל נראה לי באותו רגע כל כך נכון. All along the Watch Tower – Jimi Hendrix תזכורת תמידית שאהבות גדולות והתחייבויות לא תמיד שורדות את מבחן החיים. ואני לא מדברת על אהבתי להנדריקס – היא תשאר לנצח.
והקונספט שלי הם תחנות בחיים: The Beatles – I should have known better ככה זה שגדלים בסיקסטיס עם אח גדול ב- 9 שנים. על הפטיפון הישן מתנגן התקליט ללא הפסק. אחי הגדול בנאום היומי שלו: את חייבת לזכור בעל פה את השמות: ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר. תשנני. והשמות האלה, איך אזכור אותם? טוב אני מבטיחה לנסות. עד מחר אלמד אותם בעל פה. זה חשוב הוא אומר. זה מאוד חשוב. Lets Live for Today – The Grass Roots הרדיו מנגן כל הזמן את השיר הזה. הוא לא עוזב אותי. נכנס למוח. אני חושבת לעצמי – יש משהו במוסיקה. זה מוצא חן בעיני. Something – The Beatles מסיבת כיתה ראשונה. ריקוד סלואו ראשון. כל פעם שאני שומעת את Something יש תחושה של חזרה בזמן למשהו שכבר מזמן לא קיים. אפילו הריח חוזר אלי. Get Ready – Rare Earth המסיבות הכי נחשבות בגוש דן היו שלנו. כל אזור המרכז ניסה להתפלח וזה לא היה פשוט. כל יום שישי נפתח בתרועת Get ready : Never met a girl could make me feel the way that you do You're alright Whenever I'm asked what makes a my dreams real I tell 'em you do You're outta' sight וזה מסוג השירים, שכל פעם שאני במקרה שומעת אותו עושה פלאש בק אדיר לאחור. Waterloo Sunset – The Kinks לפעמים שיר קטן אחד אוצר בתוכו המון קסם. ביקור ראשון בלונדון, אהבה מבט ראשון שלא מצליחה לכהות עם השנים. הקינקס שרים: as long as i gaze on waterloo sunset, i am in paradise ועד היום לשיר יש ריח של לונדון וריח של תקופה שלא תחזור יותר. The Moody Blues – Forever Afternoon אלבום ראשון שאני קונה מכספי, Days of future passed. איזה עונג. את האמת, עד היום זה פשוט יפה. לשמוע את Tuesday Afternoon בשעות בין הערביים עדיין עושה לי את זה. At Seventeen – Janis Ian גלות ניו יורק הפרטית שלי תמיד מתקשרת לי עם השיר הזה שניגנתי כמעט ללא הפסק. הוא התאים מאוד למצב הנפשי, לבדידות, לניתוק מהחברים: LEARNED THE TRUTH AT SEVENTEEN THAT LOVE WAS MEANT FOR BEAUTY QUEENS AND HIGH SCHOOL GIRLS WITH CLEAR SKINNED SMILES WHO MARRIED YOUNG AND THEN RETIRED THE VALENTINES I NEVER KNEW THE FRIDAY NIGHT CHARADES OF YOUTH WERE SPENT ON ONE MORE BEAUTIFUL AT SEVENTEEN I LEARNED THE TRUTH לא קל להיות בן 17. If – Pink Floyd המפגש הראשון עם הקסם. ווואאאוו...התחושה הזו, שעוטפת אותך. זה אחר, זה שונה וזה כל כך יפה. זה פשוט כואב. Back Street Luv – Curved Air הוא מתנגן תמיד ברקע. איכשהו אני תמיד חוזרת אליו. מציף בים של תחושות. אי אפשר להסביר למה. פשוט כי זה יפה. April – Deep Purple הבן שלי הגיח לאוויר העולם בסוף חודש אפריל לצלילי April. לא היה מכוון, יצא ככה במקרה אבל נראה לי באותו רגע כל כך נכון. All along the Watch Tower – Jimi Hendrix תזכורת תמידית שאהבות גדולות והתחייבויות לא תמיד שורדות את מבחן החיים. ואני לא מדברת על אהבתי להנדריקס – היא תשאר לנצח.