כל ההתחלות קשות
או - איך נכנסתי לעולם הרוק (אחרי שנה אצל בריטני - כן, פינק, ברינטי), גם כשהכניסה כללה כמה שירים מפוקפקים אפשר להגיד שזה התחיל מגיל קטן, בגלל שזה מה שהיה בחדר של אח שלי, וזה איפה שנהגתי לשבת אז זה היה מגוון, והתחלק בין מטאליקה ולנירוונה לפרל ג'אם ולפינק פלויד, וזה גם נגמר באיזשהו שלב כשהתחלתי לשמוע פופ. למה? לא יודעת, זו הייתה תקופה רעה. אבל יצאתי ממנה לאט לאט, ובשלבים.... (שכוללים כמה דברים לא ממש נחמדים, אז תסלחו לי בבקשה
)
Led Zeppelin - Stairway to heaven אוקיי, כיתה ח', צוות מוזיקה של פרוייקט בית-ספרי יושב לו באיזה פגישה, כולם מטאליסטים ורק אני איזה ילדה מסכנה שמנגנת על חליל, שומעת קורז ובכלל לא מתאימה לצוות הרוקיסטי הזה שיושב מולי. מה אינ עושה פה בכלל? מהצוות יצאתי מהר מאוד, וחבל שכך... כי אחרי שיצאתי הם החליטו שהם מנגנים את השיר הזה בפתיחה של הערב, רק נחשו מה? לא היה להם חליל
ואני, שמנגנת את השיר הזה מאז שיש לי חליל ביד (ביוזמתו של אח שלי, כמובן, אני לא ממש הכרתי בגיל 10 את לד זפ), פשוט ישבתי בקהל ושמחתי לאיד
Metallica - unforgiven 2 כיתה ט' הגיעה, החברה קצת השתנתה, הפרוייקט נשאר ואני וחברותיי מתחילות להתחבר עם המטאליסטים.. ועם ההתחברות באה גם המוזיקה... אם יש שיר שהוא השיר המטאלי של כיתה ט' - זה בהחלט זה. כמה היינו שרות אותו, מנסות להפגין בקיאות כלשהי בפני כל הבנים האלה ששומעים איירון מיידן ומטאליקה כל החיים שלהם.. עד היום כשאנחנו נזכרות בו אנחנו פשוט מתפוצצות מצחוק... אני? מנגנת את וואן של מטאליקה על הגיטרה? זה באמת קרה?
Pink Floyd - Hey, You אני נוסעת באוטו עם אמא, האח כבר מזמן בדרום אמריקה, ופתאום גלגל"צ משדרים להם את השיר הזה. אתם יודעים איך זה כשאתם שומעים שיר שלא שמעתם כבר כמה שנים, ופתאום כל התחושות והרגשות עולים למעלה? אז זה בדיוק מה שקרה לי, פשוט התחלתי לבכות, ואמא שלי כמובן לא הבינה מה נסגר איתי... כשחזרתי הביתה, האלבום הזה הוכנס מיד למערכת, הגיטרה נלקחה והתחלתי ללמוד לנגן את איז דר אניבאדי אאוט דר, וכמובן החלה לה תקופת פינק פלויד די ארוכה
Dire Straits - Your Latest Trick בגלל שהפופ קצת נחלש והתחלתי לחזור לרוק, החלטתי פשוט לקחת את הדיסקים של אח שלי ולעבור עליהם. בדרך נתקלתי ב"אחים לנשק" של דייר סטרייטס.. ברגע שהסקסופון התחיל לנגן פה, קרה אותו דבר שקרה כששמעתי את היי יו, ופשוט נסחפתי
Dire Straits - Romeo and Juliet זה השיר שלי מאותה תקופה פשוט, כשהוא במקרה קפץ פעם באיזשהו מקום והזכיר לי נשכחות.. ומאז זה השיר שלי, ואין מצב שיש רשימה בשל שירים בלי שהשיר שלי מופיע בה
pink Floyd - Wish You Were Here יום אחד חזרתי הביתה, לקחתי את האלבום הזה שראיתי אצל מישהי בבי"ס וישבתי וקראתי את המילים דווקא. הגעתי לשיר הזה ופשוט התאהבתי במילים. אז הקשבתי. ודרכו גם הכרתי את אחד החברים הכי טובים שלי, והוא פתח לי את הטעם המוזיקלי וגרם לי לרצות לשמוע עוד דברים בסגנון של שיין, ארוכים יותר, מיוחדים יותר ולא כ"כ פשוטים.
ELP - Karn Evil 9 באותו פרוייקט בית ספרי (שמלווה אותי די הרבה, כמו שאתם רואים) היה גם מחנה קיץ. יום אחד ניגש אליי בחור אחד מהמחנה ואמר לי - תגידי, בא לך לשמוע משהו טוב? אז כמובן שאני לא אסרב, מה כבר יש לי לעשות, להוציא עיתון? הלכתי לחדר של הצוות שלו, נשכבתי על המזרון ליד המזגן (תרגעו, הייתי עייפה, והיו שם עוד אנשים), ובמשך חצי שעה בערך הקשבתי לקארן איבל 9 בהופעה חיה. אפשר להגיד שזו הייתה הפריצה הראשונה שלי לעבר עולם הרוק המתקדם, דבר שאני לא מצטערת עליו אפילו רגע אחד
King Crimson - I Talk To The Wind אז התחלתי לדבר עם אותו בחור חודשיים אח"כ בערך, והוא אמר לי שהחליל בסטרוואי זה לא באמת חליל - זה מלוטרון. "ומה זה מלטורון?", שאלתי אותו. הוא, כמובן, לא היסס להסביר, ואף הפנה אותי לקישור באתר של "מתקדם". קראתי, החכמתי, והוא שאל אם זה מעניין אותי לדעת עוד. הוא אפילו לא חיכה לתשובה, ואמר - יש להקה, היא נקראת קינג קרימזון.. היא נחשבת לרוק מתקדם, את יודעת.. "ומה זה רוק מתקדם?", שאלתי אותו. הוא התחיל להסביר, הפנה אותי לעוד קישור, ואמר לי לקנות את האלבום, אפילו יש שם קטע של חליל. אז קניתי את האלבום, וכל פעם כשאני מקשיבה לשיר הזה אני פשוט מרגישה שאינ צונחת על ענן צמר גפן ורוד ומתוק, פשוט חלומי
Camel - Rhayder כן, אז אותו בחור (באותה שיחה, אגב), אמר לי שאם כבר חליל והכל, ואם כבר פרוג, אז יש איזה קטע שאני בטח אוהב... זה אלבום כזה, אינסטרומנטלי כולו, משהו מהמשפיעים ביותר.... אני חייבת להקשיב לו, כמובן, הוא אפילו ינסה להוציא לי את התוים כדי שאני אוכל לנגן אותו... האלבום השני שלי, עוד פריצת דרך אחת חשובה.
The Doors - People Are Strange אינדיד דיי אר. כבר התחלתי לשמוע רוק, והתחלתי לגלות דברים חדשים... אינ כבר בכיתה י' ומנסה להחכים ולשמוע להקות שלא שמעתי. אז שוב לקחתי איזה דיסק כפול שמצאתי בבית, בדרך שאלתי את אח שלי אם הדלתות זו להקה טובה. אני לא זוכרת מה הוא ענה לי, אני רק זוכרת שישבתי על הרצפה בחדר (בטח ציירתי או משהו), ואז התחיל השיר הזה, והדחף הראשוני שלי היה לרוץ למסנג'ר ולשנות את הניק שלי לשם הזה, כי זה פשוט כ"כ, אבל כ"כ נכון. היופי בשיר הזה הוא שהוא גם עליז ושמח, אבל גם מלנכולי, והכל ביחד. אפשר להגיד שמכאן והלאה נכנסתי לתוך הרוק והתחלתי להתעניין יותר בפרוג.. ומפרוג זה עבר לפסיכדאליה, ולבלוז רוק ולעוד כל מני ז'אנרים וכל מני להקות ואלבומים ושירים שאני לא יכולה לתאר את חיי בלעדיהם עכשיו... מה הייתי עושה בלי סיינס אייב בין לאבינג יו? איפה הייתי בלי נייטס אין וואיט סאטין? איך חיי היו נראים בלי יס או ג'נסיס או ג'ניס ג'ופלין או הדורז? אני לא יכולה לחשוב מה היה קורה לי אם אחד מהשלבים האלה היה נקטע איפשהו.. אני רק שמחה שזה לא קרה
יצא ארוך, עמכם הסליחה